שער ז': שאלות ותשובות

כמובן שצריכים לעשות הפרדה בין מעלות הרוחניות של האדם והרצון לקשר עם ה' לבין הנפילות בעניין זה. הנפילה לא מבטלת את האור האלוקי שיש בי!!- אבל כתוצאה מכך נוצר יותר פער ביני לבין ה' - נוצר מצב הפוך,ניסיתי להתקרב והתרחקתי - ולכן צריך לעשות יותר מעשים טובים כדי לתקן את ההתרחקות - ואז כמובן!, להתקדם הלאה בלי להסתכל על העבר.

2) שלושת הברכות הראשונות והאחרונות (אבות, גבורות, קדושה ה', עבודה, הודאה, שים שלום) - משותפות לכל תפילת עמידה בין "תפילת שבע" ובין תפילת "יום חול". שאר הברכות (13) האמצעיות -

האם יש קשר בין זה שזה דווקא 13 לבין 13 מידותיו של ה'. האם זה בא ללמד על משהו בכיוון הברכות?

3) "הא לחמא ענייא" - עבר הווה ועתיד.

עבר - זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.

הווה - השנה אנחנו כאן!

עתיד - בשנה הבאה! בירושלים הבנויה! (בית מקדש)

האם זה מקביל ל"השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"?

עבר - פעם שכינתך הייתה עלינו והיינו קרובים אליך (ה') - בית מקדש

הווה - קירבה לה' אבל לא שלימה

עתיד - בקשה ותחינה שתחזיר את אותם הימים הטובים של אז גם לימנו כיום!!!

4) פגם הברית - האם אפשר לומר תפילה זכה? (כיוון שיש קטע מסוים שמדבר על זה). או לא? האם זה נאמר רק לפני יוה"כ?

5) ידוע שלא מוספים תיאורים בשמונה עשרה לה' - כי כל מה שנוסיף לא יתאר אותו (ה') מספיק ורק יקטין! אז המשנה ברורה אומר שמי שרוצה יכול לומר שבח נוסף בפסוקים -

האם אפשר גם סתם בשבח שיושב על הלב או חייבים דווקא פסוקים?

6) מה עדיף הרבה תפילות בלי כוונה או תפילה ארוכה אחת עם כוונה? (בהנחה שהמתפלל יוכל להתאמץ להתפלל בכוונה רק פעם אחת).

אשמח לתשובות

בברכה

אריאל

תשובה:

אריאל שלום וברכה

נהנתי מאד לקרוא את דבריך, ואין ספק שהחיבור החזק שלך לתפילה יביא אותך רחוק. חכמים אמרו שתפילה הוא מהדברים שצריכים חיזוק תמיד.

הצורה האידיאלית הוא להתחזק בלימוד התורה, ובפרט בעמל התורה, והדבר עם הזמן יוצר חיבור חזק יותר ובעיקר עמוק יותר בתפילה.

עמל התורה ולימוד התורה גורם לחיבור מחודש של האדם אל אלוקיו, ונותן לו את הכח להתגבר על יצרו, והאדם נחשב שהוא נולד מחדש והעבר אינו קשור אליו.

בתפילה כדאי לכוון את הנוסח הפשוט ופירוש המילים, אח"כ ניתן להוסיף בשומע תפילה או באלוקי נצור דיבורים אל השם בשפה שלך, כדאי בעיקר הודאה או בקשה על דבר ספציפי שהנך צריך כעת. מעבר לכך לא כדאי לחפש או להמציא ענינים נוספים.

נקח כמשל אדם שקיבל תפקיד חשוב לייצג את המדינה מול נשיא ארה"ב, ומשרד החוץ מכין איתו את הנאום, לאחר אין ספור תחקירים של צוותים מורחבים מהו הנוסח המדויק והטוב ביותר. אין ספק שהנואם צריך להתחבר לתוכן של הנאום, לבטא את השבחים והבקשות מכל הלב, ולהתחבר לפירוש המילים, לדאוג שהם יצאו מפיו בטון המתאים, אך הוא בהחלט לא אמור לחקור מדוע הצוות הפסיכולוגי של משרד החוץ הגיע למסקנה ששבח מסוים ירגש את הנשיא, ובקשה בנוסח מסוים יגרום לנשיא למלאות את הבקשה. ולהיפך אם הוא ינסה לבד להכנס לראש של הצוות המקצועי המורחב הוא רק יהרוס את הנאום.

נקודה נוספת בתפילה הוא שאנחנו פותחים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, הזכות שלנו להתפלל ולדבר עם מלך מלכי המלכים מגיע בזכות אבותינו רבי העוצמה, ואנחנו מתפללים בנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, ומתחברים בכך לחלק מהאומה הישראלית, למרות שלא נבין את הסודות העמוקים שיש בכל מילה, אנחנו חלק מעם ישראל, בניהם של האבות הקדושים, וזה נותן לנו את הכח שהתפילות יעלו למרום.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

אתר "אחינו"

נושא: תפילה, משמעויות שונות לתפילה

תוכן ההודעה:

בס"ד

שלום לרב, אני רוצה לעשות סדר בעניין התפילה אצלי, אני חושב שאם אוכל לחלק בצורה ברורה את המשמעויות שלה - דבר זה יקל עליי בשאלות רבות שעולות בנושא התפילה. למעשה, כך ניתן להגדיר כל שאלה ושאלה בתפילה.

