רומיאו
מרקוציו
בנבוליו
מלכי העולם גרים בפסגה
יש להם נוף שאסור למגע
אך הם לא רואים בחיים בנוכחים
שכאן בתחתיתי אנו בני המלכים (בני המלכים)
מלכי העולם אוצר בלום
צוברים אוצרות אבל אין להם כלום
בתוך הטירות הם חיים לבדם
ואנו למטה רוקדים בחינם
אנו אוהבים את החיים
ביום, בלילה, בלי תנאים
ואם לא כך אז בשביל מה
הגענו כאן לאדמה?
כי החיים כל כך קצרים
הם עוצרים ולא חוזרים
ולא אכפת מהמוסר
הן לא עשינו שום דבר
מלכי העולם פוחדים מכולם!
מכל מה שזז מהצל של עצמם
חופרים מלכודות עמוקות בתקווה
לשמור על עצמם גם מפני אהבה
מלכי העולם נחלמים זה בזה (נלחמים זה בזה)
אין שני מנצחים, רק אחד הוא זוכה (רק אחד הוא זוכה)
אך אנו לכם לא נציע כתף
בקרבות שלהם אנו לא נשתתף (אנו לא נשתתף)
אנו אוהבים את החיים
ביום, בלילה, בלי תנאים
ואם לא כך אז בשביל מה
הגענו כאן לאדמה?
כי החיים כל כך קצרים
הם עוצרים ולא חוזרים
ולא אכפת מהמוסר (כן, אוהבים)
הן לא עשינו שום דבר (את החיים!)
אנו אוהבים את החיים
ביום, בלילה, בלי תנאים
ואם לא כך אז בשביל מה
הגענו כאן לאדמה?
כי החיים כל כך קצרים (כי החיים)
הם עוצרים ולא חוזרים (כל כך קצרים)
ולא אכפת מהמוסר
הן לא עשינו שום דבר
אנו אוהבים את החיים (ולא אכפת)
ביום, בלילה, בלי תנאים (מהמוסר)
ואם לא כך אז בשביל מה (הן לא עשינו דבר)
הגענו כאן לאדמה?
כי החיים כל כך קצרים(ולא אכפת)
הם עוצרים ולא חוזרים (מהמוסר)
ולא אכפת מהמוסר (הן לא עשינו דבר)
הן לא עשינו שום דבר
אנו אוהבים את החיים (-אר)
ביום, בלילה, בלי תנאים
ואם לא כך אז בשביל מה
הגענו כאן לאדמה?
כי החיים כל כך קצרים
הם עוצרים ולא חוזרים
ולא אכפת מהמוסר
הן לא עשינו שום דבר
אנו אוהבים את החיים
ביום, בלילה, בלי תנאים
ואם לא כך אז בשביל מה
הגענו כאן לאדמה?
כי החיים כל כך קצרים
הם עוצרים ולא חוזרים
ולא אכפת מהמוסר
הן לא עשינו שום דבר