בעידן המודרני, המין האנושי מתנהל לעיתים כשליט נפרד בטבע ולא כשותף, כאילו הוא חי ביקום מקביל. באמצעות אמנותו, זאב ממחיש את הפחד האנושי מאובדן שליטה – פחד שהוביל לפילוג, חוסר תקשורת ושיטת הפרד ומשול. בעבודותיו, הוא מציג את המשך קיומו של הטבע ובכך מחבר אותנו לתחושת המעוף שמקורה בטבע עצמו. הוא קורא לנו לחבור אל הטבע, להרגיש חלק ממנו, וכך לחוות מחדש את תחושת השייכות, החיבור והאחדות שחסרים לנו כל כך.
זאב למד אמנות באוניברסיטת קליפורניה, דייוויס ובמכללת סנטה ברברה, והשתלם בישראל בקורסי ציור ופיסול במכללות עמק יזרעאל ואורנים, כמו גם בסטודיו של מנחם מזרחי ז"ל ואלי שמיר. בעברו שימש כביולוג חיות בר בשירות היער של ארצות הברית ובשירותי הדיג והחיים הבר, ובישראל כרכז שימור ומחקר במרכז האורניתולוגי של החברה להגנת הטבע במשך למעלה מ-15 שנים. זאב הוא נציג ישראל בארגון הבינלאומי "Artists for Nature Foundation" והציג תערוכות בארץ ובעולם. עבודותיו מצויות באוספים פרטיים, במוזיאונים, בספרים ובמדריכי שטח, והודות לשנות עבודתו בשטח פיתח קשר עמוק עם נושאים שהוא מצייר ומפסל, בעיקר ציפורים, חיות בר ונופים.
בנוסף, זאב יזם ומתאם את פסטיבל האמנות הבינלאומי בטבע בעמק החולה ואת פרויקט "אמנים לטבע" בים המלח, שבו השתתפו אמני טבע מכל העולם במטרה להגביר את המודעות לנופים הייחודיים הללו. באמנותו, הוא מזמין אותנו לפעול מתוך אהבה ומוסריות, ולהבין שהקשר שלנו עם בעלי החיים הוא חלק מהותי מהזהות האנושית שלנו.
הקשר בין הדת לאהבה לחיות הוא נושא עשיר ומורכב, המהווה גשר בין רוחניות, מוסר ויחסים עם הסביבה. רבות מהדתות מדגישות עקרונות של מוסריות וחמלה החלים גם על בעלי חיים. אהבה לחיות נובעת מהבנה של ערך החיים והצורך להגן עליהם. עקרונות כמו אהימסה בהינדואיזם והחוק של צער בעלי חיים ביהדות מדגישים את החשיבות שבחמלה כלפי כל יצור.
ביהדות יש עקרונות ברורים של חמלה וחסד כלפי בעלי חיים. אחד מהעקרונות המרכזיים הוא "צער בעלי חיים", שמופיע במקרא ובמשנה. החוק אוסר על גרימת סבל לבעלי חיים ומחייב את בעליהם לדאוג לרווחתם.
ישנם גם סיפורים ותובנות בתורה ובתלמוד שמדברים על הקשר בין האדם לבעלי חיים, מה שמחזק את המסר של אהבה וחמלה כלפיהם. למשל, הגמרא מספרת על הצורך לדאוג לחיות, אפילו בזמן המלחמה.
בסך הכל, היהדות מקדמת תפיסה של אחריות וחמלה כלפי כל מה שחי.
בבודהיזם מושם דגש על חמלה כלפי בעלי חיים. העיקרון של אהימסה, האוסר על פגיעה בכל יצור חי, מהווה עקרון מרכזי. הבודהיזם רואה בכל החיים ערך, ומעודד את מאמיניו לפתח חיבור עמוק עם הטבע והחיות. התודעה המודעות של כל יצור, על פי הבודהיזם, מדגישה את הצורך לכבד את החיים ולפעול בחמלה.
באיסלאם, ישנה הדגשה רבה על החובה לכבד ולהגן על בעלי חיים. הקוראן והחדית'ים מדברים על אהבה לחיות, ומדגישים שהן נבראות על ידי אללה ושיש להן ערך עצמי. ישנה מצווה להעניק להן טיפול ראוי ולמנוע מהן סבל, וחשוב להבין שהאדם הוא נציג של אללה על פני האדמה, מה שמחייב אותנו לפעול באחריות כלפי כל יצור חי.
