Post date: Feb 6, 2012 7:37:40 PM
אמיר אשל לא בטוח שזוכר אותי.
אני זוכרת אותו. הוא היה מפקד הבסיס שלי ששירתתי בגף האפסנאות בתל נוף. חיילת אחת מתוך בערך אולי 5000 חיילם ועוד באפסנאות (חילקתי מדים,קסדות, מימיות) לא באיזה טייסת מבצעית...
במהלך השירות הסדיר שלי הכרתי אנשים שחברים שלי עד היום הכרתי את מי שלימים הפך לבעלי, צברתי חוויות מדהימות אחת מהם משמעותית במיוחד עבורי עד היום.
נבחרתי לחיילת מצטיינת ביום העצמאות ה- 56 למדינת ישראל בבית הנשיא.
לפני שהגעתי למעמד הזה היו כמה טקסים לפני. קיבלתי תעודת הצטיינות בסיסית שהוענקה לי על ידי מפקד הבסיס אמיר אשל. שנראה בחור חביב ולא מאיים די חברותי האמת יחיסית למי שאמור להיות מפקד בסיס.. לפחות בתפיסה של חיילת יחסית חנונית נגדיר את זה....
לכבוד טקס מצטייני בסיס הוזמנו לארוחת צהרים חגיגית עם המב"ס בכבודו ובעצמו.
עכשיו הנה משהו שאתם לא יודעים עלי או אולי כן.. לקרובים שביננו.. אין לי גינוני שולחן רבים אם לתאר את זה בעדינות..
אני יכולה לאכול עם הידיים כמעט הכל, למדתי דבר או שניים ממלך באדולינה, יש לי נטייה שכאשר מספרים בדיחה או מנסים להצחיק לא תמיד אני שולטת בעצמי יש לי נטייה להחנק לשפריץ שתיה וכדומה.. (לזכותי יאמר שמאז שאני עם עומרי אני משתדלת שזה לא יקרה אפילו בארוחות שישי משפחתיות...) ואם זה לא מספיק אני שמאלית תמיד מושיבים אותי בפינות מרוחקות ונידחות בשולחן.
עקב המידע הזה ההורים שלי ממש היו חרדים לי בזמן הארוחה שאני אעשה בושות בארוחה חגיגית שכזו..
יום הארוחה הגיעה ישבו בשולחן קצינים נגדים וחיילים פשוטים כמוני. ומעבר לאוכל אמיר אשל החמיא לנו שאנחנו המצטיינים ושבזכותנו העבודה נעשית על הצד הטוב ביותר ועוד כל מיני כאלה... סבב הכירות קצר שכזה ואז ניתן לכל אחד מאיתנו סבב שאלות קצר למב"ס.
כל החיילים שמסביבי שאלו שאלות בטחוניות, כלכליות, אנשי הקבע תהו לגבי גיל הפרישה והקיצוצים בצה"ל. אז הגיע תורי, די נבוכה מהמעמד כי הרגשתי שהשאלה שיש לי לשאול ממש לא מכבדת את המעמד אבל החלטתי בכל זאת, כי הרי אם אני כבר פה אז קדימה הפועל.
שאלתי אותו למה הוא עוזב את תל נוף כי הוא ציין בתחילת הארוחה שזה הטקס האחרון שהוא מעביר ואנחנו החיילים האחרונים שנקבל ממנו תעודת הצטיינות. אז שאלתי כי הוא נראה לי אדם כל כך נחמד שחבל שיעזוב... אחרי תל נוף כידוע הוא עבר לקרייה לתפקיד - ראש להק אוויר.
פתאום הייתה דממה בחדר אני כבר חשבתי שאני ממש הולכת להצטער על השאלה אולי יבטלו לי את ההצטיינות..
אמיר אשל חייך אלי ואמר לי ואאוו איזה שאלה ממש ריגשת אותי.. והוא התחיל להסביר לי שלפקד על בסיס כמו תל נוף זה הדובדבן שבקצפת זה הבסיס האחרון שאפשר לפקד עליו וישר עוברים לתפקידים מנהלתיים יותר.. ושזאת הייתה שאלה ממש מרגשת ושהוא שמח ששאלתי אותה.
מאז אני עוקבת אחריו, כשאפשר במה שמתפרסם בתקשורת בתוכנית של חיים הכט - טיסה אחת בשבילנו ויודעת שפעם אני זאת ששאלתי אותו שאלה מרגשת!
זה הסיפור שלי עם אמיר אשל אותי זה ממש מרגש שהוא הופך למפקד חיל האוויר הבא! אני בטוחה שהוא יצליח ושחיל האוויר בידיים טובות (בלי שמץ של ציניות)