ובנוסף זה יקל עליי גם בכוונה לתפילה, יהיה סדר מסוים (תפילה = קורבן: חטאת, שלמים, עולה, זבחים וכו'...)

רציתי לדעת איזו משמעיות שונות יש לתפילה:

האחת - רואה בתפילה גשר פתוח בין האדם לקונו. בכל עת צרה וצוקה פונה האדם לאלוקיו ושופך לפניו תחינתו. גישה זו רואה בתפילה - אמצעי, ומילוי הצרכים - מטרה.

השנייה - רואה את מהות התפילה כמוטיב ליצירת קשר בין האדם לאלוקיו!!! גישה זו רואה בתפילה עיקר ובמילוי הצרכים אמצעי המעורר לתפילה.

השלישית - זו המציבה את האדם במרכז. האדם שופט את עצמו, מטהר ומתמלא בכוחות חיים המסייעים בידו להתמודד עם כל המוצאות אותו.

האם החלוקה נכונה? האם ישנם עוד משמעויות נוספות?

אשמח לתשובה

בברכה

אריאל

תשובה:

שלום אריאל היקר!

ישנם אופנים שונים של גישה לתפילה, וכולם נכונים וטובים.

בכל תקופה, ולעיתים אף בכל תפילה ותפילה, לפי המצב של האדם

באותו זמן, הוא מתחבר יותר לאופן מסויים של התפילה.

אתה לא צריך להעמיק יותר מדאי בעניין זה, ולא להתעסק כל כך

בציפיה שלך מהתפילה. עלייך רק לשים לב שהתפילה שלך תהיה

רצינית ומתוך כוונה, (וכמובן מתוך שמחה כפי שכתבנו על כך

בפעם הקודמת), ולהשתדל שהלב שלך יהיה מחובר למילים,

ובעז"ה תקבל באופן זה את כל התועלת שניתן לקבל מהתפילה.

כדאי גם להוסיף, שלא תמיד האדם יכול לכוון ולהתחבר למילים

באותה מידה. זהו דבר שמשתנה לפי מצבו הרוחני והנפשי של

האדם באותו זמן בו הוא מתפלל. לכן כשמתפללים צריך תמיד

לשמוח על הזכות הגדולה הזו שזוכים להתפלל, ולא להיות

טרודים מכך שלא מצליחים לכוון כמו שצריך או להרגיש את

מילות התפילה כפי שרוצים.

בברכה

יעקב

אתר "אחינו":

נושא: גישה נכונה ביחס לתפילה

תוכן ההודעה:

שלום לרב,

בהמשך לשאלתי על נושא התפילה.

אשמח אם תוכל להרחיב בעניין הכנה נפשית ורוחנית לתפילה - מה שמשקף גם את הרגשות הלב וסדר בתפילה מבחינת התמדה.

מצרף מעיין תפילה אישית שרשמתי כשהיה לי משבר וקושי:

לבוא לתפילה רגוע, לבוא עצמך ולהוציא את הכל (געגוע חרטה כעס על פספוס הקשר - אי מיצוי)אני לא יודע איך להמשיך ומה לעשות אבא ה' תדריך אותי מה לעשות!!! אני חייב אותך ממש עכשיו באמת שאין לי חשק כבר. תעזור לי רק אתה יודע כמה הקשר הזה חשוב לי מאוד. וכשאין קשר זה ממש מעציב אותי, ואת נשמתי אבאאאא אני אומר זאת מגעגוע וכבר חושב עליך אני בסך הכל רוצה את הקשר שהיה לי פעם איתך! להרגיש שיש מי שמקשיב לי, תומך בי תמיד וגם להרגיש שוב קרוב. אני לא מבין למה כל פעם שאני מנסה להתקדם יש נפילה דרמתית וחזקה. וגם למה אני לא שוב איתך! וגם כאשר אני רוצה באמת לשוב בתשובה כפעם, אני לא ממש יודע איך ומה לעשות (אני ממש עוד רגע מתייאש ונשבר אבא אני כבר באמת לא יודע מה להגיד לך...)שיר ביטוי הרגשת הלב: "רק אתה מצליח להשקיט ת'רעש לכבות הר געש בי (בנפש)אבל... לא היה לי אויר (באמת אין לי כבר כוח כל הזמן לחטוא ואז לשוב) הפחדים שלי טיפסו על הקיר לא הצלחתי עד עכשיו להסביר רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק. לא היה לי אויר. אין לי כבר כוח לא הצלחתי להחזיק את הכל להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול!!!אבא אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ברמות כשאפילו קשה לי לתאר במילים... וגם לומר זאת.בקשות: בבקשה תן לי את הכוח לקום מחדש (כי אין כבר, אתה יודע). תעזור לי לעמוד בזמנים וביעדים שאקבע. גם אם אפול תקים אותי מיד בלי להתמהמה (אני רוצה עזרה דחופה - אני הבן שלך וחייב אותך!!! ) בנוסף קשה לי שנתת בי כוחות כמו: כוחות נפש להתחיל, ולהתמיד, לשמח אחרים, רוגע שקט פנימי, גבורה, הסתערות (כמו אריה). והם לא באים לידי ביטוי. פשוט דיייי כבר אני לא יכול לסבול את זה!!!!!!! הודאה: תודה על זה שאתה תמיד מחובר אליי ותומך בי בהכל, גם כשיש נפילות אתה תמיד מציל אותי. אין עוד אלוקים כזה. אני באמת רוצה להודות לך בלב שלם ואתה יודע את זה כמו שהבטחתי לך בעבר) אני גם רוצה לשמוח ולא לחפש קשר, אלא להודות לך באמת מהלב. תודה על הניסים הגלויים שאתה מציל אותי עוד מאז שאני קטן. אני מבטיח בלי נדר שאחרי שאמצא אותך מחדש: 1) אספר על הקשר הזה, ואחזק בעוד אנשים זאת. ובכך אפיץ את גדולתך. 2) אתן צדקה - עזרה לעוד נשברי לב ומצוקה. 3) אודה לך בכל יום על נפלאותייך הרבות.

