Post date: Jan 31, 2013 5:50:41 PM
נרשמתי לתוכנית צוערים לשירות המדינה.
ביקשו ממני להשלים מסמכים. חלק מהמסמכים שנדרשתי להשלים זה הוא מסמך word שלא יעלה על 2 עמודים שבהם אני אתאר 3 הישגים שהשגתי ולמה אני רואה אותם בתור כהישגים בנוסף, למה אני רוצה להשתלב בתוכנית תובענית זאת.
לכתוב אני יודעת, אני לפחות משתדלת, אבל איזה הישגים יש לי? ולמה אני רוצה להצטרף לתוכנית?
האמת? אבא שלי במשך תקופה ארוכה התקשר אלי כל יום שהוא שמע את התשדרים בגלגלצ, "נו מה קורה? נרשמת?"
אז נרשמתי כדי שבפעם הבאה שהוא יתקשר אני אגיד כן...
עוד חמישה חודשים אני בת 30. איזה הישגים כבר יש לי?
אני ובן זוגי הסכמנו על הישג אחד הגיוס לצבא אבל אני צריכה עוד שניים....
סיימת תואר, התחתנת , אומר לי זוגי. אז מה, אז כל מי שלומד זה הישג? אני לא רואה בזה הישג כולם לומדים לתואר, כולם מתחתנים ולא תמיד מהסיבות הנכונות...אולי אני לא אגיש להם את המועמדות אני לא באמת בטוחה שאני יכולה להתחייב לכזה דבר.
יפה שאת כל כך בטוחה שתתקבלי כל הכבוד על הביטחון פתאום עונה לי זוגי, בזמן שאני מהרהרת ביני לבין עצמי אם להמשיך עם הטפסים או לא.
אני לא אתקבל עניתי לו, אולי את השלב הזה אני אעבור, אבל יש עוד מבחן שעושים בהמשך שאני לא זוכרת את שמו ושם אני בטוח נופלת כי אם זה כמו פסיכומטרי אז כאשר אבדנו אבדנו...
אבל לא נעים לי לכתוב להם שאני מתחייבת למשהו ואז לא לעשות אותו על הצד הטוב ביותר או אולי לפרוש באמצע.
אז החלטתי לכתוב להם את האמת.
מצאתי הישגים, החלטתי להתקדם בתהליך ולשלוח את הטפסים הנדרשים. אני עדיין לא שלמה עם עצמי לגבי התוכנית ואם אני באמת אתחיל אותה, אבל הגשתי.
זה המכתב שכתבתי אלו הם הישגי מקווה שיהיו עוד הרבה בהמשך
שלושה הישגים משמעותיים
אני אתחיל בהישג הכי פחות משמעותי בעיני, קניתי אוטו חדש. בשנת 2008 קניתי סוזוקי סוויפט חדשה שנקראת סוזי. נכון שקיבלתי הלוואה כלכלית נוחה מסבא שלי איש יקר, שעד לכתיבת שורות אלו קיבל את כל כספו בחזרה. חשוב לי לציין את הנושא הזה בתור השיג, כי זה לא דבר מובן מאילו למי שהייתה אז רק בת 25 באמצע תואר ראשון. בנוסף, את כל ההלוואות שלי וחובותיי שולמו. אני רואה ברכישה הזאת הישג כי מבחנתי רכישת רכב מסמלת עצמאות אמיתית והתמודדות עם החיים העצמיים שלי וככה אני אוכל בעצם גם להגשים את השאיפות שלי ולא יהיה דבר שיגביל אותי לפחות בגזרת הניידות מה גם שלמדתי להתנהל בצורה כלכלית טובה כדי להחזיר סכום רב למי שצריך להחזירו.
שני ההישגים הבאים שלי קשורים אחד לשני אבל אני בכל זאת אני בוחרת לחלק אותם לשניים ואני אסביר בהמשך מדוע.
ביום העצמאות ה- 56 של מדינת ישראל הייתי חלק מ-120 חיילים מצטיינים שקיבלו תעודת הצטיינות מנשיא המדינה דאז משה קצב. אין ספק שזהו הישג מאוד משמעותי. שירתי בבסיס תל נוף, בגף האפסנאות הכללית במחסן, נתתי שירות לכלל חיילי הבסיס ומתוך כ- 3000 חיילים נבחרתי אני החיילת הפשוטה כביכול מהמחסן. זה אכן הישג אבל הייתי מבצעת את עבודתי באותה דרך גם אם לא הייתי מקבלת על כך תעודת הצטיינות כי ככה פעלתי אז, ככה אני פועלת היום וככה אני אפעל גם בעתיד. אבל זה בהחלט הישג וגם כבוד גדול מאוד להיות חלק מהקבוצה הזאת.
ההישג המשמעותי בחיי עד כה, היה קבלת הפרופיל הרפואי שלי שאיתו התגייסתי לצבא, פרופיל 45.
אני ילדת C.P נולדתי פג ולכן הגיוס שלי לצבא לא היה מובן מאילו למערכת הצבאית. לי הוא היה ברור, כי לא עלתה האפשרות שאני לא אתגייס לצבא אחרי שאני אסיים י"ב. חונכתי בדרך הזאת ואני מאמינה בתרומה שאני יכולה לתת למדינה. אחרי הצו הראשון בלשכת הגיוס הודיעו לי שלא יגייסו אותי לצבא ושאני אקבל פטור מסיבות רפואיות, יותר נכון הרופא אמר לי משפט שאני אזכור לכל החיים: " אני חותם לך על פרופיל רפואי 21 עם אופציה להתנדבות...." לא כל כך הקשבתי לו אחר כך כי שקעתי בעצב שלי והרגשתי שהחלום שלי מתרחק ממני, גם ככה היה קשה לי לקבל את העובדה שלוחמת בשייטת אני לא יהיה..אז בכלל לא להתגייס?
אני לא אשקר ואגיד שישר נלחמתי על זכותי להתגייס הייתה לי תקופה לא פשוטה אפילו אבא שלי שלא וויתר לי מעולם על שום דבר הביט בי במבט חסר אונים ואמר לי אז אולי אל תתגייסי תלכי ללמוד משהו...
אז באמת הבנתי שאולי השלתי את עצמי כי אם אבא שלי וויתר אז מי אני שאצליח להילחם?
בסופו של דבר החלטתי שאם אף אחד לא רוצה להילחם עבורי אז אני אעשה את זה לבד אני לא אוותר ואקבל את הכרעת הצבא. אני אגש לוועדה רפואית אני אוכיח להם שאני יכולה לא רק להתנדב אלא לשרת באמת כמו כולם. זה מה שעשיתי ובגלל שלא ויתרתי וכן התגייסתי עשיתי שירות מלא ואפילו עשרה חודשים בקבע וכל זה באמת אחד ההישגים הכי גדולים שלי ולכן אם לא הייתי מתגייסת לא הייתי מקבלת חיילת מצטיינת לכן זה דבר שהוביל למשנהו
אני אהיה כנה ואגיד שאני לא יודעת בדיוק למה אני מעוניינת להשתלב בתוכנית, אבל תחומי הלימוד מעניינים אותי, אני יותר מאשמח להמשיך ולתרום למדינה, אני מודעת לקושי הלימודים אני חושבת שיש לי את היכולות להתמודד עם הקשיים ואני מתחילה שלב שלב ואולי אני גם אכבוש את הפסגה.
תודה על הקריאה ועל הסבלנות.