תכונת השמים פרק יב - ביאור ג' עגולים גדולים יכולים להיות על הכדור בזויות נצבות

יב ועתה בא התבונן אם תחוק במחשבה עגול קוית על גבנונית הכדור שמרכזו הוא מוצק הכדור. ושטח העגול הזה חולק את הכדור לשני חצאין ואלכסון העגול הזה הוא שוה לקוטר הכדור נאמר עליו שהוא עגול גדול ואי אפשר להתחוקק על גבנונית הכדור עגול היותר גדול והנקודה על גבנונית הכדור שבו תעמיד רגל האחד מהמחוגה וברגל השני נרשם העגול הגדול הנזכר אותו נקודה נקרא בלשון הקודש ציר ובלשון התלמוד סדן ובלשון ערבי קוטב. ובעבור שיש לכל עגול החקוק בגבנונית הכדור שני קוטבים זה כנגד זה. אם תחוק עגול אחר מעגולים הגדולים העובר על שני קוטבים הנזכרים בעגול הראשון יהיה בהכרח שהשני קוטבים מהעגול השני עומדים בהיקף עגול ראשון זה כנגד זה ולפ"ז יהיה הקשת מהעגול האחד הנאחז בין היקף העגול השני ובין קוטביו מכוון צ' מעלות. וזהו כמות הזוית הנעשה בחיתוך שני העגולים העוברים זה על זה. ומזה תדע אם כל אחד מהעגולים הגדולים החקוקים בגבנונית הכדור עוברים על קוטבי השני חותכין זה את זה לחצאין ועל זוית נצבת רצוני לומר שכל אחד מהן עומד על חבירו בנצב וכן הדין בהפוכו ר"ל אם שני עגולים גדולים החקוקים בגבנונית הכדור עוברין וחותכין זה את זה בזוית נצבת נאמר שכל אחד מהן עובר על קוטבי חבירו. אבל אם תחוק שני עגולים גדולים בגבנונית הכדור ואין אחד מהן עובר על קוטבי חבירו נאמר עליהם שאותן העגולים חותכין זה את זה בזויות עקומות דהיינו ב' הזויות הנעשה מהן שעוברין וחותכין זה על זה תהיינה אחד מהן צרה והשני מרווחת ואעפ"כ חותכין זה את זה בשני חלקים שוים. ואפשר לחקוק בכל גבנונית הכדור שלשה עגולים גדולים מכל אחד מהן עובר על קטבי שני העגולים ר"ל על ד' קוטבים וחותכין זה את זה בזוית נצבת אבל לא יותר כגון האחד חקוק בין מעלה ומטה וקוטביו עומדים אחד למעלה ואחד למטה והשני נחקק בין ימין ושמאל וקוטביו עומדין אחד בימין ואחד בשמאל והשלישי נחקק בין פנים ואחור וקטביו עומדין אחד בפנים ואחד באחוריו ואם יקשה לך לצייר כל מה שאמרנו תעשה לך כדור אחד מעץ או ממיני מתכות ותרשם עליו איזה עגולים גדולים עם קוטביהם ויהיה לך לראייה וטוב לך הציור בזה שאבאר אי"ה: