תכונת השמים פרק ל - עליית ושקיעת המשוה עם כל נקודה במזלות באופק השוה

ל ומזה תבין כמו כן שנקודת המשוה אשר בו תגיע קשת הנטייה הנזכר היא בעצמו הנקודה אשר עובר תחת אופן חצי היום עם הנקודה בגלגל המזלות אשר עליו גם כן עובר אותו קשת מאופן חצי היום ברגע אחד. ובעבור שכבר בארנו כי כל אופן חצי היום יכולנו לדמות בדמיונינו כאלו הוא אחד מאופקים של הקו השוה לפיכך נאמר שהנקודה הזאת מהמשוה עולה ושוקע עם זאת הנקודה במזלות באופק הישר בשוה. ובעבור זה אם נרצה לדעת איזה נקודה מהמשוה עולה ושוקע באופק הישר עם הנקודה במזלות הידוע לנו. תמשוך קשת מאופן חצי היום רצוני לומר קשת היוצא מקוטב העולם ועובר על אותה נקודה הידוע בגלגל המזלות וחותך את משוה היום בזוית נצבת ואותה נקודה מהמשוה אשר בו יגיע קשת הזה היא הנקודה אשר עולה ושוקע באופק הישר עם הנקודה הידוע לנו במזלות. ובהיות שתנועת גלגל המזלות ממזרח למערב נמשך ע"י הכרח תנועת המשוה כמו שבארנו והגלגל המזלות עולה ושוקע בשיפוע בערך המשוה לפ"ז תהיה קשת המשוה אשר עולה או שוקע באופק הישר עם אחת מהנקודות בגלגל המזלות פעם יתר ופעם פחות מהקשת שבגלגל המזלות אשר עולה או שוקע עמו. ובעבור שתהיה לנו מנין ידוע בשני הגלגלים לפיכך הסכימו להתחיל מנין המעלות בשניהם מראש טלה אשר שם פוגעין זה בזה ומונין והולכין כסדר המזלות ממערב למזרח ונאמר הקשת מראש טלה עד ראש שור מחזיק שלשים מעלות ועד ראש תאומים ששים מעלות ועד ראש סרטן צ' מעלות. ועד ראש מאזנים ק"פ מעלות ועד ראש גדי ר"ע מעלות ועד סוף דגים ש"ס מעלות. וכן יהיה מספר המעלות מגלגל המשוה תחילתו מנקודת הפגיעה בראש טלה ומונין והולכין עד ש"ס מעלות ולפיכך נאמר שהקשת המשוה העולה או השוקע באופק הישר או העובר תחת אחד מאופני חצי היום עם ראש שור יהיה ך"ז מעלות נ"ד חלקים ועם תאומים נ"ז מעלות מ"ח חלקים ועם ראש סרטן צ' מעלות ועם ראש מאזנים ק"פ מעלות ועם ראש עקרב ר"ז מעלות נ"ד חלקים וכן עד סופן ועלית ושקיעת קשת המשוה באופק הישר הוא הנקרא מצעדי המזלות או עליה ישרה כמו שתראה בלוח העליה ומשם תראה כמה מעלות המשוה העולה או השוקע באופק הישר עם כל מעלה ומעלה מגלגל המזלות וסדר הלוח כך הוא. הלוח נחלק לי"ב שורות מלמעלה למטה ובכל שורה כתוב מזל אחד בראש הלוח. ובימין ובשמאל הלוח תמצא כתוב שלשים מעלות הנמצאים בכל מזל ומזל וסדרם מלמעלה למטה. ובתוך הערוגות הלוח תמצא כתוב מעלות המשוה העולים או שוקעים באופק הישר ואם תרצה לדעת מצעדי המזלות מאיזה מזל ומעלה ידוע תעמיד האצבע הימנית בראש הלוח על אותו מזל הידוע ואצבע השמאלית תעמיד בצד הלוח על המעלות