מאיה:
"אמיר, תגיד, אי פעם מישהו המציא עליך חידה?"
אמיר:
"לא שאני זוכר… למרות שאם אני חושב על זה, מגיע לי כבר מזמן."
מאיה:
"אז תכין את עצמך, כי אני הולכת להמציא עליך חידה שתגרום לכולם להבין כמה אתה חמוד."
אמיר:
"חכי רגע. חידה עליי? מה בדיוק יהיה בחידה?"
מאיה:
"פשוט. ראיתי לא מזמן את חידת האותיות ומספרים של הנרי ארנסט דודני, לפיה SEND+MORE=MONEY. אתה יכול לחפש את זה באינטרנט...
בכל מקרה - החלטתי לעשות חידה כזאת בעצמי.
אנחנו יודעים שאתה חמוד. וזה מה שהמשוואה אומרת: אאא + תתת + ההה = חמוד.
כל אות היא ספרה (שונה!), כל ספרה במקומה, וכל זה כדי להראות כמה אתה… מתמטי.
אמיר:
"אני לא מתנגד כמובן, אבל זה בכלל עובד? כאילו, באמת אפשר למצוא ספרות שיתאימו לזה?"
מאיה:
"האמת שאני לא יודעת. לא כל חידה כזאת אפשרית – צריך לבדוק אם אפשר למצוא ספרות ככה שכל אות תקבל ספרה שונה, ושזה יסתדר בדיוק עם המשוואה."
אמיר:
"ואם זה לא עובד? תצטרכי לכתוב עלי משהו פחות… חישובי?"
מאיה:
"תירגע, אמיר. זה לא שיר אהבה, זו מתמטיקה. ואם זה לא יסתדר, אני פשוט אוסיף חוקים או אשנה קצת את המשוואה. אבל אני די בטוחה שזה יעבוד. ואפילו אם לא – לפחות הייתה פה כוונה טובה."
אמיר:
"טוב איך מתחילים בכלל? קודם כל, כדי ש׳חמוד׳ ייצא מספר גדול מספיק, א׳ לא יכול להיות נמוך מדי... רגע... איך אפשר להגיע בכלל למספר 4 ספרתי?"
מאיה:
"אה, בשביל זה אתה צריך להשתמש ב-נשא. זה כמו כשמחברים 8 ועוד 7 ומקבלים 15 – אז ה-5 נשאר במקום וה-1 'עובר' לעמודה הבאה, נכון? אז הנשא בדוגמה הזו הוא ה-1, כלומר המספר ש'עובר' לעמודה השכנה. זה אחד הדברים שעוזרים לפצח חידות כאלה – לחשוב איך הנשא משפיע על הערכים של האותיות ועל כל המשוואה"
אמיר:
"אז בעצם אני צריך לנסות ולהבין איפה הנשאים האלה משנים את המשחק?"
מאיה:
"זאת בוודאי אחת האפשרויות. אבל אולי יש עוד דרכים אחרות לחשוב על זה. מה שחשוב זה שתנסה להבין איך כל זה יגרום ל’אתה חמוד‘ לעבוד."
אמיר:
"טוב, לפחות אם זה לא יסתדר, אני תמיד אוכל להגיד שאת ניסית להוכיח שאני חמוד. וזה כנראה מספיק בשבילי."
מאיה:
"רגע... רגע... אני חושבת שמצאתי את הפתרון, ובכל מקרה אני אפילו יכולה להוסיף עוד משוואה! אז יש לנו את 'אתה חמוד' ומסתבר שגם אתה יכול להגיד 'אני חמוד' וזה יצא בדיוק אותו הדבר! אמרתי לך שהמתמטיקה תמיד מנצחת!"
________________
מוזמנות ומוזמנים לפתור את החידמטיקה בתמונה המצורפת.
תמר, תלמידת התוכנית בקבוצת ז' בבר אילן, כתבה את התרגילים במאונך, התמקדה בנשא, ותיארה יפה את המסקנות שהגיעה אליהן בדרך:
"1) הבנתי שיש נשא שונה בעמדות העשרות והמאות (בכל עמודה), כי כל פעם מספר האחדות שמתקבלת שונה.
2) הנשא יכול להיות או 1 או 2, כי אם הוא יהיה 0 נקבל תוצאה כמו בעמודת האחדות ונקבל מספר שונה.
3) אם הנשא הראשון יהיה 2, אז הנשא הבא גם יהיה 2 כי התוצאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל מ-3 ספרות שונות (9+8+7) היא 24.
4) ואז הבנתי שהנשא הראשון הוא 1.
5) כדי שהנשא הבא ישתנה, הבנתי שסכום התרגיל א+נ+י חייב להיות 19 או 9 כי יש לנו נשא של 1 והוא משנה את הנשא שעובר.
6) אם הסכום היה 9 לא היה נשא בכלל לכן רק 19 יכול להיות הסכום. עכשיו כשאני יודעת כמה שווה א+נ+י, חישבתי מה שווה חמוד.
ח=9, מ=0 כי זה האחדות בתרגיל 19+1, ו=1 כי זה האחדות בתרגיל 2+19, ד= 2 כי זה הנשא שעבר לספרת האלפים."
