Post date: Apr 19, 2019 3:59:25 AM
אחת האמונות הכי חזקות שמלוות אותי כבר שנים זאת האמונה שאין דבר כזה צירוף מקרים, כל מה שצריך לקרות קורה ולכל דבר שקורה יש סיבה. גם אם אני לא יודעת מהי הסיבה כרגע, אני אגלה אותה בהמשך.
כל מה שקורה לנו בחיים צריך לקרות, כל אדם שאנחנו פוגשים ממלא את תפקידו בחיינו בדיוק כמו שאנחנו ממלאים את תפקידנו בחייו.יש לנו שליטה על החיים, אל תתבלבלו.הרצונות שלנו קיימים בתוכנו כמו את היכולת לקבלת ההחלטות וכמובן לבצע את המעשים ולעשות בעצם כל מה שנרצה. זה אולי נשמע סותר אבל זה ממש לא. בעצם ככה אני חייה את חיי כבר כמעט 36 שנים. הגעתי עד לכאן ועברתי לא מעט, וזה עובד בשבילי.
בשנתיים האחרונות,בעצם במהלך ההריון האחרון שלי עם שי,החלטתי שאם וכאשר ההריון והלידה יעברו בשלום, אני אתחיל לדאוג לעצמי, אני אחזור למה שבאמת מעניין אותי לעשות, אני רוצה לנצל ולמקסם את המשאבים שקיימים בי ולמנף אותם. ומאז אני עושה. אני משתדלת לשלב בין החיים עצמם לרצונות שלי, שהרצונות שלי יהפכו להיות חלק מהחיים עצמם.
בתחילת השנה, ליוותה אותי ההרגשה שלמרות כל התוכניות, הרשימות והרצונות איפה שהוא אני קצת הולכת לאיבוד. אני לא ממש מצליחה לעשות את כל מה שאני רוצה ועברו כבר שנתיים מאז ששי נולדה. כי יש שיגרה, ילדות, כביסה, עבודה, אני גם עייפה. אתם יודעים תירוצים. כי הרי למי אין את השגרה הזאת?
הרגשתי שאני דוחה יותר מידי דברים ואני צריכה להתאפס ולקחת את עצמי בידיים, כדי שהחיים לא סתם יעברו להם ושאני באמת אצליח במה שאני רוצה לעשות.
התחלתי את התהליך כאשר הצטרפתי לאתגר שנת המתנות של יובל אברמוביץ' (למעוניינים חפשו בגוגל או בפייסבוק) במחשבה שזה יגרום לפעולה. כל יום בשעה תשע בבוקר אני מקבלת הודעה עם המתנה היומית, חלק מההודעות מדברות אלי יותר, חלק פחות, רעיון מעניין ומאתגר אבל לא בדיוק מה שאני צריכה.
לפני שהתחיל אותו אתגר ניתקלתי בפוסט בפייסבוק באותה הקבוצה, של בחורה בשם מירב שבחרה לצעוק את החלום שלה. פוסט שסיקרן אותי ממש כי הוא התחיל בסגנון תעזרו לי להגשים חלום ואני אעזור לכם להגשים חלום ויחד נגשים חלומות.
הקול בראש: אני! לי יש חלומות! ואם אני יכולה לעזור לאנשים אחרים אז בכלל יש כאן רווח של שני הצדדים.
מירב סיפרה שהיא בדיוק מסיימת לימודים אימון בשיטת NLPוהיא פונה לאנשים שמחפשים שינוי מסויים בחיים, ככה היא תוכל לאמן אותם ולהגשים להם חלום לממש או להגיע או לקיים את השינוי שהם חולמים עליו וככה גם לצבור ניסיון באימון ושלה בתור מאמנת. אני קראתי את הפוסט ללא שמץ של מושג מה זה בכלל NLP ולא יכולתי להתעלם מהקול הזה בראש שאמר לא שצעק: אני! אני! אני!
אז כתבתי את התגובה הכי שנונה,מזמינה ואולי אפילו מכירתית כדי שמירב תיצור איתי קשר, הרגשתי כאילו אני משתתפת בתחרות שאני רוצה מאוד לזכות בה, למרות שזאת לא באמת הייתה תחרות. אחרי חצי שעה מירב התקשרה אלי, ואני הייתי בתחילת של דרך למה שאז עוד לא ידעתי, שישפיע עלי ויחולל את השינוי שחיפשתי ויצליח למקד אותי במחשבות, במעשים וביכולות.
השאלה הראשונה ששאלתי אותה: מה זה בכלל NLP? – שיטה שדוגלת בחשיבה חיובית, תלמדי להכיר את עצמך, לדעת מה את רוצה, ובעצם דרך השינוי המחשבתי תגיעי ליעדים שאת מציבה לעצמך.
מירב דיברה ואני עונה- אוקי,אוקי,.
