לעומתה, גל אולמן מתמקד בצבע השחור, המסמל עוצמה, מחאה ומסתורין, אך גם ריק והתחלה חדשה. עבור מעצבים צעירים, השחור הוא כלי לביטוי אישי ושיקוף מציאות פנימית. בעיצובים שלו, גל מדגיש ניגודים—קשיחות מול רכות, סדר מול כאוס—באמצעות גזרות חדות וחומרים מחוספסים ורכים . השחור, עבורו, הוא גם שיקוף של תהליכי שינוי ומרד, והוא מלווה את האמן ביצירת חיבור בין פנימיות החוויה לבין הבגד כמרחב של פרספקטיבה חדשה. בתערוכה, השימוש בו הופך לאמירה חזותית החוצה גבולות בין אישי לאמנותי, בין מציאות עכשוית למציאות שיכולה להיות.