האם חשבתם על ציר התקדמות שטבוע תפילה?

ציר זה נעשה בעיקר בימים הנוראים בתקופת ראש השנה ויום כיפור, אך ציר זה נמצא גם בחיי היום יום שלנו בתפילה!

אסביר בקצרה את הציר הזה. ציר זה מתחלק לשלושה חלקים עיקריים. מלכויות זיכרונות ושפורות:

העיקרון הראשון הוא "מלכויות" - אנו ממליכים את ה' עלינו ובכך מגלים אותו אצלנו! אנו מנכיחים את ה'!!!!

העיקרון השני בציר זה הינו "זיכרונות" - אנו מזכירים את זכות האבות שלנו, כיוון שאנו יודעים שכרגע אנו לא עומדים במקום טוב ולכן על מנת שנוכל בכלל להתפלל , אנו מזכירים את אבותינו שעבדו את ה'. ומקווים שעקב מעשיהם ה' ירחם עלינו, אפילו ש"אין בנו מעשים".

העיקרון השלישי בציר זה הוא "שופרות" - זהו עיקרון התשובה מעומק הלב, האדם זועק את תחושות ליבו והרגשותו לה'. לכן תפילה מעין זו תמיד מתקבלת. האדם מרגיש את הפער בין איפה שהוא נמצא כרגע לבין איפה שהוא רוצה להיות. ובכך למעשה הוא זועק מחדרי וקירות ליבו מעין "תפילה אחרונה" (נקראת כך בגלל שהאדם בהרגשותו חושב שזו כביכול תפילתו "האחרונה" בחיו. כתוצאה מכך הוא מוציא את כל ריגשותיו בצורה איתנה, חזקה, ומונכחת!!!

ציר זה קיים בתפילות "הימים הנוראים". בתפילת ראש השנה אנו מגלים את מלכות ה' בעולמנו. ומזכירים לנו שה' הוא מלכנו. דבר זה מוזכר לאורך כל השנה אך ברמיזות. "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" (תפילת ראש השנה).

לעומת זאת, מנגד, בתפילת יום הכיפורים אנו מתפללים לפי העיקרון (העיקרי) של "שופרות", אמנם גם "זיכרונות"... כאשר כל מטרת היום היא שאנו כמתפללים נגלגל על לשוננו את המילה "סלחתי", דבר זה בא לידי ביטוי במגוון רב, לדוגמה: "סלחתי כדבריך", "סלח לנו מחל לנו", "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (מתוך תפילות יום הכיפורים).

האם שמתם לב לציר זה גם בחיי היום יום שלנו, ובתפילות שלהם?

אציג מספר דוגמאות לכך, שאנו רואים מהתפילות השונות:

מלכויות - המלכת ה'

1) "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר" (תהילים קמ"ה, י"ג).

מצודת דוד : כל עולמים – על כל העולמות בכל דור ודור ממשלתך עומדת בכל ימי הדורות.

מלבי"ם: מלכותך היא מלכות כל עולמים – שאתה מולך על עולמים אין מספר, ובכולם יסדת מלכותך והנהגתך הקבוע, וזה א״א שנשיג מצד רבוים אין סוף, וכן לא בהנהגתו כפי הפלאות ושידוד הטבע שזה נקרא ממשלתו, שהמושל הוא בחזקה (משא״כ המלך בהסכמת ובחירת העם), כי ממשלתך היא בכל דור ודור – שהפלאות יתחדשו בכל דור לפי הדור ומי יוכל לספרם אחר שהם משתנים לפי מעשה הדורות.

2) ה' מלך - (שחרית בבוקר)

"ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד".

"ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד".

"וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃".

3) פסוקי דזימרה - בפסוקים אלו אנו מודים ה' ומברכים ומשבחים אותו.

4) מודים (ברכת ההודאה מתוך תפילת 18 ) - "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר. נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקֻדּוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֵד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת".

5) הלל - "הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמַר-נָא יִשְׂרָאֵל: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ-נָא בֵית-אַהֲרֹן: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ-נָא יִרְאֵי יְהוָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים מזמור קי"ח).

6) קדושה שחרית לשבת - ממקומיך מלכנו תופיע - "מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ".

7) עלינו לשבח - " וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:"

"וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

זיכרונות -

1) ברכת אבות וגבורות (18) - בברכות אלו אנו מתארים את גבורות ה' שהוא מלך העולם, וברא את כל העולם. אנו מזכירים את מעשי ה' וגבורותיו בעולם.

2) וזוכרנו ביום חג (יעלה ויבוא) - בראש חודש אנו אומרים -

"אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה, לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם

רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶה

חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה

חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה

חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶה

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג הַזֶה

הַזִּכָּרוֹן הַזֶה

זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה".

שופרות -

1) שמע קולנו (18) - "אָב הָרַחֲמָן, שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה, וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שֹׁמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה". בתפילה זו אנו מבקים שה' ישמע את קולנו ויקשיב לנו בגלל שאנו בניו. בתפיחה זו האדם זועק את תחושותיו והרגשותיו לה'.

2) תקע בשופר גדול (18) - " תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל". התקיעה היא זעקת האדם היא הקול שלו, הקול שרוצה להשתנות לחזור בתשובה ולהתקרב לה'.

3) "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ". (תהילים קי"ח ה'). האדם קורא לה' שיעזור לו לצאת מהמיצר שהוא (האדם) נממא בו. הוא רוצה שה' יענה לו. כמו השופר שפייתו קטנה אך בסופו פייתו הופכת לרחבה. כך גם האדם מרכז את קולו לה', הוא זועק ומתחנן לה' שיציל אותו ולבסוף ה' עונה לו והאדם מרגיש שמח יותר, הוא מרגיש את קירבת ה' וה' עזר לו לצאת מהקושי.

למעבר לדף הבא: "הבדלים בין תפילת ראש השנה ליוה"כ", לחיצו כאן.