והקול בראש: מה הכוונה לחשוב בצורה חיובית? יותר ממה שאני כבר חושבת? הרי אני אדם חיובי ואופטימי, וברור ששינוי מחשבתי יוצר מציאות- מחשבה יוצרת מציאות. אניי לא צריכה שילמדו אותי את זה אני יודעת את זה, אני זאת שאומרת את זה תמיד לאחרים ואני מאוד מאמינה בזה, הרי המחשבות שלי והרצונות שלי כמעט תמיד הובילו אותי לאן שרציתי.
ואז הגיעה השאלה שלה- מה אני בעצם מחפשת? לא כל כך ידעתי מה לענות לה, הרי אנחנו מדברות בערך רק 3 דקות בטלפון והתשובה הראשונה שקפצה לי לראש- אותי. אבל לא אמרתי לה את זה. במקום אמרתי שאני לא ממש יודעת, מה שנתן לי בערך עוד 30 שניות לחשוב על תשובה, סיפרתי לה שאני חושבת במקביל לחיים עצמם והמציאות לנסות לעשות יותר דברים שאני אוהבת כמו לכתוב, לצייר, לפתח את כולם או חלקם ואולי לבדוק אפשרות למשהו שבוסופו של דבר יוביל להכנסה נוספת או עיקרית ואני אוכל להרוויח גם מהדברים שאני אוהבת לעשות. לראות אם זה בכלל כיוון שמתאים לי לפני שאני מתחילה לנסות ולהרוויח כסף. מירב ענתה לי שאם יש לי עסק אולי מה שאני מחפשת זה אימון עסקי מכל סוג שהוא ושלא בטוח שהיא הכתובת.
עצרתי אותה ואמרתי לה שבנתיים כרגע אין שום עסק. יש רעיון, יש המון מחשבות,יש רצון לשינוי אבל אין שום עסק ואולי בכלל גם לא יהיה אולי זה לא בשבילי. יש משהו שאני לא בטוחה מה לעשות איתו.
בצד השני של הקו חזרה האנרגיה שאיתה נפתחה השיחה: אז מעולה! NLP זה ממש בשיבלך! זה ימקד אותך יגרום לאסימונים ליפול וזה ילמד אותך... האמת שפה כבר פחות הקשבתי כי צץ הקול בראש:
נו ברור שאני הכי מתאימה לזה, את הרי רוצה שאני אגיע אליך.. ואולי היא סתם אומרת דברים כדי לגרום לי להסכים.
בסוף רצף ההתלהבות מירב שאלה אותי מה אני חושבת ומה דעתי, אמרתי לה שאני אשמח לחשוב על זה ולהתיעץ עם החצי השני ואני אחזור אליה. זה היה הסיכום שאני אחזור עם כל תשובה וכל החלטה וניתקתי את השיחה בידיעה ברורה שאני אגיד לה שזה לא יקרה. אני יודעת מה אני רוצה, אני יודעת מה אני צריכה לעשות כדי להשיג את המטרות שלי ואני רק צריכה להתארגן על עצמי מחדש.
במקביל שלחתי הודעה לידיד טוב שחשבתי שמכיר את התחום ויוכל לשתף אותי בהבנותיו ואולי לענות לי על כמה שאלות, בערב התיעצתי עם החצי בלבטים ובמחשבות ובעצם שאלתי אותם מה כדאי לי לעשות, שניהם ענו לי את אותו הדבר בגדול אם את חושבת שזה יעזור לך ויעשה לך טוב, לכי על זה. התשובות שלהם לא ממש עזרו לי לקבל החלטה כי לא ממש ידעתי אם זה יעזור לי.
למחרת נסענו צפונה, ניצלי את אורך הנסיעה כדי לחפור לחצי שנהג ברשימת הבעד ונגד שלי בנושא- אני אדם חיובי, אני לא צריכה שיעזרו לי לחשוב חיובי, אבל אולי המיקוד זה בדיוק מה שחסר כדי להצליח? כי עובדה שאני מרגישה תקועה ואני רוצה לחפש לי תעסוקה אחרת שיותר תמלא אותי, אולי אני ארגיש פיספוס אם אני לא אלך? ואולי אני לא באמת צריכה את זה? ואחרי אין ספור תהיות ומחשבות החצי נהג והינהן.
חזרתי אל הפייסבוק והאינסטגרם. העברתי את הזמן עם המחשבות אולי משם תגיע התשובה, ראיתי באינסטגרם תמונה עם המשפט הבא:
LET THIS BE THE YEAR YOU GO AFTER COURAGE
מיד הבנתי שזאת התשובה שלי עשיתי לייק וריפוסט. הכותרת שבחרתי לתמונה- אומץ זה לדעת מתי להגיד כן!
שווה לי לומר כן להזדמנות הזאת. ובמקרה "הגרוע" ניסע לכפר סבא נכיר את האיזור שדי סבבה אגב, נכיר את מירב, ו"נבזבז" זמן....
הודעתי לחצי שהחלטתי לנסות כי מה אכפת לי לנצל הזדמנויות ולהגיד כן.בנוסף, אני צריכה להאמין יותר בעצמי, זאת הסיבה האמיתית לכל הדבר הזה ובאותו רגע הבנתי כשהמילים יצאו לי מהפה לחלל האוטו שמה שאני באמת רוצה זה להאמין בעצמי יותר, וזה ממש לא משנה כמה אנשים אחרים יאמינו בי, כל עוד זאת לא אני שמאמינה שום דבר לא יקרה באמת. שלחתי לה הודעה וקבעתי פגישה ראשונה.
