איילת עמרני נבון "חיסיון" 

הדיכוטומיה שבין פרטיות והגנה לבין שתיקה רועמת הופכת לנושא המרכזי של התערוכה, המתוארת באמצעות שני פסלים – אחד גשמי ואחד מופשט. הלשון, המופיעה כאובייקט, מייצגת גם את החסיון וגם את הדרך שבה אדם מצהיר על עצמו. איילת ממקמת אותה כחלק מהמפגש עם הסובייקט המשתתף. עבודות הצילום בתערוכה מייצגות את אלת הצדק (Lady Justice) ואת דמותה של עמרני נבון כעורכת דין לשעבר, עם עיניים מכוסות, מרמזות על כך שגם בתוך מסגרת החוק קיימת תחושת שבי — שבי אישי, משפטי או חברתי.

במעבדה נבנה חלל אמנותי המהווה "מעבדה" של מפגשים ותגובות, בהם האמנית פועלת באינטראקציה ישירה עם הקהל. איילת מגדירה את הפרפורמנס שלה כחד-פעמי, גופני ואינטראקטיבי. כל מפגש בין האמנית למשתתף הוא למעשה פרקטיקה של בדיקה טקסית אינטימית, שמתבצעת בסביבה מוכרת אך מקבלת מחדש את משמעותה כאשר היא הופכת למקום של חקירה עצמית ושל אחר.

כשאמן יוצר, הוא בדרך כלל נמצא בתוך "בועה" יצירתית – עולם פנימי ואישי, שבו הוא מתמודד עם רעיונות ותחושות שמייצגות את מחשבותיו ורגשותיו. במהלך העבודה בסטודיו, האמן לא תמיד מודע להשפעה של היצירה על הצופה או להקשר הרחב שלה. כאן נכנס תפקיד האוצר, שמסייע לאמן להוציא את היצירה מהבועה האישית ולהפוך אותה לנגישה ומובנת עבור הקהל הרחב. השפה האמנותית כיום לעיתים אינה ברורה או קלה להבנה, ובמיוחד כאשר מדובר ביצירות שמערבות רעיונות חברתיים, פוליטיים או עיוניים. תפקיד האוצר הוא לא רק להציג את היצירות, אלא גם לתווך בין השפה היצירתית של האמן לבין הצופה, להסביר את ההקשר הרחב שלה ולעזור בהבנת המסרים העמוקים שהיא מעבירה. 

"אוצר/ת הוא שותף זמני שמתלווה למסע של האמן. מדובר באלכימיה, והמפגש בין השניים מרבד ומעשיר את התוצאה הסופית. היופי שב'מעבדה' הוא בחופש שהאמן מקבל להתנסות ולהסתכן, לבדוק רעיונות ומדיומים חדשים. שרון תובל, האוצר, וגם החלל – מעצם טיבעו – מאפשרים את החופש הזה." איילת עמרני נבון

האמנות, כחלק מהחיים של איילת, היא לא רק אמצעי יצירה, אלא גם דרך להכיר את עצמה ולהתמודד עם שאלות קיומיות דרך החומר, הגוף והמילים.

האמנית מתארת: "מילדות ציירתי ובניתי 'מיצבים' מקופסאות קרטון וצינורות. למרות שהתמקדתי בלימודים משפטיים ועסקתי במשך שנים רבות כעורכת דין בתחום המסחרי בניו יורק, בקליפורניה ובישראל, המשכתי ללמוד רישום וליצור. הבחירה לעסוק במשפטים הייתה מונעת מהרצון להיות עצמאית כלכלית, אך ככל שהדחף ליצור גבר, מצאתי את עצמי נרשמת לתוכנית אמנות בבית הספר 'בסיס'. כבר מעל עשור שאני עוסקת באמנות באופן בלעדי, ומרגישה שכל הדרך שעברתי באה לידי ביטוי בעבודתי ובקולי כאמנית."