האם חשבתם כיצד ניתן להתכונן לתפילות החגים?

מהי השונות בינהם?

בעמוד זה אציג מה החגים השונים מסמלים לי. כמובן, שאשמח לרעיונותיכם. תכתבו לי בדף צור הקשר ואוסיף אותם כאן.

שבת - שבת מסמלת מנויה, רוגע, ושלווה פנימית. בשבת מתבטא הקשר העמוק בין האדם לה' - ראיה לכך: ניתן לראות את הפסוק שאנו אומרים בתפילת ערבית של שבת, כל שבוע מחדש. "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות ל"א, י"ז). ניתן ממש לראות את משמעות השבת, הקשר שבין ה' לאדם. הלוא הוא: הקשר שבין אדם ליוצרו - בין אדם לבוראו. מהסתכלות זו מומלץ לאדם שמרגיש קושי בחייו האמוניים, או קושי בפניה אל ה'. מובטח לו, מנסיון שלי ששבת זה אחרת.... שבת מחדשת את הברית בינינו לבין ה' - לא משנה כמה רחוק אתה, ומה קרה לך בדרך - נצלו את זה כך שהשבת "תטעין" אותכם באנרגיות מחודשות.

ראש חודש - ביום זה אנו שמחים על תחילת החודש הבא. וגם מתפללים למחילה ולסליחה על חטאי חודש שעבר, מתוך ההבנה שסוף החודש יכול לכפר לנו על החודש שעבר. ניתן לראות זאת מתוך הקטע בתפילת ראש חודש: "זמן כפרה לכל תולדותם".בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים ביום זה שעיר חטאת לכפר.

חג סוכות - חג זה, מסמל עבורי את חווית ה'ביחד', בחג זה אנו מצווים לצאת מדירתנו הקבועה ולגור במשך כשבוע ימים, מחוץ לביתנו. חג זה מאפשר לנו להתכנס פנימה, להיות רגועים, ולחוות חוויות משפחתיות ביחד שביום יום לא ממש מתאפשר לנו. ניתן לראות וללמוד זאת מהפסוק: "וּפְרושׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלומֶךָ, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, הַפּורֵשׂ סֻכַּת שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַיִם" חג הסוכות הוא חג שבו יש אווירה ביחד, מה שמאפשר את אווירת השלום.

חג חנוכה - מהות חג חנוכה היא שאנו מודים לה' על הניסים שנהג עימנו. אנו מהללים ומשבחים את ה' בפה מלא. ראיה לכך: בשמונת ימים אלו אנו מוסיפים בברכת ה'הודאה' (ולפני 'שים שלום'), את ברכת "על הניסים". בנוסף, אומרים בכל שמונת ימי החנוכה "הלל שלם" בו אנו אומרים מזמורי שירה ותשבחות של ה'. בחג זה אנו שרויים בשימחה פנימית, כיוון שבימים אלו רגעי ההודאה לה' על ניסים שחווינו במשך השנה פורצים החוצה!! מומלץ למי שרוצה לחזק את הקשר מתוך שימחה עם בוראו שינסה יותר להתחבר לחג זה.

חג פורים - בחג זה אנו מודים לה' על שעזר לנו. משמעות חג זה היא: הצלה, התגלות מתוך הקושי. רואים זאת מתוך סיפור הצלת היהודים במגילת אסתר. היהודים נצלו דווקא מתוך ריגעי השבר והקושי, כשרצו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. ה' התערב ברגע המתאים והציל אותנו. בחג זה מוסיפים בברכת ה'הודאה' (ולפני "שים שלום), את ברכת "על הניסים".

חג פסח - משמעות חג זה היא גאולה. חג הפסח נקרא גם חג החירות. אחד מחלקי ההגדה שאנו קוראים בפסח היא 4 לשונות של גאלה. "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה". (שמות ו', ו' - ח'). בחג זה נסו להרגיש חופשים מקשייכם הרוחניים והגשמיים שבמשך השנה.

חג שבועות - לחג שאנו חוגגים ביום ו סיון שמות שונים, המתייחסים למשמעויות השונות של החג. להלן סקירת השמות שניתנו לחג, לצד הסיבות לכך.

השם: חג השבועות. שם זה הוא השם הנפוץ של החג.

סיבה: לזכר שבעת השבועות המחברים בין חג הפסח לחג השבועות, במהלכם אנו "סופרים את העומר", ובתומם אנו חוגגים את חג ה"שבועות".

סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל בשעת מתן תורה, שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. היהודים אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו.

השם: זמן מתן תורתנו.

הסיבה: ביום זה, בשנת 2448 לבריאת העולם, התגלה ה' על הר סיני ונתן לעם ישראל את התורה.

השם: חג הביכורים.