הידועים או איפכא ולך בשורות המזל למטה ובאצבע השמאלית לך לימינך ובמקום שפוגעים זה בזה באותה הערוגה תמצא כתוב כמה מעלות המשוה העולים או שוקעים באופק הישר עם אותו מעלה הידוע וכדי להבין ענין מצעדי המזלות על אמיתתה מפני מה הוא פעם יתר ופעם פחות מקשת המזלות תראה בצורה שהקדמנו בסימן ך"ח וממנו יודע טעמו כגון בצורה הנזכרת מצאנו שהקשת מאופני חצי היום [לקמ] העובר על נקודת [ש] והוא ראש שור אותו קשת פוגע בגלגל המשוה בנקודת [ק] וא"כ אם עולה או שוקעת באופק הישר נקודה [ש] ראש שור עולה או שוקע עמו נקודת [ק] מהמשוה והנה תראה בחוש הראייה שהקשת המזלות [טש] רצוני לומר מן תחלת טלה עד ראש שור הוא יותר גדול מהקשת [טק] אשר עולה או שוקע עמו. וכן מצאנו שהקשת מאופני חצי היום [לעמ] העובר על נקודת [ת] והוא ראש תאומים אותו קשת פוגע בגלגל השוה בנקודת [ע] ונאמר שנקודת [ע] מהמשוה עולה או שוקע באופק הישר עם נקודה [ח] במזלות השוה. ולפיכך יהיה קשת המזלות [טת] מתחלת טלה עד ראש תאומים יתר מקשת המשוה [טע] העולה או שוקע עמו. אבל אם עולה או שוקע ראש סרטן והיא נקודת [ס] עולה עמו נקודת [ו] מהמשוה ושם תהיה קשת המשוה [טו] שוים זה לזה וכל אחד מהן רביעי עגול והוא צ' מעלות ויוצא לך כלל אחד שהמצעדים מן ראש טלה ועד סרטן תמיד הם פחותים מקשת המזלות אשר עולה או שוקע עמו באופק הישר אבל מן ראש סרטן ואילך יהיה קשת המשוה יתר מקשת המזלות אשר עולה או שוקע עמו באופק הישר כגון אם עולה ראש אריה והוא קשת המזלות [טסת] עולה עמו מהמשוה קשת [טוע] ובעבור שכבר בארנו שקשת [טס] שוה לקשת [טו] וקשת [טת] הוא יתר מקשת [טע] ולפ"ז יהיה בהכרח קשת [תס] פחות מהקשת [עו] ולפיכך אם תוסיף קשת [תס] על קשת [טס] וכן תוסיף קשת [וע] על קשת [טו] בהכרח יהיה קשת [טוע] המחובר מן קשת [טו] וקשת [וע] יתר מקשת [טסת] המחובר מן קשת [טס] ומן קשת [סא] השוה לקשת [סת] לפיכך יהיה המצעדים העולים עם ראש אריה יתר מהקשת המזלות וכן הדין בראש בתולה ויוצא לך כלל שני שהמצעדים מן ראש סרטן ועד ראש בתולה תמיד הם יתירים מקשת המזלות אשר עולה או שוקע עמו באופק הישר ובראש מאזנים עצמו שני קשתות הם שוים וכל אחד מהן מחזיק ק"פ מעלות ומשם ואילך יהיה הסדר כמו שהיה מן ראש טלה רצוני לומר מן מאזנים ועד ראש גדי תהיה תמיד המצעדים פחותים מהקשת המזלות אשר עולה או שוקע עמו בערך שהיה מן ראש טלה עד ראש סרטן. ומן ראש גדי עד סוף דגים יהיה קשת המשוה יתר מהקשת המזלות בערך שהיה מן ראש סרטן עד סוף בתולה. ודע כי כל מה שאמרנו ממצעדי המזלות עד הנה הוא דרך כללי. רצוני לומר כלל הקשת אשר הוא מתחלת טלה עד