תכונת השמים פרק ג - ביאור מהות הזוית והם ג' מינים
ג אם תמשוך שני קווים ישרים זה בצד זה עד שפוגשים יחדיו בנקודה אחת אותה נקודה תקרא זוית. ובאם שתעמיד רגל המחוגה בנקודת הזוית ותרשום עגול סביבו יהיה מדת הקשת הנאחז בין שני הקווים היא מדת הזוית. ומספר המעלות מאותו קשת הוא כמות הזוית, כגון אם תחזיק ך' מעלות נאמר שכמות הזוית הוא ך' מעלות.
וכן בכולן. ויוצא מזה שהמון מיני הזוית. הם שלשה. הא' אם השני קוים הנפגשים נצבים כמו עמוד בלי שום נטייה כגון בצורה א'
קו [גד] העומד על קו [אב] השוכב ופוגש בו בנקודת [ד] ואינו נוטה לימין או לשמאל יהיה מדת כל א' מהזויות הנעשי' בשני צדדי העמוד מכוון תשעים מעלות כמו הזוית [אדג] או [בגד] מחזיק כל אחד צ' מעלות כי הקשת הנאחז בין קו השוכב ובין העומד מחזיק רבעית עגול. ומין השני והשלשי ממיני הזויות אם השני קוים הנפגשים נוטים זה על זה כמו קיר נטוי כגון בצורה ב'
קו [חו] נטוי על קו שוכב [הז] ופוגשים זה את זה בנקודת [ו] ונעשה מהן שני זויות בשני צדדי קו העומד אז תהי' הזוית האחת מהן של צד ההטייה כמו זוית [הוח] פחות מן צ' מעלות ונקרא זוית מחודד או זוית צרה והזוית השני שבצדה כמו זוית [זוח] מחזיק יתר מן צ' מעלו' נקרא זוית מרווחת ובמעט העיון יתבאר לך כי שתיהן ר"ל הזוית המחודד ואחותה המרווחת שבצדה הן תמיד בכדי ק"פ מעלות. ול"ז כל קו העומד על קו שוכב עושה עמו שתי זויות בפגישתן הן שיהי' השתי זויות שוות זה לזה וכל אחד מהן מחזיק צ' מעלות או שיהי' אחד מחודד ואחד מרווחת
0522380028 מחבר התוכנות הלל סקולניק
לרכישת הספר והתוכנה
טל 08-9932655