המוח האנושי הוא יצירת מופת של הטכנאי הגדול ביותר של היקום, הטבע. במשך מאות אלפי שנים נוצר בהדרגה מנגנון החשיבה הזה שלנו. בעוד פיסיקאים, מתמטיקאים, כימאים, טכנאים ומדענים אחרים עובדים על הרכבת טילים, לוויינים, חלליות, בינה אלקטרונית ויצירות מבריקות אחרות של הקידמה, הלכו מדענים אחרים וניסו לפענח את המורכב מכל שאנו יודעים לדמיין, המוח האנושי. אפשר היה לקרוא על כך בעיתונים, שחוקרים מיוחדים בכל העולם עוסקים במיפוי של הפעולות היחידניות במוח. כך יודעים כבר מזמן שמרכז הזיכרון והחשיבה ממוקמים בחלק המוח האחראי לשינה. חוקר קנדי השווה את מרכז הזיכרון והחשיבה הזה עם ארכיון ענקי, בו מאוחסנים אינספור כרכים של ספרים וגלילי סרטים בכל תחום, עליו שמענו אי פעם או ראינו או חווינו. כהוכחה עשו ניסוי על מאות מטופלים. אם נגעו במקום מסוים בתנוך האוזן עם אלקטרודה דקיקה, ניעורו זיכרונות הקשורים במוסיקה. המטופל זמזם או שרק מנגינה, וכשהסירו את האלקטרודה הוא הפסיק מיד. כשנגעו מחדש באותו מקום, התהליך חזר על עצמו עם אותה מנגינה. אבל הם לא המשיכו את המנגינה מהמקום בו עצרו קודם לכן, אלא החלו אותה מהתחלה – כאילו "סרט ההקלטה" התגלגל בינתיים לאחור כדי להתחיל פעם נוספת מההתחלה.
נבדקה גם נקודה קטנטנה, בה יושב הזיכרון של השמות והמילים. עשרות אלפי שמות בהם נתקלנו במהלך חיינו ואלפי-אלפים של ביטויים ואוצר מילים מונחים שם מוכנים "בהישג יד". אם למשל נשאלים במקרה: "האם אתה מכיר אחד בשם ברטרנד ראסל?" אז עונים בדרך כלל כעבור שניות: "כן" או "לא". היכולת השגרתית הזאת היא אחד ההישגים המופלאים ביותר של הזיכרון שלנו. מהיר יותר מתיקיה מודרנית, כשמחפשים אינספור שמות מקוטלגים והמידע ממש זמין.
אצלי מרכז הזיכרון והחשיבה לא מגורה על ידי אלקטרודות, אלא לעתים קרובות ביותר תוך פעילות שלווה של ההתבוננות בבולים. אני רק רואה בול כלשהו וכבר עולה בי זיכרון שסברתי ששכחתי אותו מזמן. ולעתים קרובות נדמה לי כי באותה תיקיה צריכה להיות גם כרטסת של פתגמים, משלים וביטויים (איני יודע, בכל אופן, האם זה הוכח בצורה ניסויית). ואולם, ישנם בולים שלא מעוררים בזיכרוני כל חוויה, אלא מזכירים לי פתגם, משל או פשוט ביטוי ששמעתי או קראתי פעם.
בתערוכת בולים אחת ראיתי, למשל, אוסף של בולי הולנד. כאן עברו לנגד עינינו בולים של המלכה וילהלמינה, היא בשנים 1896-1891 כנערה צעירה, ב-1927-1898 כאשה צעירה, מאז והלאה כל הזמן עגלגלה יותר ויותר, כשהפכה לאשה ולאם. אחר כך הופיעו הבולים עם הדיוקן של הנסיכה הצעירה יוליאנה ליד אמה וכאן קפץ לראשי הפתגם מהזיכרון: "תסתכל על האם, וקח לך את - הבת". ההולנדים כנראה התנהגו נכון, כשפעלו ברוח הפתגם. לא רק הבולים מראים את השנים הבאות, איך יוליאנה התפתחה, בדיוק כמו אִמה לפניה: מנערה מלאת שמחה וחיות למלכה רצינית, טובת לב, חכמה ו - כמו כן מרופדת היטב בגופה. נראה שבֶרְנַרְד, בעלה הנסיך, זיהה את החלופה על בסיס פתגם זה ולא הצטער על כך. (אם מדובר במועמדים המתחרים על לבה של הנסיכה הבת של המלכה יוליאנה, זאת יכולה להיות הוכחה נוספת לתיאוריה זו!)
