" דיוקן אישי בשטח אפור "
איריתה בר נוי הלוי | עמילי גלבמן
התערוכה : אַלֵּגוֹרְיָה טוּ סְפֵּלָיוּ
התערוכה : אַלֵּגוֹרְיָה טוּ סְפֵּלָיוּ
Embedded Files
"דיוקן אישי בתוך שטח אפור" הוא שם של תערוכה זוגית של שתי אמניות, איריתה בר נוי הלוי ועמילי גלבמן, המציגות יחד את עבודותיהן אשר מורכבות ממכנה משותף. סדרת העבודות קשורות לחוויות העבר, שימור ועיבוד זיכרון אישי בין עבר להווה. תהליכי היצירה של כל אחת מהן מבטאים חוויה מטפורית. מעל התערוכה בסך השלם מרחף לו ענן עם הילה מעורפלת שאולי מאפשר התבוננות בחיים מתוך תודעה של התחדשות הנפש וההוויה הגופנית. הדבר יכול, לסייע באיתור הכוחות הגלומים והסמויים בתוכנו, וכמו כן עמידה בפני ניסיונות החיים שקיימים בנו למרות הכול.
איריתה בר נוי הלוי- ביצירתה של האמנית, הקו והצבעוניות החזקה שולטים. לרוב יופיעו בעבודותיה דמויות הלקוחות מילדותה, אך שזורות בהווה הקיים והמתפתח. בציוריה שזורים נרטיבים, סמלים ואסוציאציות ,שהופכים את האומנות שלה לחלק מהאינטנסיביות המשתנה של החיים בכללותם. ציוריה אקספרסיביים, צבעוניים וחשופים, דבר שלעיתים שואב את הצופה לאי נוחות.
איריתה מעידה על עצמה שהיא מנסה לשמור על קולה האותנטי במסע החיים. החיים הם היצירה הגדולה מעידה איריתה, ו"בחרת בחיים" הוא הציווי החזק ביותר שיש. וכל עוד קיים ניצוץ התקווה, היא תמשיך לנוע ולחפש וליצור. כל אדם חב לעצמו גילוי זה."היצירות שלי עוסקות בעולם הרגש שלי. ההרמוניות הצבעוניות הם האמצעי להעברת מצב רגשי, וכפועל יוצא הם לעיתים מעוותות, מוגזמות ונמצאות על גבול הסוריאליזם והחלום. יש הרבה סמלים ביצירות שלי שהם לרוב נגזרת של תת המודע האסוציאטיבי שלי. העבודות מזמינות את הצופה לעיתים להתחבר לעולמו הפנימי ומתוך כך לחוות את הנגלה והנסתר לפניו.בין פרויקט אחד למשנהו, לוקח לי זמן ליצור, ובמרווח הזה אני לרוב מגיעה לנקודת ה"אין", אותה נקודה שהרבה פעמים גורמת לי לחזור ולהתמלא ברצון ליצור ולהיות בתוך עולמות הצבע התמים בתולי, שנמרח על קנבס, ומאמין בלב שלם ש"יש מאין". ואז הכול קם לחיים מתרדמתו ונוצר הקסם מחדש." האמנית.
עמילי גלבמן יצרה סדרת עבודות המבקשות לחקור מחדש את העבר בתוך שטח אפור. עמילי עורכת מסעות אמנות כל כמה חודשים , היא נוסעת למקומות מרוחקים מהבית ומהסביבה המוכרת, ומוצאת בזה את האופן היחיד להתמודד עם היצירה נטו.דרך עבודתה היצירתית מתחיל מהאינטואיציה הראשונית על גבי הדף הריק ,ועובר דרך ההתמקדות בדימויים והקשבה עמוקה .היא מתארת שבתהליך עבודתה ,הדימויים מופיעים באופן אסוציאטיבי בתוך הציור שזמין להגשים את הרעיון הסופי .בפרויקט הנוכחי שנערך בבוקרשט במרץ השנה, היא השתמשה בחומרים יבשים כמו :פחם, עפרונות ודיו. ביצירתה, היא חוקרת ומתכתבת עם זיכרונות שבין העבר להווה, ומעבירה אותם לתוך תחושת אי-וודאות שמתרקמת בכאוס של חיינו.כך, היא מציגה סדרה של יצירות שהן מתעדות תחושת זמן ומרחב. ביצירתה נוצר תחושת ואקום של שטח אפור בו מתקיים שילוב בין הקשר האישי לגלובלי. האמנית מגבשת לעצמה שבילים ,דרך ,ותחושת הלך רוח שמאפשר לה כנראה לחוש בטוחה גם בתקופה סבוכה זו."ביצירות שלי ובדרך העבודה שלי, קיים תהליך שבסופו אני רואה שאין לי אפשרות להפריד בין הקשר הגלובלי הפוליטי לבין הקשר האישי. הסיבה היא תהליכים והתקדמות היצירה.הביטוי והשפה היצירתית עבורי היא כחוט דק כמעט פרום שמקשר את חוויות החיצוניות הטראומטיות שמגיעות כמו טיפות של גשם, עם האפשרות לשהות ולהיות בתוך מקום בטוח.
דרך העבודה היא מהאינטואיציה הראשונית מהדף הריק, ואז הופעת הדימויים והשלבים הבאים שבהם אני מבינה ומקשיבה ליצירה ולדימויים, ואחרי כך העבודה הטכנית שהיא הגשמת הרעיון. זו עבודה שמגיעה מהתת מודע.
דרך העבודה הפכה אצלי לסגנון שאני קוראת לו "אבסטרקט פיגורטיבי". האמנית.
דרך העבודה היא מהאינטואיציה הראשונית מהדף הריק, ואז הופעת הדימויים והשלבים הבאים שבהם אני מבינה ומקשיבה ליצירה ולדימויים, ואחרי כך העבודה הטכנית שהיא הגשמת הרעיון. זו עבודה שמגיעה מהתת מודע.
דרך העבודה הפכה אצלי לסגנון שאני קוראת לו "אבסטרקט פיגורטיבי". האמנית.
לווי אוצרותי : איציק כוכבי
Page updated
Google Sites
Report abuse