(הלו, צעירי בולטימור! אל תחליפו ערוץ, כי זה הזמן לתכנית של קורני קולינס! מוגשת בחסות ספריי לשיער של 'אולטרה דבק')
כל יום כשהשעון מצלצל ארבע.
לה טי דה, טה לה לה לה לה די דה אז כל השובבים באים למסיבה.
לה טי דה, טה לה לה לה לה די דה כי אין פה כניסה למרובעים,
רואים פה שימי שימי שייק כאילו אין אלוהים! הם השכנים ממול, הם לבנים ונכונים.
כל יום אתם צמודים למסך בסלון. וכשאמא לא בבית אז סוגרים ת'ווילון. אז אתם רוקדים איתנו מול המסך. כל צעד קל אתם רוקדים, וכל סיבוב מסובך. מעמידים פנים שלבנים ונכונים!
(רוצי, רוצי פני, התכנית כבר התחילה, אנחנו נפספס אותה!) (אני רצה, טרייסי, אני רצה, אבל אמא שלי אומרת שאסור לי להזיע!) (בואי כבר!) (עדנה? עדנה, הכביסה שלי מוכנה?) (תלוי מי שואל, אה, בטח מותק, בואי תיכנסי, הנה, זה יעלה לך שלושה דולר) (שלושה דולר? זה קצת יקר בשביל כמה זוגות תחתונים, לא?) (פרודי פינגלטון, היו לי הוצאות חריגות, כמה מהכתמים האינטימיים שלך דרשו טיפול מיוחד) (הגעתי!) (בארבע אחרי הצהריים, כנראה שלא צריך לשאול מי שוב חטפה ריתוק! טרייסי טורנבלד, איפה הנימוסים שלך? תגידי שלום לאורחת שלנו) (שלום, גברת פינגלטון!) (מה איתך, פני?) (שלום גברת פינגלטון, כלומר, אמא...) (הצעירים של היום פשוט מטורפים על הקורני קולינס הזה!) (חוליגנים! זה פשוט לא בסדר לרקוד עם המוזיקה הצבעונית הזאת!) (איזה שטויות את מדברת?! מה פתאום צבעונית?! אצלנו זה בשחור לבן!)
בני טובים, כן, אלה פני הדור. ובסוף כל חודש יש כאן: "יום שחור"! אני האיש שאת הטון מכתיב. מיסטר קורני קולינס, יש לי סופר, דופר, קצב מגניב!
אז שימו כבר בצד את הספרים, יא!
פדובה, פדה פדה פדובה כי מה עדיף, לרקוד או להכין שיעורים? פה פה פה פאו [פדובה, פדה פדה פדובה]
למי אכפת מסינוס או מקוסינוס? הם יעתיקו כבר ממישהו באוטובוס! הם רק בנות ובנים, הם לבנים ונכונים! אוו..!
קבלו אותם! אני אמבר! בראד! תמי! פנדר! ג'ני! סקטץ'! לואן! אייקיו! קייטי! מייק! בקי! ואני....לינק!
(הו, לינק, נשק אותי שוב ושוב ושוב!) (תנמיכי את הרעש הזה, אני מנסה לגהץ פה!)
אם הגוף ממשיך לזוז מתחת לשמיכה! התופים והבסים לא נותנים מנוחה! זה מה-זה לא חשוב, אפשר לישון בשיעור! הם לא ילכו לקולינס, זה כבר די ברור! לא, הם לא חרשנים, הם לבנים ונכונים. לבנים לגמרי,
נכונים לגמרי,
מגניבים לגמרי,
לבנים ומה-זה... נכונים!