Embedded Files
לט ועתה הבט נא בעין שכלך ודע כי עליית מעלות המשוה עם כל נקודה ונקודה מהמזלות באופק הנוטה לצפון אינו שוה לעליית מעלות המשוה עם אותו נקודה מהמזלות אשר עולה עמו באופק הישר אבל עליית מעלות המשוה עם המזלות הצפוניים באופק הנוטה לצפון תהיה תמיד פחותה מעליית המעלות שבאופק הישר ועליית מעלות המשוה עם המזלות הדרומיים באופק הנוטה לצפון תהיה תמיד יתירה על עליית המעלות שבאופק הישר.
אולם בשקיעה הדין בהיפך רצוני לומר שקיעת מעלות המשוה אשר שוקעים עם מזלות הצפוניים באופק הנוטה לצפון תהיה תמיד יתירה מעליית מעלות המשוה באופק הישר. ושקיעת מעלות המשוה אשר שוקעים עם מזלות הדרומיים באופק הנוטה לצפון תהיה תמיד פחותה מעליית מעלות המשוה שבאופק הישר.
עליית מעלות המשוה באופק הנוטה נקרא עלייה עקומה או מטאלע. ושקיעת מעלות המשוה באופק הנוטה נקרא שקיעה עקומה או מגראב. וכדי להבין ענין זה על מקורו כי הוא דבר יקר עיין [ בצורה זו ]
ושם יהיה עגול [אלומ] הוא אופן חצי היום מאחת המדינות הנוטה לצפון ל"ב מעלות ונקודה [ל] יהיה קוטב הצפוני ונקודת [מ] קוטב הדרומי וקו [בזגד] יהיה אופק המזרחי וקו [אחזה] יהיה חצי גלגל משוה היום ר"ל חלק המזרחי וקשת [טגהכ] יהיה חצי גלגל המזלות העומד למזרח ונקודת [ה] היא נקודת פגיעת גלגל המזלות בגלגל המשוה והוא ראש טלה ונקודת [ג] היא הנקודה מהמזלות אשר עולה ברגע הזאת באופק הנוטה ויהיה ראש תאומים. תמשוך עגול [לגחמ] הדומה לאופק הישר או לאופן חצי היום העוברת על קוטבי העולם ועל נקודת העלייה אזי אותו עגול תפגע במשוה היום בנקודת [ח] והנה כפי מה שבארנו בסימן למ"ד תבין שהקשת המשוה [הזח] הוא הקשת אשר עולה באופק השוה עם ראש תאומים ר"ל עם קשת [הג] והוא הנקרא מצעדי המזלות ותהיה במשלינו נ"ז מעלות מ"ח חלקים ואולם באופק הנוטה [בזגד] יהיה נקודת [ז] מהמשוה היא הנקודה אשר עולה בשוה עם נקודת [ג] במזלות לפיכך יהיה קשת המשוה [הז] הוא העולה עם קשת המזלות [הג] והוא פחות מקשת [הזח] בכדי קשת [זח] הנה מבואר שכל קשת המשוה העולה עם המזלות הצפוניים באופק הנוטה לצפון הוא תמיד פחותה מקשת עלייתה באופק הישר.
ובשקיעת המזלות האלו הדין בהיפך כגון [ בצורה זו ]
יהיה הקוים והעגולים והקשתות כמו שהיו בצורה הנ"ל רק שהקו [בזגד] הוא האופק המערבי מהנוטה ונקודת [ה] ראש טלה כבר שקע ונקודת [ג] יהיה ראש שור השוקע באופק הנוטה תמשוך עגול הדומה לאופק הישר העוברת על קוטבי העולם ועל נקודת השקיעה והוא עגולת [לגחמ] אזי תפגע העגולה ההיא בגלגל משוה היום בנקודת [ח] ותהיה [הח] קשת המשוה אשר שוקע באופק הישר עם קשת המזלות [הג] ואולם קשת [הז] הוא הקשת המשוה אשר שוקע באופק הנוטה עם קשת המזלות [הג] ויהיה קשת [הח] מצעדי המזלות הצפוניים פחותה מקשת [הז] והוא המגראב במזלות הצפוניים.
