תכונת השמים פרק מ"ו - ביאור תנועת גובה השמש

מו כבר אמרנו שהתחלת חשבון תנועת השמש בגלגלה הוא מן נקודת הגובה כי ממנו תתחיל להשתנות בין מקום האמצעי למקומה האמיתי. וגם כאשר יהיה השמש בנקודת הגובה שהוא בצורה שהקדמנו

נקודת [ א ] אז היא תכלית מרחקה מן הארץ והוא בכדי שיעור קו [אט] וכאשר תהיה השמש וכאשר תהיה השמש בשפל בנקודת [ ז ] אז היא בתכלית התקרבה אל הארץ והוא בכדי שיעור קו [ זט ] ובשאר מקומות הגלגל תמיד תהיה מרחקה מן הארץ יתר משיעור קו [ זט ] ופחות מקו [ אט ] והמרחק הממוצע הוא כאשר תהיה השמש צ"ב מעלות מן נקודת הגובה בין לימין או לשמאל דהיינו בנקודת [ נ ] או [ ע ] ושם יהיה גם כן המנת השנוי בתכלית גדלו קרוב לשתי מעלות כל זה מבואר ממה שאמרנו בסימן הקודם. ואולם כבר מצאו חכמי התכונה שנקודת הגובה נקודת [ א ] אינו עומד על משמרתו תמיד נח ושקט על מקומו רצוני לומר שיהיה מקומו במזלות אינו נחלף אבל מצאו שנחלף מקומו ממזל למזל כי מצאו בימי הקדמונים שהיה נקודת הגובה רצוני לומר שנתרחקה השמש מן הארץ בתכלית הריחוק במזל תאומים ואחר זמן מה מצאו שהיה רחוק השמש בתכלית הריחו' במזל סרטן ובזמנינו זה מצאו שנקודת הגובה אשר בו נרחק השמש בתכלית הריחוק מן הארץ היה מקומו במעלה השמינית ממזל סרטן. הגם שהשנוי מקום הזה מהגובה אינו אלא ברוב השנים והולכת במתינות רב עכ"פ אינו נשאר על מקומו ולפ"ז צריכין אנו ג"כ חשבון למהלך הגובה כדי שנדע בכל זמן מהזמנים מקומו וכן צריכין אנו נקודה אחרת בגלגל השמש אשר ממנו נתחיל חשבון המהלכת לגובה השמש בעבור כל זה גזרו ואמרו שהמרכז היוצא אשר כבר בארנו הסכמתו והיא בצורה הנ"ל נקודת [ כ ] הולך ומקיף בעוקם גלגל קטן סביב מוצק הארץ במתינות רב ממערב למזרח ומצאו ע"י רוב העיון שהתנועה זו בכבידות עד שהולכת מעלה אחת בכל ע"ב שנים בקירוב. לכן בשנוי מקום מרכז היוצא משנה כל גלגל השמש את מקומו ובעבור שמוצק הארץ ומרכזו היוצא ונקודת הגובה תמיד עומדים שלשתם על קו ישר אחד. לפיכך יהיה בהכרח שגם נקודת הגובה משנה את מקומו ממערב למזרח כסדר המזלות ולפ"ז היה בזמן הקודם שהמרכז היוצא עמדה נגד ראש טלה והיה אז מקום הגובה בראש טלה ומקום השפל בראש מאזנים ומרחק הממוצע אשר שם היה מנת השמש בתכלית גודלו מקומו בראש סרטן ובראש גדי וכן יהיה אחר שנים רבות שנקודת מרכז היוצא יהיה נגד ראש מאזנים ואז יהיה מקום הגובה בראש מאזנים ומקום השפל בראש טלה ומרחק הממוצע בגדי ובסרטן. וכן אפשר שיהיה מקום נקודות האלה בכל שאר המזלות זה אשר זה ולפיכך עשו חכמי התכונה התחלת החשבון המהלכות בין למהלך השמש ובין למהלך הגובה מן ראש טלה כסדר המזלות ואמרו שהמקום השמש האמצעי היה בראש שור אם הולכת השמש שלשים מעלות ובראש תאומים אן הולכת ששים מעלות ובראש מאזנים אם הולכת ק"פ מעלות ובראש גדי אם הולכת ר"ע מעלות וכן אם נאמר שהשמש הולכת קנ"ג מעלות ול"ה חלקים יהיה מקומה ג' מעלות ל"ה חלקים במזל בתולה כי ק"נ מעלות הם חמשה מזלות ויהיה מקומה ג' מעלות ל"ה חלקים ממזל הששי שהתחלנו ממזל טלה והוא בבתולה וכן הדין בכל מהלכי השמש ובמהלכי הגובה. ולהיות שכבר בארנו שהשנוי אשר יהיה בין מקום השמש האמצעי ובין מקומה האמיתי מתחיל מן נקודת הגובה ומוסיף והולך עד מרחק האמצע ומשם פוחת והולך עד השפל ומשם יהיה הסדר כנזכר עד שובה אל מקומה הראשון בגובה עצמו ולפ"ז אם נרצה לדעת מנת השמש ומקומה האמיתי בהכרח צריכין אנו לידיעת מרחק השמש מן הגובה לפיכך כללו מעשה החשבון השמש בשלושה מהלכים. האחד מהלך השמש האמצעי והתחלתו מן ראש טלה רצוני לומר שמחשבים כמה מעלות הולכת השמש בסך ימים מן ראש טלה ולכל יום ויום מהלכה נ"ט חלקים ח' שניים בקרוב כנזכר. והשני מהלך הגובה והתחלתו גם כן מראש טלה ר"ל שחושבים כמה מעלות הלך הגובה בסך הימים מן ראש טלה ואילך וחושבין למהלכה ביום אחד ט' שלשיים. והשלישי הוא מרחק השמש מן נקודת הגובה והוא נקרא מסלול השמש רצוני לומר שתגרע מהלך הגובה מן מהלך השמש האמצעי ונשאר מסלול השמש והוא מרחק השמש מן הגובה וע"י מרחק זה רצוני לומר המסלול השמש תמצא מנת השנוי מלוח המנת שיסדנו. וכבר בארנו אם המסלול פחות מק"פ דהיינו בהיות השמש הולכת מן הגובה ופונה אל השפל תגרע מנת השנוי הזה מן מהלך השמש האמצעי ואם תהיה המסלול יתר מק"פ בהיות השמש הולכת מן השפל ופונה אל הגובה תוסיף מנת השנוי הזה על מהלך השמש האמצעי והיוצא בשניהם תהיה מהלך השמש האמיתי לאותו זמן שתרצה:

<קודם הבא>

לפרטים נוספים על התוכנה

0522380028 מחבר התוכנות הלל סקולניק

לרכישת הספר והתוכנה

טל 08-9932655

אתר חזון שמים לתוכנות וספרים בנושאי הלוח העברי וקדוש החודש