איזה נקודה העולה או שוקע מה שעולה עמו מהמשוה. ואולם הדרך הפרטי ר"ל מה שעולה מהמשוה עם כל מעלה ומעלה מגלגל המזלות בפני עצמו יהיה על זה הדרך מן חצי שור עד אריה וכן מן חצי עקרב עד חצי דלי יהיה המשוה העולה או שוקע יתר מהקשת המזלות העולה עמו. רצוני לומר אם עולה מעלה אחת מגלגל המזלות עולה עמו מהמשוה יתר ממעלה אחת. וסדרם כך הוא בחצי שור עצמו יהיה קשת המשוה שוה לקשת המזלות העולה עמו. ומן חצי שור מתחיל קשת המשוה להתגדל ולהוסיף על קשת המזלות והולך וגדול עד ראש סרטן ומשם יהיה ההוספה יתר מקשת המזלות בכדי חמש חלקים לכל מעלה. ומן ראש סרטן מתחיל היתר להתמעט והולך עד חצי אריה ובחצי אריה יהיה קשת המשוה שוה לקשת המזלות העולה עמו וכן הדין מן חצי עקרב עד חצי דלי רצוני לומר בחצי עקרב יהיה קשת המזלות שוה להקשת המשוה העולה עמו ומן חצי עקרב מתחיל קשת להתגדל ולהוסיף על קשת המזלות והולך וגדול עד ראש גדי ושם יהיה ההוספה יתר מקשת המזלות בכדי חמש חלקים לכל מעלה. ומן ראש גדי מתחיל היתר הזה להתמעט ופוחת והולך עד חצי דלי ושם יהיה קשת המשוה שוה לקשת המזלות.ואולם מן חצי אריה עד חצי עקרב או מן חצי דלי ועד חצי שור יהיה הענין בהיפך רצוני לומר להקשת המשוה העולה או השוקע עם קשת אחד מהמזלות האלו יהיה פחות מהקשת המזלות דהיינו אם עולה מעלה אחת מגלגל המזלות עולה עמו מהמשוה פחות ממעלה אחת וסדרם כך הוא בחצי אריה כבר אמרנו שהקשת המשוה שוה לקשת המזלות העולה עמו ומן חצי אריה מתחיל קשת המשוה להקטין ולפחות מהקשת המזלות והולך ופוחת עד ראש מאזנים ושם יהיה הגרעון אשר המשוה פחות מקשת המזלות בכדי חמש חלקים לכל מעלה ומן מאזנים מתחיל הגרעון להתמעט ומוסיף והולך עד חצי עקרב ובחצי עקרב יהיה קשת המשוה שוה לקשת המזלות העולה עמו כמו שבארנו. וכן מן חצי דלי עד חצי שור רצוני לומר בחצי דלי עצמו כבר אמרנו שהקשת מהמשוה שוה לקשת המזלות העולה עמו ומן חצי דלי מתחיל קשת המשוה להקטין ולפחות מקשת המזלות ופוחת והולך עד ראש טלה ושם יהיה הגרעון אשר המשוה פחות מקשת המזלות בכדי חמש חלקים לכל מעלה ומן ראש טלה מתחיל הגרעון הזה להתמעט ומוסיף והולך עד חצי שור ושם יהיה קשת המשוה שוה לקשת המזלות העולה או השוקע עמו כמו שאמרנו וכל זה דינו באופק הישר או אם נשער הקשתות האלו באופן חצי היום אבל באופקים הנוטים מקו השוה לצפון יש להם סדר אחר כמו שיתבאר לפנינו:

סרטון ההמחשה באיכות גבוהה

<קודם הבא>

לפרטים נוספים על התוכנה

0522380028 מחבר התוכנות הלל סקולניק

לרכישת הספר והתוכנה

טל 08-9932655

אתר חזון שמים לתוכנות וספרים בנושאי הלוח העברי וקדוש החודש