בנצרות, ישנה תפיסה שלכל היצורים החיים יש מקום בתוכנית האלוהית. התורה הנוצרית מדברת על בריאת העולם וכיצד אלוהים ראה את כל מה שנברא, כולל בעלי חיים, והעריך את יצירתו. ישנה חשיבות רבה ליחסים של אהבה וחמלה כלפי בעלי חיים, כפי שמתחייב מהציווי לאהוב את בריותיו. דמויות כמו ישו הדגישו את החובה לדאוג לכל היצורים החיים, והמאמינים נקראים לפעול באחווה ובחסד כלפי בעלי החיים.
באמצעות הקשרים הללו בין הדתות לאהבה לחיות, ניתן לראות כיצד הרוחניות והאמונה עיצבו את מערכת היחסים שלנו עם הטבע ועם בעלי החיים.
ישנם מאמצים להעלות מודעות בנוגע לאכזריות שמופיעה בחברה המערבית אך לעיתים יש קושי להתמודד עם נושאים אלו באופן גלוי, בייחוד כאשר מדובר בקבוצות שזוכות להגנה חברתית.
מאז ימי קדם הביט האדם בכישורי התעופה של העופות בתחושות של השתאות, ערגה וקנאה. חלומו לעלות לשמיים, כפי שמתואר בסיפור מגדל בבל, הפך את הציפורים למושא הערצה. בתרבויות רבות, הציפורים מחברות בין שמיים וארץ, בין אלוהות לאנושות, ומסמלות חופש, נפש, רוח ושלום. דמויות כמו המלאכים, המשלבים אדם וציפור עם כנפיים, והיונה המבשרת שלום בסיפור המבול, מעידות על כך.
מאז 7 באוקטובר אנחנו עוברים תקופה קשה במיוחד, של אלימות, הרס, עקירה ומוות,הגורמים לתחושות של פחד, חוסר אונים, כעס, עצב ואי ודאות. יחד עם זה ובתוך כל הכאוס שנוצר, נדידת הציפורים ממשיכה, וברשתות החברתיות מופיעים דיווחים על תנועות הציפורים באזורי הלחימה בדרום ובצפון. כתגובה למצב, ומתוך חרדה לגורל בני האדם וגם הטבע והציפורים, זאב החל לצייר ציפורים נודדות על רקע פטריות עשן מתפשטות. מלחמות גורמות להרס רב הן למין האנושי והן לסביבה, אך המחזוריות בטבע אינה נעצרת.
על רקע עשן ההפגזות, זאב מנכיח, באמצעות נדידת הציפורים, את המשך קיומו של הטבע. מהעבודות עולה פרדוקס – למרות שהמין האנושי מתקיים על כדור הארץ ותלוי לחלוטין במשאביו, הוא אינו רואה עצמו כחלק ממערכת אלא כבעליה. זוהי דינמיקה היררכית, מפצלת ומבודדת שבאה לידי ביטוי גם בהתנהלות סקטוריאלית ושבטית.
כותב האוצר אילן בק על האמן בתערוכה "בין שמים וארץ"
השפה האמנותית של האמן נושאת מסר חשוב, היא מזכירה לנו את תפקידנו המוסרי כאחראים על הטבע סביבנו, ואת החשיבות שבחמלה כלפי כל יצור חי – ואולי גם כלפי עצמנו. זאב משקף את הקשר המהותי בין האדם לעולם, ומדגיש את הצורך לחיות בהרמוניה עם כל מה שסובב אותנו. הציפורים מהוות עבורו סמל של חופש ויופי, והקשר הזה הוא בסיסי להבנת משמעות החיים והקיום שלנו בטבע.
האמנות של זאב לבינגר, עם החיבור העמוק שלה לקשר הבסיסי להבנת משמעות החיים דרך הקיום האנושי, מדגישה את האחריות שיש לנו כלפי כל יצור חי. היא מזמינה אותנו לחדש את המחויבות שלנו לבעלי החיים ולחיים בעידן העכשווי.
הצעות לעיון נוסף, תובנות חשובות על תפקידה של האמנות בעידן המודרני, ועוסקים בשאלות מרכזיות הנוגעות לאתיקה, זהות והשפעה חברתית. מומלץ לעיין בהם להעמקת ההבנה בנושא.
The Importance of Contemporary Art - מאמר המפרט על תפקידה של האמנות העכשווית בעיצוב התרבות והזהות שלנו.
Contemporary Art’s Role in Society - ניתוח התפקידים השונים של האמנות העכשווית והשפעתה על החברה.
The Impact of Contemporary Art on Society - תיאור השפעת האמנות העכשווית על החברה ועל תפיסות חברתיות.