האם "תפילות "אבות תיקנום" או "תפילות כנגד קורבנות תיקנום"?

אנו יודעים שתפילה היא כנגד קורבנות:

"קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: (הושע י"ד, ג').

רואים מתוך מקור זה שאנו משלמים את הנדרים שנדרנו בשפתינו באמצעות הקרבת קורבן לה', ומכן ניתן להביא ראיה שהתפילה היא כנגד קורבן - והיום שלצערינו, חרב בית מקדשנו אנו נאלצים אך ורק להתפלל רק בשפתינו. אך, במציאות שקיים בית המקדש חובה בנוסף להקריב קורבן לה'. (קורבן בא מהשורש ק.ר.ב. שמשמעותו קירבת ה', באמצעות הקרבת הקורבן לריח ניחוח לה' האדם מתקרב לבראו).

בנוסף, ניתן לראות שגם ב"שיר הכבוד, אנעים זמירות" שאנו אומרים בשבת קודש, ישנה התייחסות לכך:

קהל: "שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ .

חזן: תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת, וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת.

קהל: תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כְּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ".

ומנגד, מהסתכלות במקרא אנו רואים שהאבות תיקנו את התפילות השונות.

"איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר ותפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא

אברהם תקן תפלת שחרית שנא'(בראשית י"ט, כ"ז) "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" - ואין עמידה אלא תפלה שנאמר: (תהלים ק"ו, ל') "ויעמד פינחס ויפלל".

יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר: (בראשית כ"ד, ס"ג) "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" - ואין שיחה אלא תפלה שנאמר: (תהלים ק"ב, א') "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו".

יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר: (בראשית כ"ח, י"א) "ויפגע במקום וילן שם" - ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר: (ירמיהו ז', ט"ז) "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי, כי אנני שומע אתך".

(דיון זה נלקח מתוך מסכת ברכות דף כ"ו עמוד ב', בסוגיה: "תפילות כנגד אבות או כנגד תמידין").

מצרף למטה קטע ב קובץ pdf מתוך הספר "עיוני תפילה" מאת פרופסור ועו"ד אברהם וינרוט.

קובץ זה דן בשאלה זו.

מוזמנים לעבור לשער הבא: שער ט' "טהרה וזריקת מים טהורים, החלפת לב לחדש". הקליקו כאן!