בכניסה לבניין האו"ם הוצגה תערוכה שתיארה את זוועות טבח 7 באוקטובר. לאחר סירובים והתנגדויות מצד האו"ם, הוצגה תערוכה חדשה של הפסלת הישראלית אורנה בן-עמי, המבוססת על צילומיו של זיו קורן. התערוכה מציגה שילוב מופלא בין צילומי קורן לפסלי הברזל של בן-עמי. האירוע התקיים באפריל 2024 למשך עשרה ימים.

הפסלת אורנה בן-עמי לקחה צילומים של צלם "ידיעות אחרונות" זיו קורן מעוטף עזה, בחרה מתוכם אלמנטים ש"משכו את תשומת ליבה" והוסיפה להם אלמנט עיצובי מברזל מעולמות הפיסול הייחודיים לה. התוצאה היא למעלה מ-20 מוצגים לא קלים לעיכול, שהוצגו בכניסה לבניין האו"ם. בן-עמי נותנת פרשנות פיסולית לעצמים מתוך צילומיו של קורן.

ארגון האו"ם עדיין מסרב להוציא הודעת גינוי רשמית נגד חמאס.

*אורנה בן-עמי החלה את דרכה המקצועית ככתבת ועורכת חדשות בקול ישראל. המעבר שלה לעולם האמנות החל בלימודי צורפות במרכז הטכנולוגי בירושלים והושלם בלימודי פיסול ב-Corcoran School of Art בוושינגטון שבארה"ב, ובלימודי תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. בן-עמי מוצאת בברזל חומר עיקרי לביטוי האמנותי שלה והציגה במוזיאונים לאמנות הגדולים והחשובים ברחבי העולם.

*זיו קורן הוא צלם מקצועי למעלה מ-25 שנה צלם עיתונות מהמובילים בישראל. הוא החל את דרכו כצלם בצבא הישראלי וזוכה תדיר בפרסים יוקרתיים כמו "פרס החדשות של מחוז התמונות", "פרס יאן גפרו", "פרס הצבע הבינלאומי" ו"תמונת השנה" (POYi). קורן היה הנושא של הסרט התיעודי "יותר מ-1000 מילים" שהוקרן בהרחבה בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם וגרף תריסר פרסים. הוא מרצה באופן קבוע בסדנאות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם. קורן פרסם עד כה 20 ספרי צילום. לאחרונה השיק, בשיתוף חברת טרוולוג, את הפרויקט "מסביב לעולם עם זיו קורן" – סדנאות מקצועיות לצלמים ברחבי הגלובוס המתמקדות בהיבט המצב האנושי של העולם בו אנו חיים כיום. כיום, קורן עובד ביומון העברי "ישראל היום" ומייצג את סוכנות הצילום "פולריס אימג'ס" בישראל.

התערוכה קידמה את הנכנסים בשערי האו"ם. "הנהגת האו"ם טענה שזה נושא פוליטי שנוי במחלוקת", אמר שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, שיזם את התערוכה לצד בן-עמי. "הפעלנו המון לחצים, ולשמחתי הם הבינו שיש רף שהם לא רוצים לחצות אותו ברמת סתימת פיות ועיוות המציאות. יש כאן תופעה של הכחשת הטבח, כמו הכחשת שואה."

התערוכה החשובה הזאת היא במחאה על הכחשת מתקפת חמאס מ-7 באוקטובר כוללת צורות שונות של הכחשה של מתקפת הפתע על ישראל, ובעיקר את מעשי הטבח, החטיפה והאלימות המינית שביצעו מחבלי החמאס נגד ישראלים בעוטף עזה. בעקבות המתקפה, שנעשתה ב-7 באוקטובר 2023, הופיעו צורות שונות של הכחשה ותאוריות קונספריציה, החל מהטלת ספק באמיתותם של אירועים ספציפיים, טענות שישראל היא זו שהרגה את המשתתפים, הכחשת התקיפות המיניות שהיו במסגרת המתקפה, ועד לטענה שהמתקפה כולה לא התרחשה.

לפי אליזבת דווסקין (Elizabeth Dwoskin) מ"הוושינגטון פוסט", הפיגוע ב-7 באוקטובר היה מהתקפות הטרור המתועדות היטב בהיסטוריה, כולל עדויות ממצלמות סמארטפונים וגו פרו של תקיפת חמושים של חמאס. עם זאת, "קבוצה קטנה אך הולכת וגדלה מכחישה את העובדות הבסיסיות של הפיגועים, דוחפת קשת של שקרים ונרטיבים מטעים הממזערים את האלימות או חולקות על מקורותיה". הדבר כולל תאוריות קונספירציה של מבצע דגל כוזב. לדוגמה טענה כי צה"ל ביצע את הטבח כדי להצדיק פלישה לרצועת עזה, טענה שחלק מהחטופים נחטפו על ידי ישראל או כי ארצות הברית היא זו שעומדת מאחורי המתקפה. להכחשת הטבח שותפים קיצוניים מימין ומשמאל. המידע מופץ ברשתות כמו טיקטוק ו־Reddit. התופעה מדאיגה מנהיגים וחוקרים יהודים, שטוענים שיש קשר בינה לבין הכחשת השואה. הם גם רואים קווי דמיון בין הכחשת הטבח לתאוריות קונספירציה עם יסודות אנטישמיים, כולל תאוריות כמו QAnon.

בנוסף, חשיבות התערוכה היא גם על התעלמות ארגוני זכויות נשים ממעשי האונס. מעל 150 ארגוני נשים ישראליים ובינלאומיים פרסמו מכתב שבו תקפו את התעלמות הארגון מהמעשים: "לא יעלה על הדעת שסוכנות של האו"ם שאחראית על זכויות נשים מתעלמת מחטיפתן של נשים, תינוקות, ילדות, ילדים וגברים מבתיהם, מביצוע פשעי מלחמה חמורים נוספים כלפי נשים, ילדים וילדות, ומרצח של מעל אלף אזרחים תמימים." בנוסף, פעילוֹת הסברה ארגנו קמפיין נגד ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, ונוצר ההאשטאג "#MeTooUnlessJew" (שמבוסס על קמפיין MeToo נגד אלימות מינית כלפי נשים). נשים רבות הפגינו מול מטה האו"ם והכינו מיצג שכלל נשים לבושות בבגדי גוף מדממים. חלק מההפגנות אורגנו על ידי "בונות אלטרנטיבה."