אשמח לדעת מה דעתך על זה?

אני יודע שרוב התפילות הם מבוססות על שמחה והודאה לה'. לכן מבחינתי השאלה הזאת מאוד קריטית ומשמעותית, כיוון שתפילה הרגשות הלב "עבודת הלב". וברור שיש לאדם קשיים בחיי היום ורגעים קשים, ולכן הוא מתפלל לעזרה מתוך צער, כאב, געגוע

איך זה מסתדר עם שמחה?

זה מתקשר עם השאלה השנייה שלי ששאלתי אותך, הכל תלוי באיזה גישה האדם = המתפלל מסתכל על זה - מאיזה נקודת מבט. אם מכיוון של ה' קשה לי תעזור לי לצאת מהקושי כרגע, רק אתה יודע ורק אתה באמת יכול להבין אותי!!!!!

או מהכיוון "תסתכל איזה יופי העולם בחוץ, יש הכל! וברוך ה' לא חסר לי הכל!!! הכל מה'!. כל בריותיו - הם שלו וכל נשמות עמ"י מחוברות וקשורות זה לזה. "בורא כל הנשמות"...

בגישה הראשונה: המתפלל מוציא את כל הגעגוע, תסכול עצבות בתפילה....

ובגישה השנייה: המתפלל מודה ומשבח את ה', והוא שמח!

למעשה, בשתי הגישות יש את אותה המטרה והיא: "קרבת ה', ודיבור איתו"

מה עדיף? (ברור שתפילה משמחה, אבל זה לא תמיד כך בהרגשת האדם)

מה ניתן לעשות?!?!?!

תשובה:

שלום וברכה אריאל היקר!

התפילה שכתבת מאד מרגשת, אשריך שאתה זוכה לתפילות כה נפלאות.

ללא ספק אתה עושה הרבה מאד נחת רוח לאבינו שבשמים.

לעצם שאלתך:

כשאדם נמצא במצוקה, בעצבות, בהרגשת דיכאון, אם הוא שופך את לבו

לפני השי"ת מתוך המרירות שהוא מרגיש, זה דבר חשוב ומועיל מאד.

אין יותר טוב מאשר לפנות ישירות לקב"ה כשקשה לנו (לפעמים צריכים

גם לעשות השתדלות גשמית, להתייעץ עם אנשים ולקבל את עזרתם

בתור שלוחים של השם).

אך כל זאת בזמן שהאדם לא מצליח להיות בשמחה. בזמן שאדם מסוגל

להיות בשמחה (וצריכים להשתדל שזה יהיה המצב הרגיל), התפילה צריכה

להיות מתוך שמחה.

אפשר לומר עוד על עניין 2 הגישות האלו לתפילה, שהדבר תלוי באיזו תפילה

מדובר. אם אדם מתפלל תפילת עמידה, וכן בשאר חלקי התפילות הקבועות

(למעט תחנון), עליו להתפלל מתוך שמחה.

אך בזמן שמתפללים תפילות של תחנונים על הצרות והגלות, כגון בתחנון,

בקינות, בסליחות, צריכים להרגיש את המועקה והקושי של הגלות.

אין זה אומר שצריכים להיות בעצבות. ההיפך, עצבות היא דבר שצריכים

תמיד להשתדל להמנע ממנו. הכוונה היא רק להרגיש את הכאב והמועקה

מקושי הגלות.

כשעוסקים בתפילות של הודיה לקב"ה, וודאי שצריכים לעשות זאת מתוך

שמחה.

בברכה

יעקב

מצרף קובץ pfd של שאלות ותשובות ששאלתי בעניין תפילה. מוזמנים לעיין.

מוזמנים לעבור לשער הבא: שער ח' "תפילה במקום או כמו קורבנות". הקליקו כאן!

דעתך חשובה לנו! נשמח להעלות תוכן חדש! צור קשר

Google Sites

Report abuse