הסיבה: החל מחג השבועות, החלו החקלאיםלהביא את ביכוריהם – ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – אל בית המקדש. את הביכורים היה ניתן להביא רק מחג השבועות ואילך, עד לחג הסוכות.

השם: עצרת.

הסיבה: משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. במובן מסויים, חג השבועות הוא הסיום והנעילה של חג הפסח (בשל תקופת ספירת העומר המחברת ביניהם).

השם: חג הקציר.

הסיבה: בארץ ישראל, תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים קרבן מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה. (קטע זה נלקח מאתר "בית חב"ד ).

ראש השנה - בראש השנה אנו ממליכים את ה' עלינו. ניתן לראות זאת זאת מתוך עיון קצר בתפילת ראש השנה.

"וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּו,

וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּו,

וְיאמַר כּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו,

ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ".

תוכן תפילת ר"ה:

אם נעיין בתפילה של ר"ה, נראה שהתפילה כלל לא מזכירה את עניין הסליחה והמחילה, אלא היא עוסקת בנושא אחר. תוקף התפילה נמצא בתפילת העמידה, ושם כתוב: "ובכן יתקדש שמך על ישראל עמך…" בקשה ששם ה' יתקדש בעולם. ואח"כ: "ובכן תן פחדך על כל מעשיך…" תפילה שהעולם יכיר במלכות ה' ותהיה יראת שמים בכל העולם. ואח"כ: "ובכן תן כבוד ה' לעמך…" תפילה על כבודו של עמ"י ובקשה לגאולה השלמה. ואח"כ: "ובכן צדיקים יראו וישמחו…" תיאור ותפילה על המציאות השלמה לעתיד לבוא שהצדיקים יקלטו את האור הגדול שיש בעולם. ואח"כ: "ותמלוך אתה ה' לבדך…" בקשה להמלכת ה' בעולם. ואח"כ ישנו את הנוסח הרגיל של ימים טובים. אם כן, יוצא שכל התפילה בראש השנה היא כלל לא עוסקת בתשובה אלא ביאור עתידי ותפילה למציאות שלמה יותר. וכביאור השם משמואל (חידושים על ראש השנה, שנת תרע"ו עמוד ל"ח) :"והנה בראש השנה הדרישה היא שתתגלה מלכות שמים בעולם, כי זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, וכמו שכוונת הבריאה של כל העולמות היתה שיתגלה כבוד ה', כן נדרש שבכל ר"ה תתגלה מלכות ה' בעולם, וזהו תוכן כל תפילתנו ביום זה". (פיסקה זו לקוחה מתוך אתר ישיבה).

יום כיפורים - יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.

כשאר מועדי ישראל, המקור בתורה ליום הכיפורים מופיע בתורה בספר ויקרא, פרק כ"ג פסוקים כ"ז-ל"ב. וכך נאמר בהם:

"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה לה'. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם".(פיסקה זו לקוחה מאתר "חב"ד ").

מומלץ להרגיש ולחוות במיוחד בראש השנה ויום הכיפורים את קירבת ה', נוכחות ה' בעולם וטיהור האדם מחטאיו.

שמחת תורה - בחג זה אנו שמחים שסימנו לקרוא את התורה ואנו מתחילים מחדש את התורה. משמעות חג זה היא חידוש קניין התורה מתוך שימחה וריקוד. נסו לשמוח בחג זה מתוך הרגשת חיבור לתורה ולה'.

שמיני עצרת - שמיני עצרת הוא חג לעצמו, ורק משום שהוא חל למחרת יום השביעי של סוכות (הושענא רבה) הוא מכונה בשם"שמיני עצרת", עצרת שהיא ביום השמיני לרצף ימי החג, אך לא שמיני של חג סוכות. וחז"ל כבר קבעו:

"שמיני - רגל בפני עצמו הוא. שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה, אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה". (סוכה מ"ז, א')

התלמוד והמדרשים מדגישים יום זה כיום בו באה לביטוי מיוחד אהבתו של הקדוש ברוך הוא לישראל; דווקא בכך שאין החג הזה עמוס סמלים ועשייה רבה, כמו בסוכות שלפניו, הוא הופך לחג אינטימי, חביב, בין ד' לעמו, כדרך האוהבים שמוציאים נחת רוח זה מזה דווקא כשהם לבדם בלי אנשים ובלי דברים שיפריעו להתייחדותם.

"אמר ר' אלעזר: הני (=אלו) שבעים פרים (שמקריבים בחג הסוכות) כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי (בשמיני עצרת מקריבים פר אחד) למה? כנגד אומה יחידה; משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה; ליום אחרון אמר לאוהבו: עשו לי סעודה קטנה, כדי שאיהנה ממך". (סוכה נ"ה, ב). (קטע זה לקוח מאתר "דעת").

למעבר לדף "הכנה לתפילות החגים", הקליקו כאן!