Post date: Jun 9, 2014 8:45:58 AM
זה נושא שרציתי מל"ג בעומר שנה שעברה לכתוב עליו. אפילו התחלתי משהו בתזכיר של הטלפון
אז התרעומת הייתה על עוד יום חופשה שהוסיפו בל"ג בעומר באמצע השבוע. אני לא זוכרת למה לא המשכתי ופרסמתי פוסט בנושא, אבל נזכרתי בזה שבוע שעבר בבלגן שנוצר בעקבות חופש שבועות "הארוך".
אני אתחיל ואומר שאין לי ילדים במסגרות החינוך השונות הפרטיות או הציבוריות. יש לי ילדה בת שלושה חודשים, אני עדיין לא נמצאת בעמדת הסידור לילדה והקשר היחידי שלי למשרד החינוך, כרגע, היה עד כתה סוף כתה י"ב, שהיה לפני כך וכך שנים.. וכמובן אמא שלי.
אמא שלי גננת במשרד החינוך מאז שאני זוכרת את עצמי היא בחרה ללמוד הוראה כדי שתיהיה לה האפשרות להיות איתנו בחופשים ובחגים. וכמובן להיות איתנו אחרי הצהריים.
אני יודעת שלא כולם רוצים לעסוק במקצועות ההוראה השונים ולא כולם יכולים להרשות לעצמם לעבוד בחצי משרה ואם מי מבינכם שעוסק במקצוע של חצי משרה ומקבל שכר הולם לפרנסת המשפחה תעדכנו אותי גם.
חשוב לי לדבר רגע על הצד השני של החופשים האלו כמו שאני רואה אותם, זוכרת ומכירה.
עוד שלושה שבועות מסתיימת שנת הלימודים הנוכחית אני יושבת אצל ההורים שלי בבית ותוך כדי כתיבת שורות אלו אמא שלי הגננת עומדת ומכינה את הקלסרים של הילדים עם כל העבודות והיצירות של השנה החולפת, אחרי שאני אסיים לכתוב אני אעזור לגזור את ההזמנות ולעזור בגזירת אותיות שישמשו כתפאורה ביום המסיבה.
מאז ומתמיד חלק מהעבודות אמא שלי הייתה מביאה הביתה, לסדר להדפיס להכין מערכים, לצבוע ולגזור. אלו שעות נוספות שהיא לא מקבלת עליהם תשלום נוסף, אנחנו מדברים על פיתוח תמונות על חלוקת חוברות להורים, על שימוש במדפסת הביתית כי התקציבים לא מכסים את כל מה שהיא רוצה לעשות, זה להגיע לגן ביום שישי בצהריים במקום לנצל אותו לשנ"צ או לבילוי משפחתי, ולתכנן מה לתלות על הקירות ומה צריך לקחת הביתה כדי להכין. וכן כבר עכשיו להתחיל לחשוב על שנה הבאה מה לצבוע איך לחדש כל שנה לילדים להפוך את הגן למקום שנעים להגיע אליו בבוקר.
הדברים שהיא עשתה בגן הם מדהימים, לצבוע את פינת הקריאה, פינת הטבע, לצייר בכניסה לגן משחק קלאס, להחליף את נושאי השנה, חגים ועונות. וכל זה ללא כל עלות נוספת או תשלום נוסף.
החופש הגדול בשביל אמא שלי לא מסתיים ב- 31.8 הוא מסתיים הרבה לפני כי צריך להכין את הגן לשנה הבאה לקבל את הילידים החדשים ואלו הוותיקים, לערוך ימי הכירות וימי הורים. ולהתחיל לתכנן מערך שלם לשנה הבאה.
אמא שלי בהחלט עובדת קשה מעבר לאחריות היומיומית לילדי הגן על החינוך והאחריות. זה לא פוסט שבא להלל אותה, זה פוסט שבא לתת נקודת מבט מעט שונה על אנשי ההוראה והחינוך ואת זה אני כותבת בתור בת של.. החופשים האלו מגיעים להם על כל ההשקעה והמסירות.
ואני חושבת שכל מי שעוסק במקצוע הזה מתנהל כמעט כמוה, כי אי אפשר אחרת צריך לאהוב את המקצוע הזה, לאהוב את הילדים, להתמודד לפעמים עם ההורים, ולתת את כל הלב, באמת. כי מה שמעניק משרד החינוך לא מספיק לצערי, לא מבחינת כוח האדם על מספר ילדים לא על תקציבים, זה מקצוע שצריך תמיד לעשות בו מעבר.
הפוסט הזה לא אמור לגרום לכם ההורים להגיד אה אז בסדר ימי החופשה האלה מגיעים להם אנחנו לא נעבוד חודשיים, לא. בהחלט צריך להוריד עליות של קייטנות להכשיר עוד מורים/גננות וסייעות. ולתת פיתרון אמיתי להורים עובדים שרוצים לשלב בין קרירה לעבודה יש מקומות בעולם שזה עובד מצויין אם הבנה מטעם מקום העבודה או מטעם משרד החינוך והמועצות/העריות המקומיות.
הממשלה צריכה אולי להעביר חוק או להקציב כספים להתאמת החופשות, לאפשר יותר ימי מחלה.
שעות עבודה נוחות, ויש עוד הרבה אפשריות.
אנחנו לא צרכים לחיות במדינה שבה זה או לפתח קריירה או להביא ילדים, האם לעסוק בחינוך ולקחת על עצמי את האחריות או שבעצם אני אמצא עבודה מתגמלת יותר ונוחה יותר. אין ספק שצריך להנהיג פה שינוי משמעותי מהיסוד. עובדי החינוך לדעתי לא צרכים להתנצל על המקצוע בו בחרו וגם לא ההורים על המקצועות ושעות העבודה שלהם.
הפוסט הזה הכוונה שלו לגרום לכם לראות את הצד השני של המטבע כדי להגיע עם כוחות מחודשים ל- 1.9 ימי החופשה האלה הכרחיים כדי שכל שנה כל הילדים יקבלו את מלא תשומת הלב.
גם הילד שלכם.