בגרות קיץ תשפ"א 2021
זירה זו עוסקת בשינויים בדרכי התקשורת שלנו בעידן המדיה החדשה, תוך התמקדות ביחסי הגומלין שבין טכנולוגיות תקשורת דיגיטליות ובין שפה. ההתפתחויות הטכנולוגיות הדרמתיות שהתחוללו בשני העשורים האחרונים שינו ללא היכר את הדרך שבה אנו מתקשרים זה עם זה ואת השפה שמשמשת אותנו לכך. לאינטרנט יש תפקיד מרכזי בהתפתחות השפה. המדיה החדשה מציבה בפני המשתמשים מגבלות על השימוש המסורתי בשפה. מתוך המגבלות שנוצרו נולדה שפה יצירתית. השפה שמשלבת את שפת הכתיבה עם שפת הדיבור נקראת כתיבור. לשפה זו מאפיינים ייחודיים שמתגברים על המגבלות שנוצרו ומאפשרים תקשורת עשירה בין בני השיח. מעבר לכך זירה זו עוסקת בהשלכות השליליות של השימוש במדיה החדשה על קהל המשתמשים בה, כמו אלימות ובריונות ברשת, הסתה ברשת, אובדן הילדות וכדומה.
האינטרנט שינה את מערך הכוחות החברתי והתרבותי במציאות חיינו ולפיכך יש ללמד זירה זו דרך הפריזמה שהטכנולוגיה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו באמצעות המדיום האינטרנטי . אמצעי התקשורת בכלל והניו מדיה בפרט כסוכני חיברות מרכזיים ויציבים בחיינו חושפים את כולנו לתכני אלימות רבים ,חושפים את הילדים לעולם המבוגרים טרם זמנם ופוגעים בפרטיותנו ברשת ובשמנו הטוב (תופעות האלימות ובריונות ברשת ,ההסתה ואובדן הילדות ). לכן ניתן לומר שהאינטרנט כאמצעי תקשורת זמין ודמוקרטי מאיים על העברית שלנו ,הוביל לטשטוש הגבולות בין עולם המבוגרים לילדים ,השתלט על הזמן הפנוי שלנו והפך אותנו להיות זמינים 24/7 ביטל את הפרטיות שלנו במרחב הדיגיטלי וחושף את כולנו להתמודד עם תופעת השיימינג ברשת
תקשורת סינכרונית: תקשורת באמצעות מחשב בזמן אמת, בו זמנית, כמו שיחה פנים אל פנים. כלומר, המשוחחים שולחים זה לזה הודעות בכתב, בקול או בווידיאו, ההודעות מופיעות מיד לאחר שנשלחו על הצג של בן השיח, והם יכולים להשיב זה לזה מיד וברצף, כמו בשיחה פנים אל פנים או בשיחת טלפון. תקשורת סינכרונית מצריכה מקום וירטואלי (למשל, וואטסאפ) שבו מתכנסים האנשים לשיחה זו.
תקשורת א-סינכרונית: תקשורת באמצעות מחשב שלא בזמן אמת – המשוב לא מיידי (תקשורת מעוכבת). במקרים כאלו בני השיח שולחים הודעות אשר כל אחת מהן מתפקדת כמו מכתב או נאום שלא ידוע מתי ייענה (דואר אלקטרוני). לתקשורת א-סינכרונית יש השלכות לשוניות: היא יכולה להיות עשירה יותר מכיוון שלכותבים יש זמן לערוך את הטקסט.
כתיבור: השפה שבה משתמשים באינטרנט. זוהי שפה כתובה שמשתמשת בדרכים יצירתיות כדי להתגבר על המגבלות של המדיה הדיגיטלית: מגבלות מקום, מספר תווים, חוסר בהבעות פנים וטון דיבור, מהירות הכתיבה ועוד. השפה חדשה משלבת את השפה הדבורה עם הכתובה ("שפת כלאיים" המשלבת מאפיינים של שתי מערכות לשוניות). הכותבים "מדברים" בכתיבה.
