תכונת השמים פרק מ"ד - ענין השמש אמצעי ושמש האמתי

מד כאשר חקרו חכמי התכונה במהלך השמש השנתיי עצמה מצאו שיש הבדל בהילוכה בחלקי זמני השנה כי מצאו לפעמים היה מהלך השמש באיזה מזלות במהירות ובמזלות אחרים שהיא הולכת במתינות רצוני לומר שמצאו כי מראש מזל טלה ועד סוף תאומים היא הולכת בצ"ד יום ומחצה. ומראש מאזנים עד סוף מזל קשת אשר הם גם כן שלשה מזלות היא הולכת בפ"ח יום בקירוב. וכן מצאו החילוף הזה בשאר המזלות אבל פעם פחות ופעם יתר ואי אפשר לצייר שהחילוף הזה יהיה מצד הילוך השמש דהיינו שהיא הולכת פעם במהירות ופעם במתינות כי כל מהלך כדורית צריך שיהיה שוה מדי יום ביומו ע"כ גזרו ואמרו שהגלגל אשר בו מהלך גוף השמש אינו גלגל המזלות עצמו או גלגל אחר הדומה לגלגל המזלות רצוני לומר שמרכזו הוא בעצמו מרכז גלגל המזלות והוא מוצק הארץ. אבל יש גלגל אחר אשר מרכזו יוצא ממוצק הארץ שיעור ומרחק מיוחד ובעוקם גלגל הזה היוצא בו קבועה גוף השמש ובו תהיה מהלך השמש השוה יום ביומו ואין בו לא קלות ולא כבדות אלא מהלכה היום כמו מהלכה אמש וכמו למחר. ואולם בעבור שהגלגל הזה הוא יוצא מרכז תהיה לפי ראיית עינינו אשר אנחנו עומדים בגבנונית הארץ ומוצק הארץ הוא מרכז המזלות נדמה לנו שמהלך השמש בערך המזלות אינו שוה בכל יום אלא פעם הולכת בערך המזלות במהירות ופעם במתינות. ועתה הבין שכלך [ הצורה זו ]

