הפרדוקס הגדול

על-פי המסופר בסיפור המקראי, ירדו 70 נפש מבית-יעקב למצרים, ותוך שהות בת 430 שנה "התהווה" שם העם, תוך "התהוות" מקבילה של השבטים.

התהוות עם ממשפחה מצומצמת מחייבת יחס גבוה של נשואי תערובת. ואכן גם התורה מזכירה מקרים כאלו, של נשואי בני-יעקב לנשים כנעניות ולמצריה. גם נשואי תערובת כשלעצמם, וגם הצמיחה של עם קטן בתוך רוב דמוגרפי מכריע של העם המצרי, מחייבים היו שהשפה, התרבות החברתית והחומרית יהיו בעלי "מרכיב מצרי" גבוה במיוחד.

בחינת השפה והרקע של סיפורי התורה מעלה שלא כך הדבר. השפה והרקע של מרבית הסיפורים הם "צפוניים". למשל:

1) מתן הגר ע"י שרה לאברהם ובלהה ליעקב להולדת יורש.

2) גניבת התרפים ע"י רחל שנועדה לקביעת הבכורה במעמדה שלה בין הנשים, ולבניה בין הבנים.

3) המזבח שבנה שלמה במקדש היה בדיוק זיקורת בבלי.

4) צורת ההמתה המכונה "הוקעה", שהייתה כנראה הצליבה הקדומה מאותם ימים.

5) סיפור בלעם.

6) ואפילו האלמנט על שליחת משה התינוק לחסדי גורלו בנהר, הוא ממקור בבלי, שלא לדבר על מידת הדמיון של הסיפור לעלילות-גילגמש.

7) השפה העברית דומה, מכל השפות השמיות העתיקות לאוגריתית, וכן גם הכתיב העברי העתיק שהוא זהה ממש לכתיב האוגריתי. מכיוון שאוגרית חרבה בשנת 1200 לפה”ס, בתקופה הנחשבת לראשית ההתנחלות, הרי שנתון זה מחייב ששבטים דוברי אוגריתית ולא דוברי מצרית התיישבו בכנען. ודיון נוסף על אוגרית, תרבותה והשפעתה על התנ"ך ראה בפרקים הבאים.

יש כמובן בתורה מילים, שמות, מידות ומשקלות, מנהגים וכו', בעלי רקע מצרי ואחר, אולם מיעוטם זועק ממש. אין גם כל צורך למצוא הסבר מיוחד לחדירת מילים ומנהגים אלה למורשת העברית, שכן יחסי השכנות בין שני העמים, והעובדה שהמצרים שלטו בארץ כנען תקופות ארוכות, דיה להסביר חדירת השפעה תרבותית כזו. ויש לזכור גם שלמצרים היה מעמד של מעצמה בין-לאומית, ולכן לא היו שכנים זוטרים כמו שכנים רבים אחרים למשל:- ארם, מואב, ערבים ועוד, שגם השפעתם חדרה למורשת העברית.

בעקבות הסתירה העובדתית שצוינה לעיל עולות השאלות הבאות:-

 האם יתכן ששבטי-ישראל בכלל לא באו ממצרים?

 האם יתכן שכל סיפורי מצרים לא היו ולא נבראו, ורק בדמיונו של המספר צמחו?

 האם תתכן פשרה, ששבט אחד או קבוצת שבטים קטנה הם שהביאו את מורשת מצרים, ושאחר כך הונחלו לכלל ישראל?

 האם יש סיכוי שבתוך סיפורי התורה שהם בעלי אופי מיתי, משובצות עובדות אותנטיות? האם יש סיכוי לשייך סיפורי מורשת אותנטיים אלה לשבט או לשבטים מסוימים, ובכך למצוא הסבר מניח את הדעת למוצא השבטים? אלו נפגשים, מתאחדים, ומתגבשים לעם, בתוך ארץ-כנען, בעת ולאחר הכיבוש וההתנחלות. נראה בהמשך שאכן כך הוא המצב.