_________________________
גם מאיה, תלמידת התוכנית בקבוצת ו' בבר אילן, גילתה איך להשתמש בנשאים כדי למצוא את התשובה, ומצאה את הפתרון מתוך ניסוי וטעייה מושכל:
"בהתחלה ניסיתי לפתור את התרגיל עם המספרים: א-5, ת-6, ה-4, נ-7, י- 3. התוצאה שהתקבלה היא: 1665. הבעיה הייתה שהאותיות מ׳, ו׳ היו אותה הספרה. ניסיתי לפתור את התרגיל עם רצף אחר של ספרות ושוב הייתה אותה הבעיה.
הסתכלתי על התרגילים ומצאתי שהספרה שעולה למעלה בשני הטורים 2 ו-3 היא 1 ולכן טורים אלה הם בעצם אותו התרגיל.
הבנתי שכדי שהספרות שהיו למעלה יהיו שונות צריך שהתוצאה בטור 1 תהיה 19, האחד יעלה למעלה לטור 2. והתוצאה של טור 2 תהיה 20, השתיים יעלה למעלה לטור 3. והתוצאה של טור 3 תהיה 21 והמספר המתקבל יהיה 2109."
_________________________
עידו, תלמיד התוכנית בקבוצת ו' בהוד השרון, החליט לפרק את התרגיל לשלושה תרגילים שונים, והבין איך ׳אותו התרגיל׳ יכול לקבל תוצאות שונות, גם בעזרת כוח הנשאים:
"אנחנו יודעים שספרת האחדות של א+ת+ה=ח.
חוץ מזה, א+ת+ה חייבים להיות שווים לסכום הגדול מ-9 מכיוון שאם לא, אף מספר לא "יעבור" לתרגיל הבא, ואז היה יוצא שוב א+ת+ה=ח ולא א+ת+ה=מ.
בשלושה תרגילי חיבור שנראים זהים, יוצא שמקבלים 3 תוצאות שונות (של ספרת האחדות):
א+ת+ה = ח
א+ת+ה +העברה מהתרגיל הקודם = מ
א+ת+ה +העברה מהתרגיל השני = ו.
מכיוון שכל אות חייבת להיות מספר שונה בין 0-9 הסכום הגדול ביותר שאפשר להגיע אליו בחיבור של שלוש אותיות הוא 24. לכן ספרת העשרות ש"מעבירים" יכולה להיות רק 1 או 2.
ההעברה מהתרגיל השני לא יכולה להיות יותר קטנה מההעברה מהתרגיל הראשון (כי א+ת+ה+ההעברה בטוח לא יותר קטן מא+ת+ה).
אם ככה, ההעברה מהתרגיל השני היא 2, ומהתרגיל הראשון היא 1
זה אומר שא+ת+ה=19 ואז בתרגיל השני 1+א+ת+ה=20. כלומר ח=9, מ=0. ואז בתרגיל השלישי 2+א+ת+ה=21. כלומר ד=2, ו=1
_________________________
אלמוג, תלמיד התוכנית בקבוצת ו' בראש העין, נעזר באביו ויחד הם הבינו שהתוצאה חייבת להיות כפולה של 111, והשתמשו בשיטה יפה שהכירו לחישוב כפולות של 111 כדי למצוא אותה:
"התשובה קצת ארוכה אבל היה לי ולאבא ממש כיף לחשוב עליה.
מספר בעל 3 ספרות זהות הוא בעצם 111 כפול ספרה.
מכיוון שהאותיות שונות בין כל מספר שאנחנו מחברים, אז התוצאה הכי גדולה שאפשר להגיע אליה היא 9+8+7 שזה בעצם 24 כפול 111.
המספר הכי קטן הוא 1+2+3 שזה 6 כפול 111.
התוצאה שאנחנו מחפשים היא מספר בעל 4 ספרות, שכל הספרות שלו שונות וגם שכל הספרות שלו אינן מהספרות שחיברנו.
אנחנו יכולים לשלול את זה שסכום המספרים המחברים יהיה קטן מ 111×9 שזה 999, כי מספר הספרות יהיה רק 3.
נשארנו עם הסכומים 10 עד 24.
אני מכיר שיטה נחמדה לחשב מהר כפולות של 111 עד המספר 100:
כל מספר שנכפיל אותו ב 111 ושסכום הספרות שלו קטן מ 10, יהיה שווה לספרה השמאלית של המספר, שתי הספרות האמצעיות יהיו 11 כפול סכום הספרות של המספר ובסוף הספרה הימנית של המספר.
למשל 111×23=2553. בכל המקרים שתי הספרות האמצעיות יהיו זהות ולכן אלה לא יכולים להיות התוצאה שלנו.
במקרה שבו כופלים 111 במספר שסכום הספרות שלו שווה ל 10 (או יותר) צריך להתחשב בנשא.
לכן אם נכפיל את 111×19 לפי השיטה נקבל 1109, אבל נצטרך להזיז את ה 1 של העשר שמאלה ונקבל 2109.
במקרה הזה אין לנו ספרות זהות.
מבין המכפלות 10 עד 24, 19 היא המכפלה היחידה שסכום הספרות שלה הוא 10 או יותר, ולכן התוצאה היא: 2109.
_________________________
כל הכבוד לכל מי ששלחו תשובה לחידה זו!