כן יהיה הדין בכל מזלות הצפוניים ר"ל שמטאלע הוא תמיד פחותה והמגראב הוא תמיד יתירה מן מצעדי המזלות במזלות הצפוניים. אבל במזלות הדרומיים יהיה הדבר בהיפך רצוני לומר המטאלע והיא עליית המשוה באופק הנוטה תהיה תמיד יתירה מן המצעדים והמגראב והיא שקיעת המשוה באופק הנוטה תהיה תמיד פחותה מן המצעדים כגון [בצורה זו]
יהיה הצורה עם הסימנים כהצורות הנזכרים רצוני לומר שהקו [ בגזד ] הוא אופק המזרחי מהנוטה ונקודת [ ג ] תהיה הנקודה במזלות הדרומיים אשר עולה מעל אופק ועמו עולה נקודת [ ז ] מהמשוה והנה נקודת [ ח ] היא נקודת המשוה אשר עולה באופק הישר עם נקודת [ ג ] מהמזלות הדרומיים ויהיה לפ"ז קשת המשוה [ הז ] והיא המטאלע לנקודת [ ג ] יתר מקשת המשוה [ הח ] אשר היא המצעדים לנקודת [ ג ]
[ובצורה שניה]
יהיה קו [ בגזד ] אופק המערבי ובו שוקע נקודת [ ג ] והיא נקודת מהמזלות הדרומיים ועמו שוקע נקודת [ ז ] מהמשוה ואולם נקודת [ ח ] היא הנקודה אשר שוקע באופק הישר עם אותו נקודה [ ג ] מהמזלות הדרומיים ותראה מזה שהקשת [ הז ] והוא קשת מהמשוה אשר שוקע באופק הנוטה עם נקודת [ ג ] מהמזלות הדרומיים והיא הנקרא מגראב הוא פחות מהקשת [ הח ] מהמצעדים אשר שוקעים באופק הישר עם נקודות מהמזלות הדרומיים.
יצא לך כלל זה שהמטאלע מהמזלות הצפוניים והמגראב מהמזלות הדרומיים הם תמיד פחותים מן המצעדים לאותן המזלות וגם ההבדל שוה ביניהם ר"ל כמות סך המעלות אשר המה המטאלע במזלות הצפוניים פחות מן המצעדים. כגון עם ראש שור יהיה המצעדים ך"ז מעלות נ"ד חלקים ובאופק הנוטה לצפון ל"ב מעלות יהיה המטאלע מן ראש שור כ' מעלות מ"ב חלקים וכן יהיה המגראב באופק הזה מן ראש עקרב. ואולם המטאלע מן המזלות הדרומיים והמגראב מן הצפוניים הם תמיד יתירים מן המצעדים באותן המזלות וגם כמות ההבדל שווין וכן יהיה הערך הפחות והיתר תמיד שוה ר"ל בערך מה שהמטאלע במזלות הצפוניים הוא פחות מן המצעדים כך יהיה מה שהמגראב באותן המזלות הוא יתר מן המצעדים וכן במזלות הדרומיים. הנה התבאר לך בחוש הראייה ובהשכל הבדל עליית ושקיעת המשוה הישר ובין האופק הנוטה. וההבדל הזה משתנה בפחות ויתר כפי שנוי האופקים הנוטים וכל עוד שהאופק יותר נוטה לצפון גם ההבדל הזה מתרבה והולך.
גם תבין מזה שכל קשת המשוה העולה או השוקע עם קשת המזלות באופק הנוטה יהיה פעם פחות ופעם יתר מהקשת המזלות העולה או השוקע עמו. וכגון באופק הנוטה ך"ד מעלה יהיה מן חצי תאומים עד חצי גדי כל קשת המשוה יתירה על קשת המזלות העולה עמו ומן חצי גדי עד חצי תאומים יהיה קשת המשוה פחותה מן המזלות העולה עמו ויהיה לפ"ז שבעה מזלות שהם מן חצי תאומים עד חצי גדי ארוכי העליה בעבור שהזמן עלייתם אשר יסופר לפי רוב מעלות המשוה העולה עמו יהיה יותר ארוכה מאשר המזלות והחמשה המזלות אשר מן חצי גדי עד תאומים נקראים קצרי העליה.
אולם בהשקיעה הדין בהיפך רצוני לומר השבעה מזלות אשר הם מן חצי קשת ועד חצי סרטן יהיה קשת המשוה יתר על קשת המזלות השוקע עמו ולכן נקראים מזלות האלו ארוכי שקיעה בעבור שהקשת המשוה השוקע עמהן הוא יתר מקשת המזלות והחמישה מזלות אשר הם מן חצי סרטן עד חצי מזל קשת יהיה קשת המשוה פחותה מהקשת המזלות אשר שוקע עמהן ולפיכך נקראין מזלות האלו קצרי שקיעה.
הסדר הזה אשר נאמר בארוכי וקצרי עלייה ושקיעה לפי שנוי האופקים עד באופק הנוטה לצפון ששים מעלות יהיה המזלות מן ראש סרטן עד ראש גדי ארוכי עלייה וקצרי שקיעה. והמזלות מן ראש גדי עד ראש סרטן יהיה קצרי עלייה וארוכי שקיעה. וכל מה שאמרנו פה כולל לכל האופקים הנוטים לצפון ואולם באופקים הנוטים לדרום יהיה הסדר בענין ארוכי וקצרי עלייה ושקיעה בהיפך ואין בהם הצורך כפי הנדון שלפנינו:
0522380028 מחבר התוכנות הלל סקולניק
לרכישת הספר והתוכנה
טל 08-9932655
Page updated
Google Sites
Report abuse