שר ממנה תבין ענין מהירות וענין מתינות מהלך השמש כפי ראות עין ושם יהיה נקודת [ ט ] מוצק הארץ ומרכז גלגל המזלות. ובעבור שגוף כדור הארץ בערך גודל מרחק השמש הוא כנקודה לכן תהיה נקודת [ ט ] כל כדור הארץ ובו תהיה מקום הראות. כי בערך מרחק השמש מן הארץ יהיה הראייה מן גבנונית הארץ שוה כמו הראייה אשר תהיה ממוצקו. ותהיה נקודת [ כ ] מרכז היוצא. ובו ידומה שעליו יקיף גלגל [ אנזע ] ובעוקם גלגל זה השמש מתנועע ממערב למזרח כסדר המזלות דהיינו מן [ א ] אל [ נ ] ואל [ ז ] ואל [ ע ] עד שובה פעם שנית לנקודת [ א ] ובמהלך הזה אין בו לא מהירות ולא מתינות אלא מהלכה בכל יום אחד שהוא ך"ד שעות שוות נ"ט חלקים ח' שניות י"ט שלישיות מ"ח רביעיים. ויהיה זמן השנה אשר השמש הולכת מן נקודת [ א ] עד בואה פעם שנית לנקודה [ א ] שסה ימים ה' שעות מ"ט חלקים בקירוב ומהלך השמש הזה אשר בעוקם גלגל היוצא נקרא מהלך השמש האמצעי רצוני לומר מהלכה הממוצע והוא שוה מדי יום ביומו וקו היוצא מנקודת [ כ ] שהוא מרכז גלגל היוצא ומגיע עד עוקם גלגל היוצא הזה נקרא קו המניע כי הוא המניע גוף השמש בעוקם אותו גלגל בתנועה שוה. ואולם גלגל המזלות אשר מרכזו היא הארץ והוא נקודת [ ט ] יהיה בצורה גלגל העליון [ מדגב ]. ובעבור שהמקום הראות היא נקודת [ט] תהיה בהכרח שנוי במהלך השמש לפי ערך גלגל המזלות כי אם תמשוך קו העובר על שני המרכזים והוא קו [ גזטכאמ ] וכן תמשוך קו אחר [ בטד ] העוברים מרכז גלגל המזלות נקודת [ ט ] עומד בנצב על קו הראשון אזי השני קוים האלו חולקים את גלגל המזלות על ד' רביעיים השוים בגודלם אבל גלגל השמש היוצא נחלק ע"י הקוים האלו על ד' חלקים שונים בנקודת [ אנזע ] כי חלק [ עא ] הוא יתר מחלק [ זע ] וכן חלק [אג] הוא יתר מחלק [ גז ]. והנה באשר השמש מתנועע בגלגל היוצא בכל יום חלק שוה כמו שאמרנו וכאשר יסוב השמש מראש טלה והיא למשל נקודת [ ב ] עד נקודת [ א ] ובעבור שהקשת [ עא ] הוא יתר מרביעי הגלגל היוצא לכן תהיה הזמן אשר בה השמש תסוב קשת הזה יתר מרביעי שנתה. ואולם אם השמש מהלכת מן ראש מאזנים שהוא נקודת [ ד ] עד ראש גדי נקודת [ ג ] אזי כבר הולכת השמש רביעי עגול במזלות אבל בזמן הזה היא הולכת בגלגלה מנקודת [ נ ] עד [ ז ] והקשת [ נז ] מגלגל היוצא הוא פחות מרביעי גלגלה לכן תהיה הזמן שבו הולכת השמש מן [ נ ] עד [ ז ] פחות מרביעי שנתה וכן הדין בשאר חלקי הגלגל פעם תהיה קשת המזלות יתר מקשת גלגל היוצא ופעם פחות. והנה מהלך השמש בגלגלה רצוני לומר שהולכת בגלגל היוצא שהוא שוה בכל עת תקרא מהלך האמצעי כנזכר ומה שהולכת השמש בערך גלגל המשלות הוא מהלך השמש האמיתי כי הוא המהלך בערך אלינו. והנה הקו העובר על שני המרכזים ומגיע עד גלגל המזלות בנקודות [ מג ] הוא הקו המורה על כאשר היא בתכלית התרחקה ובתכלית התקרבה אל הארץ כי כאשר השמש עומדת בנקודת [ א ] אזי היא רחוקה מן הארץ בכדי קו [ אט ] וכאשר השמש עומדת בנקודת [ ז ] אזי היא רחוקה מן הארץ בכדי קו [ זט ] ותהיה קו [ אט ] הוא היותר גדול וקו [ זט ] היותר קטן אשר אפשר להתרחק או להתקרב מן הארץ וכל שאר מקומות מגלגל היוצא תמיד תהיה התרחקה מן הארץ יתר מן קו [ טז ] ופחות מן קו [ אט ] לפיכך נקרא נקודת [ א ] גבוה הרום בעכור ששם יהיה השמש בתכלית הריחוק מן הארץ ונקודת [ ז ] נקרא שפל הרום. בעבור ששם יהיה בתכלית הקירוב לארץ והמרחק הממוצע יהיה בין הגובה ובין השפל בנקודת [ נ ] או בנקודת [ ע ] ובעבור שיש חילוק בין מהלך האמצעי ובין מהלך האמיתי לכך התחכמו בעלי תכונה ואמרו אם תמשוך קו המניע היוצא ממרכז היוצא ומגיע עד השמש בגלגלה וכן תמשוך קו היוצא ממרכז הארץ והוא מקביל לקו המניע ומגיע עד המזלות אותו קו הוא מורה השמש האמצעי בגלגל המזלות. כגון אם השמש עומדת בגלגלה בנקודת [ נ ] יהיה קו המניע [ כנ ] תמשוך קו [ טצ ] היוצא ממוצק הארץ שהוא מרכז גלגל המזלות והוא מקביל לקו [ כנ ] המניע הקו הזה מגיע עד [ צ ] במזלות ונאמר שנקודת [ צ ] היא הנקודה אשר בה מקום השמש האמצעי בעבור שהזוית [ אכנ ] האוחז קשת [ אנ ] שוה לזוית [ מטצ ] האוחז קשת [ מצ ] כמבואר בסימן ה' ואין הפרש אם נאמר שהשמש היא הולכת כל קשת [ אנ ] בגלגלה או שנאמר שהשמש היא הולכת בגלגל המזלות קשת [ מצ ] כי מדת שניהם שוה ובעבור זה נקרא קו המקביל הזה קו המורה אבל אם תמשוך קו היוצא מנקודת [ ט ] מרכז גלגל המזלות ועובר על גוף השמש ומגיע עד גלגל המזלות נאמר שהנקודה במזלות במקום שמגיע קו זה הוא מקום השמש האמיתי רצוני לומר מקום במזלות אשר בו נראה השמש ולכן נקרא קו זה קו האמיתי. כגון אם השמש עומדת בגלגלה בנקודת [ נ ] ותוציא קו [טנד] היוצא ממרכז גלגל המזלות ועובר על גוף השמש ומגיע עד המזלות ויהיה נקודת [ ד ] מקום השמש האמיתי וקו [ טנד ] נקרא קו האמיתי וקשת ההבדל אשר הוא בין מקום האמצעי למקום האמיתי כגון במשלנו קשת המזלות [ דצ ] הוא הנקרא מנת השמש וכן יהיה שנוי מה בכל המקומות תמיד פעם פחות ופעם יתר חוץ מהשני מקומות בנקודה [א] אם יהיה השמש בגובה או בנקודת [ ז ] אם היא בשפל שאז תהיה השמש בתכלית מרחקה או בתכלית קרבתה אל הארץ אז לא יהיה שנוי לגמרי בין מקומה האמצעי ובין מקומה האמיתי לפי שקו המניע וקו המורה וקו האמיתי בשוה ומגיעים עד נקודת [ ג ] ויהיה נקודת [ ג ] מקום השמש האמצעי והאמיתי בשוה לפיכך בשני מקומות האלו אין הפרש בין מקומה האמצעי ובין מקומה האמיתי. ואולם בכל שאר מקומות הגלגל יש הבדל מה בין השני מקומות. וההבדל הזה מתחיל מנקודת [ א ] מגובה ואילך ומשם השנוי זה הולך וגדל ומוסיף עד שתגיע השמש לנקודת [ נ ] במרחק הממוצע כנזכר ואז יהיה השנוי בין מקומה האמצעי והאמיתי בתכלית גדלות והוא קשת [ דצ ] ועולה קרוב לשני מעלות. ומשם והלאה המנת השמש הזה הולך ופוחת עד שתגיע לנקודת [ ז ] ואז לא יהיה השנוי בין מקומה האמצעי לאמיתי כמו שאמרנו ומנקודת [ ז ] ולהלן השנוי זה הולך וגדול עד שתגיע השמש לנקודת [ ע ] ואז יהיה השנוי פעם שנית בתכלית גדלו כמו שני מעלות ומשם השנוי הזה פוחת והולך עד שובה אל מקומה הראשון לנקודת [א] מקום הגובה ושם לא יהיה שנוי כלל כמו שבארנו ומשם תתחיל השמש ללכת כסדר הראשון:

<קודם הבא>

לפרטים נוספים על התוכנה

0522380028 מחבר התוכנות הלל סקולניק

לרכישת הספר והתוכנה

טל 08-9932655

אתר חזון שמים לתוכנות וספרים בנושאי הלוח העברי וקדוש החודש