גישה נכונה להסתכלות על התפילה
כיוון וצורת הסתכלות נכונה ביחס להתקדמות:
"אל תסכל על מה שנשאר לך קדימה, תסכל אחורה על מה שעברת"
"הדבר היחידי שבגללו תסתכל אחורה הוא כדי לראות עד - כמה רחוק התקדמת!"
אימרה זו נכונה ביחס למציאות של התקדמות האדם. כמו שיוסבר בהמשך האדם בונה את צירו (בצורת מעגל רוחני). לכל אדם ישנה התנגדות מסוימת שמושכת אותו בצורה ממש גורלית וחזקה למטה. היא מושכת אותו למעשה, להפסיק להתקדם (מהסיבות הנ"ל: יאוש, פחד, תסכול, חרדה, צער).
אימרה זאת מאוד משמעותית עבור האדם. כיוון שבעת תהליך זה של "נפילה והתקדמות" – האדם ניפגש עם כוחותיו ויצריו. ובכך הוא לומד להכיר את עצמו בצורה יותר ברורה וחדה.
על האדם ל"נתב" ולהשתמש בכוחות אלו למען התקדמותו בתחום התפילה.
סיפור איש להמחשה:
מאז שאני בגיל צעיר, תמיד הוריי חינכו אותנו להסתכל לאחור רק כדי לראות מה שעברת, ומה שהתקדמת! ולא למה שעוד נשאר לך.
קיבלתי לכך דוגמה מוחשית ומציאותית. אציג אותה כאן: סבא וסבתא שלי גרים ברחוב שמקביל לנו הנכדים, רחוב מתחתינו. בין הרחובות יש עליה שמקשרת (עליה זו היא עליה חדה). אחד מזיכרונות הילדות שלי הוא כאשר אנו (הנכדים) הולכים לבקר את סבא וסבתא שלנו אנו הולכים בדרך מקשרת זו. אנו משחקים את משחק הילדים המוכר ("7 בום"). במשחק זה המשתתפים סופרים 7 צעדים ולאחר מכן בצעד השביעי עושים בום (עם הרגל). אני זוכר, שתמיד היה לנו קשה כיוון שהסתכלנו מה נשאר לנו – מצב זה יצר לנו "מצג שווא" (למרות, שזה לא ממש מצג שווא, כיוון שזה נכון שנשאר לנו להתקדם עוד קדימה)... ולכן התייאשנו....
אך, כאשר הסתכלנו על המציאות מצד אחר: לראות כמה עברנו וכמה התקדמנו – זה נתן לנו מלא כוחות ומוטיבציה להמשיך וזאת על אף הקושי והיאוש הגדול.
למעשה אנו רואים מכך תובנה חשובה:
במהלך התקדמות האדם חשוב שהאדם יסתכל על המציאות מכיון הסתכלות חיובית – כך, שהיא תעודד אותו ברגעיים קשיים והיא זו שתיתן לו "מרץ, ואנרגיות מחודשות". למעשה, נקודת הסתכלות זו איננה הסתכלות שקרית כפי שניתן לחשוב.
בהסתכלות זו האדם בוחר על איזה צד לשים את הדגש!!!! ולפיו לפעול!!! (עוגן זה חשוב מאוד, מוזמנים לעבור לדף העוגנים).
עמוד זה בא להראות שלכל דבר שקורה לנו יש לו כמה אופניים וכיונים שונים להביט עליו. כך שנקודת מבט האדם דורשת מחשבה ועיון רציני עמוק בתוך הנפש!!! מה שנקרא "חשבון נפש".
מקווה שהצלחתי להסביר באופן ברור נקודה זו!
נקודה זו מיושמת בכלל חיינו! נקודת המבט והשקפת עולמינו!!!
נקודה למחשבה אישית: חישבו עם עצמם איזו מחשבה ודרך תעזור לכם – ותפעלו על פיה
מה שנקרא "מחשבה יוצרת מציאות"!!!!
מאמין בכוחכם
גישה נוספת להתמודדות מול הטענה שכביכול "התפילה לא משפיעה ולא שווה כלום":
רוב בני האדם בשלב כלשהו בחייהם לצערי יגעו לידי הטענה הזאת, או לפחות מחשבה זו תעלה בראשם. אסביר איך ניתן להתמודד מול טענה זו בצורה טובה!
האדם צריך להבין ולשנן לעצמו את המנטרה הזאת: התפילה משנה אותי!!! והמדד להצלחה לתפילה הוא לא האם קיבלת את מה שבקשת. המדד הוא זה שאתה השתנית!!! בתפילה - זו המדד הנכון לתפילה! בעקבות כך כל המציאות שלך הלכה והתרוממה מעלה, בגלל שהתפללת. ראיה לכך היא:
"וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן." (ברכת העבודה 18).
"יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות" (13 מידות שהתורה נדרשת בהם).
"וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכּוֹן בְּתוׁכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיָן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין" (ברכת ירושלים 18).
- דורות רבים התפללו עבור זה אפילו יותר מ2000 שנה והרי הם לא ראו את זה? הם לא שבו לציון? ירושלים לא נבנתה בימיהם? - מה אז התפילות שלהם היו תפילות שווא?
תשובה: לא, כל תפילה כזאת בנתה עוד אבן בחומות ירושלים בלב של המתפלל. ועוד אבן בבית מקדש.
ובסופו של דבר אחרי הרבה שנים זה בא לידי ביטוי גם במציאות עצמה.
סיפור ששמעתי מהרב חגי לונדין ביוטיוב: "ילדה שאלה את הוריה האם מחר ניסע לסבא וסבתא? ההורים ענו לה ואמרו שבעזרת ה' הם יסעו מחר לסבא וסבתא. הילדה מעצמה ישר קפצה וענתה: לא, בעזרת ה' אנחנו באמת ניסע?!?!?! כלומר, הילדה קלטה עוד מגיל קטן שהמבוגרים אומרים בעזרת ה' הם לא באמת מתכוונים לזה. למה? הסיבה היא בגלל שאנחנו לא מבינים איך התפילה עובדת.
פיסקה זו לקוחה מתוך סרטון ביוטיוב של הרב חגי לונדין על התפילה. למעבר לסרטון ליחצו כאן.