למדתי בעצם שעזרה לפעמים ממישהו שאני לא מכירה יכולה להועיל. למדתי שאני חייה את חיי לפי NLP יותר ממה שחשבתי רק לא ממש ידעתי את זה. למדתי שצריך לדעת להתגמש, כי אם לא הצליח ככה יצליח בדרך אחרת, אני עד היום קראתי לזה עקשנות . אני עקשנית.
אימצתי משפט מהמם שאומר- אין כישלון יש רק משוב. שולפת אותו תמיד כאשר הכביסה מאיימת להשתלט לי על הסלון והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לקפל אותה. אבל לא רק, זה משפט שבאמת הצליח פחות להוריד אותי כשאני חושבת שאני נכשלת, הרי הכל מתחיל במחשבות שיוצרות אצלנו מציאות, אני מצליחה להרים את עצמי יותר מהר . כי הרי זה לא כישלון יש משוב שנותן לי כלים לניסיון הבא.
משפט נוסף- אפשרי בעולם, אפשרי עבורי. האמת זה גרם לי להזכר שפעם אמרתי לכל מי שרצה לשמוע – הי, אם אני יכולה לעשות את זה כל אחד יכול לעשות אותו. היו אנשים שענו לי- כן, אבל לא כולם כמוך. זה נכון ואולי אפילו טוב שכך אבל זה אומר שכולם יכולים לעשות.
בסוף כל מפגש תמיד מגיעה השאלה של מירב של מה אני לוקחת איתי מהמפגש הזה. אפעם אין לי מה לומר, זה תמיד מלווה בהמון מחשבות ועד למפגש הבא יש לי תשובה על המפגש הקודם.
המשימה שקיבלתי בסוף המפגש שעבר זה לכתוב לה מה לקחתי אית מהמפגש האחרון, לא הייתי חייבת לכתוב מזה פוסט אבל התחלתי לכתוב וזאת התוצאה- לקחתי שני דברים –
רעיון שלא חשבתי עליו שאולי יתפתח לכיוון מעניין – אני צריכה לחשוב עליו עוד קצת ולהתבשל עם עצמי ואיתו לפני שאני אשתף הלאה. כשזה יקרה אתם תדעו.
הדבר השני שלקחתי איתי הוא הסיכום של מירב להרבה דברים שסיפרתי. אני מובילה. אני יודעת להוביל. הובלה זאת מילה עם הרבה מאוד כוח. זאת תכונה שיש בה את היכולת להשפיע על אנשים. אני? יכולה להשפיע על אנשים? באמת? בעצם למה לא? אני מובילה. האמת שמעולם לא חשבתי על עצמי ככזאת. ואם אני אכן מובילה אז קודם כל אני אוביל את עצמי למקום שבו אני רוצה להיות. ואם אני אצליח להוביל אנשים אחרים כדי שיגיעו למקומות שהם רוצים להיות בהם אז נהדר!
ההחלטה להפוך את המשימה לפוסט נבעה מכמה סיבות:
הראשונה שבהן, היא בעצם מירב, תדעו שהיא קיימת. היא יכולה להוביל אתכם לשינוי אם תרצו בכך. ואם התחברתם למה שכתבתי בהחלט תתחברו אליה. היא מתוייגת לפוסט תוכלו לפנות אליה או לקבל ממני את הנייד שלה, אתם לא תתצטערו. אני יודעת שאני ממש לא מצטערת.
הסיבה השנייה, עוד מעט יום הולדת. תמיד 3 חודשים לפני היום הולדת שלי מתחילות המחשבות הידיעה שהנה אני תכף גודלת בעוד שנה ואני לא תמיד בטוחה שהספקתי לעשות את כל מה שתכננתי, ואז יש יעדים לטווח קצר ויעדים לטווח ארוך יותר ורגע לפני שאני חוגגת וגודלת בעוד שנה, במקום להכנס למוד יום הולדת מצוברח של הגיל שלי אני מצליחה להגיע לעוד יעדים.
הסיבה השלישית, היום חוגגים את ליל הסדר, האביב כבר ממש כאן. יש משהו בחג הפסח, חג החירות שמעורר רצון להתחלות חדשות, חופש ושינוי. אז מי מכם שקרא עד לפה – קודם כל תודה! ואתם מחפשים את השינוי הזה שלכם אז הנה רעיון, או אולי האישור הזה. תאזרו אומץ ותקפצו למים. תקבעו אתם את המסלול שלכם ותדעו לנצל הזדמנויות. החג שמתקרב והחופש זאת הזדמנות נהדרת להתחיל משהו חדש או להמשיך משהו שנדחה מכל סיבה שהיא. חיים כל יום מחדש. תצליחו כי הרי אין אפשרות אחרת!
חג שמחJ