איך מתגברים על קשיים בתפילה
איך להתקדם כשיש קושי? ולא תמיד רואים התקדמות או ברכה במטרה האישית?
אתם מוזמנים להקליק כאן ולהיזכר בדף על עוגנים לבניית ציר התקדמות.
שאלה שמעסיקה אותי רבות בעניין התפילה היא: למה ככל שהאדם מבין יותר טוב את מטרתה. והוא מנסה ומנסה בכל כוחו!! להתקדם בתפילה למה דווקא אז הוא מרגיש שקשה לו? למה הוא מיואש? למה דווקא לאדם המתקדם עולות הרבה שעולות מאשר לאדם אחר שלא מתקדם?
דבר ראשון אנו לא יודעים חשבונות שמיים , אולי הקושי אמור לבנות משהו בנו!!! שברגע שנלמד מהו ונוכל להתגבר עליו נתקדם קדימה!
חשבתם על זה כך?
נקודת מבט שונה לעניין זה הינה שאדם שבציר התקדמות כמובן שיהיו לו במשך התהליך קשיים רבים... שהרי זו ההתקדמות...
על האדם לשים דגש אצלו על ציר ההתקדמות ולא על כך שהוא נופל וקם מחדש. וקשה לו. על האדם להתייחס כמכלול על כל הציר של התקדמותו! זה מה שמניע אותנו להתקדם תמיד קדימה. ולמעשה כך ניתן להעריך אדם שהתקדם ונפל התקדם ונפל. רק לפי נקודות המשבר, שעבר. מלשון שבר. השברים בונים אותנו ונותנים לנו יציבות. דוגמה לכך מעולם הבניה והנגרות: אם הבנאי יבנה רהיט מדיקטים של עץ - הרהיט בסופו של דבר, לאחר שימוש קצר ומועט יישבר. לעומתו, אם הבנאי יבנה את הרהיט מ"שבבי עצים" (שנקראות בשפה מקצועית "סיבית", מלשון סיבים). הרהיט יחזיק ויאריך המון שנים. ובכך חיי המדף שלו יתארכו, חשבתם מדוע זה כך והרי זה לא נשמע לכתחילה הגיוני? התשובה לכך היא פשוטה מאוד אך מדגימה את זה באופן מדויק. ככל שיש יותר סיבים ושברים. הוא מתקן אותם ועבד עם עצמו אליהם. ובכך הוא ניהיה חזק ויציב! ואף יותר מקודם!!!!
תזכרו שאתם לא לבד!
מנסיון שלי היו לי יותר מעשרות מקרים כאלו שהרגשתי נקודת קושי עמוק ושרציתי להספיק את כל התהליך. היו גם נקודות שהבנתי שאני תקוע ולא הצלחתי להבין מהם ומאיפה הם נובעות...
באמת באמת שמה שהכי חשוב זה עוגנים עיינו בדף העוגנים.
בנוסף, חשוב שיהיה לכם אדם או חבר קרוב שתספרו לא את רגשותיכם ואת אשר על לעבכם. ראו פלא זה יעניין מאוד את חבירכם! ואולי אפילו, תתוודעו לכך שגם הם מנסים ומנסים ונתקעחם.... זה יכול להיות בתחום התפילה וכמובן גם בתחומים רבים נוספים שכלל לא העליתם על דעתכם קודם לכן כלל...
קיבעו לכם רב שאתם מאמינים בן וסומכים אליו שתוכלו להתייעץ איתו על הכל. ועל קשיכם.
וכמובן שאין תחליף לתפילה שנובעת מעומק הלב. ביחרו סביבה שקטה שבה תיהיו לבד בלי שאף אחד יפריע לכם. ופשוט דמיינו את עצמכם. אתם לא חייבים לדבר כלל! פשוט חישבו על הקושי ועל הנקודה שתוקעת אותכם כרגע... תנו למחשבותיכם להעלות ולזרום. תוכלו להתבטא בבכי בזעקה או בקיראת הלב לעזרה!!! -אבא ה' מחכה לתפילות כאלו, ודעו שאם הגעתם למצב זה יותר מחובה אליכם להתפלל עבורה ועבור הצלחתכם!.
תוכלו לעשות "יומן" או "מחברת" שבה אתם רושמים את הכל. למשל: איך התקדמתם? מה אתם מרגישים שתוקע אותכם? מה הרגושתיכם? מה יוכולתם לעשות במצב זה? למי לפנות לעזרה? אלו עוגנים לבסס לעזרה?
זיכרו שעבודת התפילה היא איטית אך שווה כל שלב וכל צעד!!! כל פעם אתה לומד על עצמך צד אחר!!!
זיכרו גם, שהכי חשוב זה ציר ההתקדמות.... ויש בכם כוחות רבים שגנוזים בכם! פשוט תנו להם לבוא לידי ביטוי ולהתממש!!!
מאמין בכם
אריאל
והנה שני דרכים ישנם למקרי צרה שיפעלו על לב האדם להטיב דרכו. הדרך האחד הפשוט, כי מצרתו יתעורר רגשו לשוב אל ה' ועי"ז יתחזקו כוחותיו הרוחניים ויתיצב על דרך טוב. ולפעמים יעלה האדם על ידי יסוריו למעלה יותר עליונה, שלא ישתמש בהם מצד הפעלתם על הרגש לצעוק ולהתחנן להיעזר מצרתו, כל אלו יזככו את דעותיו להבין ולהשכיל כי ראוי לאדם לשפוך נפשו אל ה', טוב יחיל ודומם, לדעת ולהשכיל כי לא אשר יראה אדם בעיני בשר את הטוב זהו טוב לו, כ"א גם הרעות המדומות בהן יש טובה צפונה, וזה יעורר לב האדם לבא למעלה זו שלא לחפוץ כ"א שיעשה חפץ ה' בעולמו. וזאת היא מעלת החסידים הבוטחים בשם ה' באמת שלא יבקשו דבר, כי הנם בטוחים שחפץ עליון ינהגם לטוב להם, ואף אם יתיסרו ביסורים וחלאים ידעו כי גם בזה טובה נמצאת, להם בפרט ולמציאות בכלל. והנה זאת הדעה תמנע חפץ התפילה מן האדם, כי מה יזעק ומה יעתיר והנה הוא שמח ברצון ה' איך שיהיה.
והנה המידה הראויה לאדם היא המדרגה הראשונה, שיניח את משאלות לבבו וחפצו הטבעי, החפץ בחיים טובים בבריאות גופו ושמחת לבבו בכל טוב על מכונו, ועל פיהם ישתמש בעת צרה לטהר רגשי לבבו ולקרב לבבו לאביו שבשמים, ובזה תצמח ג"כ ארוכתו.
אף על פי שאינה עוד המסילה היותר גבוהה במערכות הלב, מ"מ לפי מדתו של האדם היא קרובה אליו וראויה לפעול עליו לטובה זולתי הסגולה שבבני אדם שלא יחפצו כ"א חפץ צורם, שהם אינם צריכים לטהר את רגשותם ע"פ מערכת התפילה שמתוך צרה,
על כן, אצלם ישתמש כל מצב של יסורים וחלאים רק להגביר את הדעת להכיר מה רם ונשא הוא חפץ העליון המתקן כל דרכי היצורים להטיב להם. ולפי עומק הצרה וגדלה הם מרגישים יותר את עומק הטוב הצפון בה מהאב הטוב והרחום. …
אבל בהיותו מתהלך במעלת הדעת והביטחון לשפוך אל ה' נפשו, להשכיל באמתו ולקבל בשמחת לב כל אשר נטל עליו, א"כ כשם שלא תתעורר בו התשוקה בכל עזה להינצל מחוליו, כי חפצו מכוון לחפץ קונו ומסור הוא בכל נפש להנהגתו העליונה, שעל ידי, זה תתאחר הרפואה לבא, לא כן הוא, שיסוד קרבת הרפואה שבאה על ידי תפילה באה אמנם לפי אותה המידה שפעלה המחלה את פעולתה המוסרית שלכךוצרה, א"כ כשם שבפעלה את פעולתה המוסרית הנמוכה על הרגש ע"י הזעקה היא קרובה להירפא. קל וחומר: הדברים שבפעלה פעולתה הטובה על המדע והביטחון, שהם ענינים מוסריים יקרים וקבועים המביאים טובה רבה לכלל האדם ופרטיו בהתהלכם בהם, ודאי שהרפואה קרובה לבא לפי אותה המידה שפעלה המחלה את פעולתה הטובה להחזיק הרושם של הדעת את ה' ואומץ הביטחון בנפשות המוכנות מצד המצב לקבל אותם הרשמים. שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. (עין איה, שבת א', פרק ראשון , מג).