Post date: Apr 7, 2013 5:46:53 PM
בזמן כתיבת שורות אלו בן זוגי במטבח מכין ארוחת ערב ואני במיטה עם בקבוק מים חמים על הגב התחתון אחרי שכאב חד שיתק אותי לגמרי. היום ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ברקע המהדורה המוקדמת של ערוץ עשר לפני הטקס הממלכתי.
הרבה מחשבות יש לי בתקופה הזאת שבין פסח ליום העצמאות:
לפני שבוע חגגנו את ליל הסדר. דוד פסח בא לבקר ואני עד היום מרגישה שלא התכוננתי לכבודו מספיק, עד שהוא בא פעם בשנה לבקר... זאת תחושה שאולי קשה לבטא במילים. מאוד נהניתי בחג הפסח. היו הרבה מאוד נסיעות, מפגשים משפחתיים רבים וכמובן אוכל טעים.
ערב יום השואה היום כמו שכבר ציינתי. כשלמדתי בבית הספר החקלאי כדורי, בכתה יא, היינו המשלחת הראשונה שיצאה מבית הספר לפולין. מאז ימי השואה עבורי הם שונים כי מבינים אחרת את משמעות השואה עד כמה שניתן להבין..אין לי קשר ישיר משפחתי לשואה.. הקשר היחידי הוא היותי יהודיה...
בעידן הרשתות החברתיות שמציפות אותי היום אני מרגישה שאם לא שינית את תמונת הפרופיל או הנושא בפייסבוק אז אני לא זוכרת אני לא חולקת כבוד לנספים ולניצולים כי מה שלא בפייסבוק לא נחשב כי היום קשה מאוד לשמור מחשבה או רגש לעצמך... אחרי שחזרתי מפולין הבנתי שזה מסע שכל יהודי צריך לעשות לראות בעניים מה שקרה שם להרגיש את דממת המוות ולהריח את הריח שעדיין שם... זה זיכרון ששום דבר לא משתווה לו והיכולת לראות יותר ממה שהיה שם אז זה משהו שלוקחים לכל החיים. אז אני זוכרת.
שבוע הבא אחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נחגוג את יום העצמאות במנגל מסורתי ומטעמים לרוב. בנוסף נחגוג לסבא שלי יום הולדת 80 שיהיה בריא. התנדבתי לכתוב ברכה האמת אני לא יודעת מה לכתוב אני עוד עובדת על זה... תוך כדי כל המחשבות הללו יש גם שגרה: עבודה, זוגיות, לימודים יום זיכרון נוסף לפנינו וחגיגות יום העצמאות...
האביב בפתח הוא תמיד מביא איתו התחלות חדשות וציפייה לעתיד טוב יותר. אני מוצאת את עצמי חושבת יותר ויותר על העתיד הזה.. על המדינה שבה אני חיה, קצת משוגעת אם יורשה לי להוסיף ואיזה עתיד יש לי ולבן זוגי? מחשבות שתמיד עוברות לי בראש. יש לנו ארץ נהדרת. בין כל הפוליטיקה והכלכלה והשגרה התקופה הזאת בשנה מזכירה לי את זה כל הזמן וטוב שכך כי למרות חלומות רחוקים המציאות שלי כאן.