מאפייניה:
השפה הדבורה: משתמשים בדיבור להעברת המסר . מאפייניה: ספונטניות, משוב מיידי ,לא רשמית ,שימוש בסלנג ,שטף דיבור ללא עריכה
סלנג: סגנון דיבור קליל אשר נעשה בו שימוש בנסיבות לא רשמיות. הסלנג מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסייה, והוא חלק מהלשון המדוברת. הסלנג נחשב "ברית עממית". הסלנג אינו שפה שלמה, אלא אוצר מילים וביטויים אשר משולב במבנה של השפה ושולטים בו כלליה המחייבים. הסלנג הוא סטיות מודעות מן התקן. בעבר נתפס הסלנג כמשלב לשוני נמוך, אך הגישה המתגבשת בימים אלה רואה בו רמת לשון לגיטימית ומתוכננת אשר נעשה בה שימוש מכוון המתאים לנסיבות השיח. לדוגמה, סלנג צבאי (חמשוש), שפה של בני נוער וכדומה
סלנג אינטרנטי: כמו בעולם הדפוס, גם השפה הכתובה של האינטרנט כוללת מגוון ז'אנרים של הלשון הכתובה המעונבת. המהפכה הלשונית של האינטרנט היא היותו כור היתוך ללשונות הדיבור והכתיבה. לסלנג ברשת מעמד זהה למעמדו בשפה המדוברת, אך האינטרנט מאפשר למילות סלנג ולביטויי סלנג לבוא לידי ביטוי בכתב. באינטרנט צצים סמנים תחביריים חדשים (הצמדת # לנושאי השיחה, נקודה בתחילת המשפט: .בעיה) וכן צורות דקדוקיות לא מקובלות: "כנסו" או "כנסו-כנסו" בהכפלה במקום היכנסו; הצמדת מילות יחס למילים הבאות אחריהן – אין רווחים, כמו בדיבור השוטף; שימוש בסופיות השאולות מאנגלית – "עדכוניישן".
ילידים דיגיטליים: אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת הבין-אישית הוא מתווך-מחשב (הנוער של היום). ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים ניידים, מחשבים ובעיקר האינטרנט הם חלק בלתי נפרד בחייהם. הם פיתחו דרכים להתמודד עם הצפת המידע, בין היתר באמצעות חדשנות דיגיטלית ויצירתיות. הם מאופיינים במיומנות גבוהה של תפעול ושימוש בטכנולוגיה ובהסתגלות בקלות לשינויים טכנולוגיים. "שפת האם" הטבעית של התלמידים היא שפת העולם הדיגיטלי – שפה בו-זמנית ומיידית שמספקת גישה בלתי מוגבלת למידע.
התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזיים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים. תהליך החִברוּת מתרחש כאשר הפרט מקיים מגע עם גורמים שונים שמשפיעים על חינוכו והתפתחותו. מקובל למנות מספר סוכני חִברות עיקריים
א. הורים ובני משפחה.
ב. מסגרות – בית ספר, צבא, מקום עבודה.
ג. חברים – ובמיוחד קבוצת השווים.
ד. אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת ההמונים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, פרסומות וכו') הם אחד מסוכני חִברות רבים בחברה. למעשה, התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד זקנה
. אמונה שאין בחירה חופשית בעולם ויש סיבה מכוונת לכל המתרחש). לפי גישה זו, אמצעי התקשורת מעצבים את החברה שבתוכה הם מתקיימים, ובהצגתם את העולם דרך האמצעים הטכנולוגיים והנרטיבים (סיפורים) שלהם משנים את צורתה ואופייה של אותה חברה על פי תכתיבי המדיום המרכזי שלה (טלוויזיה, עיתון, אינטרנט). לדוגמה: בחברה המערבית רוב האוכלוסייה מחוברת לאינטרנט, ונחשבת למפותחת יותר לעומת העולם השלישי, שכלל לא מחובר לטכנולוגיה. זוהי גישה ששמה דגש משני בתוכני הטלוויזיה ומתרכזת בהשפעת הטכנולוגיה הטלוויזיונית על החברה. התוכן, על פי תפיסה זו, הוא חסר השפעה או מוצב במקום השני.
במרכז עומדת קביעתו של מרשל מקלוהן: "המדיום הוא המסר" (אמצעי התקשורת משפיע על המסר). עיקר השפעתם של אמצעי התקשורת היא על בני הנוער שנולדו לעידן הטכנולוגי (דור הטלוויזיה והאינטרנט).
פרסום אמירות, ביטויים, מילים הכוללות הסתה, גזענות, הדרה ואלימות או התבטאויות ואירועים בנושא שנאה המופיעים באתרי האינטרנט השונים ברשת ומעודדים מעשי אלימות או טרור וכן תמיכה או הזדהות עם מעשים כאלה. על פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שהוא יביא לעשיית מעשה אלימות או טרור. הרשת היא כלי אפקטיבי ביותר להפצת תכנים מסיתים בשל מגוון התכונות הייחודיות לתקשורת האינטרנטית, כמו התפוצה העצומה של המידע, שעלול להגיע ליעד אשר יוּנע לפעולה.
פרסום זה פוגע בערכו ובכבודו של כל אדם שמכוונים אליו אמירות מסוכנות שעלולות לדרבן אנשים נוספים לאמירות אלימות ולמעשים אלימים (מעובד מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי וקרן ברל כצנלסון).