אני איני נחשבת, איש אינו רואה אותי
אומרים לי שנתתי את מיטב אהבתי
וכשאני רואה אותה, אני מודה לאל
ומתפללת שחייה יהיו יפים, בלי צל
ויוליה גדלה לה
ועכשיו היא שם
בו היא מאוהבת
הילדות חלפה
היא אותי עוזבת
ואני השבויה
בעריסת ילדותה
זה לא אותי שהיא רוצה
ואני היחידה שעליה לא ויתרה
ועכשיו היא שם
היא אותו אוהבת
וליבה מלא
והיא שהייתה שלי עכשיו שייכת לאחר
כשאימה אמרה ביתי, הרגשתי איך ליבי בוער
למה לכבוד בעליהן
נשים רבות, הוא שוכחות
למה שהלידות והצירים
יביאו אותן לגיל עשרים
ויוליה גדלה לה
ועכשיו היא שם
בו היא מאוהבת
היא עכשיו אישה
ואותי עוזבת
ואני הרואה, הצופה בלי מילה
איך את חיי אתן כולם
לילדה שלי, שגדלה
ועכשיו היא שם
מאוהב בו
וליבה מלא
ועכשיו היא שם
ועתה יודע
שאהבה היא שטן
תני לי אומץ וכוח
להתרגל אל החתן
ועכשיו היא שם
היא אותו אוהבת
וליבי מלא...
ועכשיו היא שם...