בעלי החוויות הלא נעימות, שלא מאמינים בפתגמים, הם תמיד אלה שלא שמים לב אליהם. או ההפך המוחלט, כמו הגיבור האומלל של נבוקוב, שהביט בלוליטה שלו – ולבסוף לקח את אִמה: העניין לא יכול היה להיגמר טוב...
"הכד הולך אל הבאר עד שהוא נשבר." משפט חכם זה מזכירים לנו הבולים של הרייך השלישי. על אחד מבולי היטלר אפשר לקרוא אימרה שלו: "מי שרוצה להציל אומה, צריך לחשוב רק באופן הרואי!" כמה הרואי, הוא הוכיח על ידי ההתאבדות הפחדנית שלו, שבאמצעותה הוא הסיר מעליו את כל האחריות העצומה, אותה הוא לקח על עצמו בקלות דעת, בהעמיסו את תוצאות מעשיו על עמו ועל כל האנושות.
הבולים של כל המדינות הסוציאליסטיות והדמוקרטיות-העממיות מגישים לנו את משפט המפתח היחיד: "פועלי כל העולם, התאחדו!" והתמונות מדברות בעד עצמן: "באמצעות הסוציאליזם לשגשוג!"
אלפי בולי ספורט יצאו במהדורות פחות או יותר אומנותיות. רואים עליהם תחרויות, משחקי ספורט או אצטדיון. כשאני רואה את שתי הסדרות הראשונות של המשחקים האולימפיים ביוון בשנים 1896 ו-1906 עם הדמויות הקלסיות של זורק הדיסקוס לפי פסל של מיירון, פסל הֶרמֶס של פְרָקסיטֶלֶס, הרקולס ואטלס, פסל הניצחון של פֶאוֹניוּס, אז קופץ לזיכרון מהתיקיה הפתגם: "נפש בריאה בגוף בריא". לעומת זאת בולי הספורט של צ'כוסלובקיה מהשנים האחרונות אומרים לי: "מאימונים גופניים לידידות בינלאומית ולשלום!"
היות וכרטסת הזיכרונות לא עובדת לכאורה באותה צורה אצל כל אספן, ראה הדואר של ארה"ב חובה לעצמו לשחזר מימרות של אישים מהעבר על בולים. להערכה בלעדית בסדרה „Credo“ באים לביטוי משלים של ג'ורג' וושינגטון, בנג'מין פרנקלין, תומס ג'פרסון, פרנסיס סקוט קי, אברהם לינקולן ופטריק הנרי. האספן המפקפק במקוריות עיקרי האמונה, יקבל אישור חתימות המחברים המעידים על אמיתותן.
בולים אחדים מצטטים בשיטה זו ביטויים, פתגמים, משפטי מפתח, סיסמאות.
אצלנו בישראל הבול של הצהרת זכויות האדם הוא יצירת מופת של בולים מסוג זה. גם על השובל של בולים שונים מובאים ציטוטים, מילה במילה, מהתנ"ך, משפטי מפתח ועיקרי אמונה, ללא יוצא מן הכלל.
למי שיש מוח מפותח של אספן בולים בכלל לא נחוצה תיקיית זיכרון. מדפדפים באלבום, רואים בול של פולין לזכר מחנות ההשמדה אושביץ, מיידנק, טרבלינקה – וכבר נזכרים בכתובת המטעה מעל לכניסה: "העבודה משחררת!"
כל אספן התנסה, מן הסתם, בחוויה זו, למרות שכל אחד יכול למצוא בתיקיית הזיכרון שלו חומר שונה. בדיון על נושא זה, אנו טוענים בפני אספנים רבים כי המיתוג יכול לבוא גם מהכיוון ההפוך. שומעים אמירה, משל, ונזכרים לפתע באיזה בול המביע את תוכן הדברים שזה עתה נאמרו, או תמונה של אדם מסוים, שהביע את הדברים האמורים. כך קורה שכשרואים את הבול ההונגרי של אם היושבת ליד מיטת ילד חולה של הצייר איגנץ זמלוייס, או בול של גתה, חושבים על הפתגם: "אספנים הם אנשים מאושרים!"...
קדימה »