אבנר בן-גל

איתמר בן כנען מספר על אבנר בן-גל ז"ל: "כל מה שעשה היה בו ברק של גאונות. ברק של אמנות גדולה שפוגשים מעט מאוד פעמים בחיים. לרגע ארוך בחיי, האמן אבנר בן-גל היה אחד מחברי הקרובים ביותר. הכרנו דרך חברנו המשותף, האוצר אורי דסאו, אבל עוד לפני שנעשינו חברים טובים אהבתי את היצירה שלו. מה זה אהבתי? הערצתי ממש. בן-גל היה צייר ענק קודם כל. וגם כשעשה עבודות וידאו ראשוניות או מיצבי אלקטרוניקה ובריסטולים, או הוציא את אלבום הנויז 'האחים קהלני'".

בן-גל עצמו אמר: "אני תמיד מנסה לשים לעצמי מקלות בגלגלים, לתקוע מקל בחלקלקות ובאחידות שקיימת עכשיו". דברים אלו מתארים את הניסיון של בן-גל ליצור אמנות שמעוררת מחשבה ומתח, ובכך לשבור את ההרמוניה והאחידות השגרתית.

אבנר בן-גל, שנפטר בגיל 58 לאחר שלקה בדום לב, היה אחד האמנים הבולטים של דורו. יצירותיו, שהרבו לעסוק בנושאים פוליטיים ובדימויים מעוררי מחלוקת, זכו להערכה רבה בעולם האמנות. דמויות סטריאוטיפיות של מחבלים וגברים מזוקנים הופיעו רבות בעבודותיו, מה שהקנה להן אופי פרובוקטיבי ומעורר מחשבה.

בן-גל נולד באשקלון וגדל ברמת השרון, בנם של אסתר ואביגדור (יאנוש) בן-גל, לשעבר אלוף פיקוד הצפון. לאחר שחרורו מצה"ל, עבר לגור בלונדון ואחר כך חזר לארץ והתחיל את לימודיו בבצלאל, שם סיים את לימודיו בשנת 1993. בשנת 2001 זכה במילגת שהות בסטודיו בניו-יורק, שם שהה כשלוש שנים נוספות.

עבודותיו של בן-גל מבוססות על דימויים פיגורטיביים ומציגות עולם דמיוני, לעיתים אפוקליפטי והרוס, שמקיים קשר עם היומיום העכשווי. אחת התמות המרכזיות בעבודותיו היא נושא ה"זומבי", יצור 'חי-מת' המבטא טשטוש גבולות בין חי למת ובין דומם לחי. חפצים יומיומיים כמו ראשי גפרורים, סוללות, ירקות ועצמות הופכים ליצורים חיים, בעוד היצורים החיים מתמזגים עם המתים. בעבודותיו ניתן לראות מעבר נזיל בין מצבי צבירה כמו מים, אדמה, אוויר ואש.

בשנים האחרונות של חייו, ניתן להבחין בעידון והתמתנות בציוריו. עבודותיו הפכו לסמיכות ומושקעות יותר, עם מוטיבים חוזרים המעובים ומורכבים יותר. ציוריו, שהם אינטנסיביים ובעלי אופי נרטיבי, מבוצעים באפורים כהים ועמומים ומזמינים את הצופה להשלים את הדימויים לכדי סיפורים, חזיונות וסיוטים. המוזרות הקורנת מציוריו היא האפקט אותו חיפש בן-גל, במטרה ליצור חוסר נוחות ומתח אצל הצופה.

בתערוכה "קח את העצם הארוכה הביתה" ב-2018 בגלריה גבעון בתל אביב, הוצגו 18 עבודות חדשות שנעשו באותה שנה. הדימויים נדמים כבוקעים מעלטת תת-ההכרה, ויוצרים נוף אפוקליפטי המשלב יופי, רוך וחופש עם גסות ואלימות. בן-גל העיד כי "המחשבה על האפוקליפסה ועל מה יהיה בסוף מעניינת ומציתה את הדמיון". הוא תיאר את ציוריו כ"סטטיים" ושואפים לחיות עם תחושת תכיפות.

אבנר בן-גל היה חתן פרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר לשנת 2008. בין הפרסים הנוספים שזכה בהם:

פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1995

פרס שר החינוך התרבות, משרד החינוך והתרבות, 1998

מילגת שהות בסטודיו בניו-יורק מטעם משרד המדע, התרבות והספורט, 2001

יצירתו של אבנר בן-גל משאירה חותם עמוק בעולם האמנות, עם דימויים נרטיביים ועמוקים המעוררים מחשבה ומתח בקרב הצופים. עבודותיו ממשיכות להוות מקור השראה וחקר לעוסקים באמנות ובתרבות.

תערוכת יחיד בגלריה טמפו רובאטו 

אפריל 2015. 

בתערוכת היחיד שלו בגלריה טמפו רובאטו, מציג אבנר בן-גל תשעה ציורים בטכניקה מעורבת על בד בגדלים שונים, יחד עם עבודת סאונד הכוללת מוסיקה, רעשים אלקטרוניים ושברי משפטים. בן-גל, אמן חזק וצייר מיומן, מצטיין בשימוש בצבע ובקו בטווח שבין שליטה לחופש. השפה המורכבת שפיתח יוצרת עולם מעורפל שמפתה את הצופה לנחש מה הוא רואה, אך אינו מאפשר לזהות נושאים ודימויים בבירור.

הייצוגים של בן-גל יוצרים מסך כמעט בלתי עביר לצופה המבקש להיאחז במשהו מוכר. האנרגיה הטעונה של העבודות נובעת מהמפגש בין רובד יצרי ואפל לרובד קיומי יומיומי, תוך נגיעה בנושאים של זהות, בית ופעולה.

בן-גל מצליח לשלב בין חוויות יומיומיות לאלמנטים אפלים, ויוצר דינמיקה ייחודית שמשאירה את הצופה במתח ובחשיבה מתמדת. עם שילוב של מוסיקה ורעשים אלקטרוניים, התערוכה בגלריה טמפו רובאטו מדגימה את כשרונו של בן-גל לשלב אמנות חזותית עם אלמנטים קוליים, וליצור חוויה רב-חושית המאתגרת את תפיסת המציאות של הצופים.