Yehuda Hugo Kolar Kaufmann

סבי, יהודה הוגו קולר (קאופמן), נפטר בשנת 1976 כשהייתי בן 8. 

יש לי רסיסי זיכרונות בודדים מסבא - ביקור שלו אצלנו בבת-ים, עם השוקולד המשובח שהיה מביא לנו מהחנות בגבעתיים (סבא היה הולך ברגל מגבעתיים עד אלינו!)... כיצד זרק אותי למים בבריכה בגבעתים במסגרת "שיעורי השחייה"... ציורי הקיר שצייר (זכורה לי מאוד תמונת עלם שוכב בשדה ומביט לשמיים), גינת הקקטוסים המפוארת שטיפח, הרצפה המשובצת כמו לוח שח מט, הריח הנעים שפשט במטבח כאשר סבא "הציל" את החלה שנותרה משבת והכין ממנה מאפה* וניחוח הקפה המגורען האיכותי ששסבתא וסבא נהגו לשתות (בשנות ה-70, כאשר כולם שתו נס קפה עלית...)

ברבות הימים דודתי חוה קולר דאגה לפרסם את הספר של סבא במקביל לעבודתה הבלתי נלאית למחקר גניאולוגי של המשפחה אותו דאגה לתעד ב Geni (וגם במצגת).
את הגרסה הדיגיטלית של "אני אוסף זכרונות" אני מקדיש לזכרה.

ירון זנבל