תפילות הכהן הגדול - ומה לומדים מהם?

תפילת כהן גדול ביום הכיפורים

בצאתו מקודש הקודשים

וכך הייתה תפילתו של כהן גדול : "יהי רצון

מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו. שתהא

שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל

בכל מקום שהם, אם שחונה גשומה, ואל יכנס

לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה

שהעולם צריך לו. ושלא יצטרכו עמך בית

ישראל בפרנסה זה לזה ולא לעם אחר. שנה

שלא תפיל אשה פרי בטנה. ושיתנו עצי השדה

."את תנובתם ולא יעדי עביד שלטן מדבית יהודה


כוחה של תפילה אחת

רבבות בני אדם עמדו על רגליהם וליוו בעיניהם את עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים. בית המקדש היה בתפארתו, הכהן הגדול בבגדי לבן, כולו אומר הדרת כבוד. הוא מתרוצץ הנה והנה, מקריב קרבנות, מזה דם, רץ לטבול במקווה, מקדש ידיו ורגליו ומבצע את כל סדר העבודה בבית המקדש לבדו. ברגעי השיא הוא נכנס באימה וביראה אל קודש הקודשים… זוהי פיסת הקרקע הקדושה ביותר בעולם כולו.

לא מעט כוהנים גדולים שהצליחו לקבל לעצמם את התפקיד בכוח הזרוע או באמצעות שוחד מתו ברגע בו דרכה רגלם על אדמה זו. רק מי שבאמת צדיק וראוי לתפקיד יכול היה להיכנס ולצאת בשלום מן הקודש. עד כדי כך פחדו כולם שהכהן הגדול ימות בקודש הקודשים, עד שקשרו אליו חבל ארוך כדי שאם הוא ימות יוכלו למשוך אותו החוצה מבלי להיכנס לשם בעקבותיו.

כאשר היה הכהן הגדול בתוך קודש הקודשים, היתה תפילה קצרה שאותה הוא היה אומר. הוא ביקש על נשות עם ישראל שלא תפלנה את העוברים שלהן, הוא ביקש שהשנה הבאה תהא שנה גשומה ומבורכת וביקש גם דבר אחד נוסף: "ואל תיכנס לפניך תפילתם של עוברי דרכים בשעה שהעולם צריך לגשם"… הווי אומר: הכהן הגדול מבקש מבורא העולם, שכאשר יצעד לו קבצן בדרך ולפתע יתחיל לרדת גשם, הרי שתפילתו של הקבצן שהגשם ייפסק לא תתקבל לפני בורא העולם, כי העולם צריך לגשם ואין להתחשב בשעה כזו במצוקתם של היחידם שהגשם מפריע להם ברגע זה.

שואלים רבים, מדוע הכהן הגדול צריך לבקש דבר כזה בקודש הקודשים ו"לבזבז" את הזמן היקר שיש לו שם על תפילתם של כמה עוברי דרכים? והרי כל עם ישראל מבקש כמה פעמים ביום מהקב"ה שיוריד לנו גשם ובוודאי שתפילת הרבים מתקבל יותר מתפילתם של היחידים המצויים בשעה זו בדרכים…

והתשובה היא שגם אם כל עם ישראל יתפלל על הגשם, הרי שהתפילה למרות שהיא בכוונה אינה באה מעומק הלב. אבל כאשר אדם אחד בודד צועד רגלית באמצע הדרך, ולפתע מתחיל לרדת עליו גשם, הוא נקלע למצוקה אמיתית והתפילה הבוקעת מליבו היא עמוקה וזכה מאין כמוה. גדול כוחה של התפילה מעומק הלב יותר מתפילתם של כלל ישראל והגשם עלול להפסיק רק בגלל בקשתו של אותו היחיד. לכן צריך הכהן הגדול להקדיש את הזמן שלו בקודש הקודשים כדי "לחסום" את תפילתם של היחידים הללו.

מכאן אנו למדים עד כמה גדול כוחה של תפילה אמיתית. אנחנו רק צריכים לבקש מעומק הלב, והיושב בשמים שומע ומאזין ליוצא מפינו, ובוחן ויודע את המתרחש בעמקיי לבננו, ושב ורפא לנו.


קטע זה לקוח מתוך אתר: "אחינו", למעבר לאתר, הקליקו כאן.

תפילת כהן גדול ביום הכיפורים

תפילת כהן גדול ביום הכיפורים: תפילת הכהן הגדול על עם ישראל ביום הכיפורים.

מצינו במשנה, שביום הכיפורים היה כהן גדול - "מתפלל תפלה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו שלא להבעית את ישראל" [1]. כלומר, ביציאתו של הכהן הגדול מבית קדשי הקדשים, אחר שהקטיר את הקטורת בין בדי ארון הברית*, והבית התמלא עשן, יצא להיכל* ועמד כשפניו כלפי קדש הקדשים. שם היה הכהן הגדול מתפלל תפילה קצרה בלבד, כדי שלא לעורר חרדה בעם, שמא מת הכהן בקדש הקדשים [2].

תוכן התפילה בתלמוד בבלי: בגמרא מבואר שכך היה מתפלל: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שאם תהיה שנה זו שחונה תהא גשומה. ולא יסור שבט [ומלכות] מיהודה. ולא יהיו עמך בית ישראל צריכים זה לזה לפרנסה. ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים" [3]. ופירשו הראשונים: שאם נגזרה על שנה זו להיות שחונה וחמה - תהא גשומה, ומזג האויר יהיה ממוצע, שכן זוהי טובת האדם והבהמה לבריאותם. עוד התפלל, שיתמיד שלטון האמת והצדק, וזוהי תכלית הכל. ויצליח בכל עבודות האדם הפרטי עיסוקיו ומסחרו, כדי שלא יצטרך לשאול ולבקש מזולתו. ואחר כך מתפלל שירדו גשמים בעיתם [4]. בעניין מזג האויר כתבו ראשונים: "כשהאויר שוה במזגו יבריא גופות בני אדם החולים, ויתמיד בריאות הבריאים, והברכה הראשונה הוא: 'והסיר ד' ממך כל חולי'", כלומר, מניעת המחלה היא התרופה הגדולה ביותר [5].

תוכן התפילה בירושלמי: "יהי רצון מלפניך... שלא תצא עלינו גלות, לא ביום הזה ולא בשנה הזאת, ואם יצאה עלינו גלות ביום הזה או בשנה הזאת - תהא גלותינו למקום של תורה. יהי רצון מלפניך... שלא ייצא עלינו חסרון, לא ביום הזה ולא בשנה הזאת, ואם ייצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת - יהא חסרונינו בחסרון של מצוות. יהי רצון מלפניך... שתהא השנה הזאת שנת זול, שנת שובע, שנת משא ומתן, שנת - גשומה ושחונה וטלולה [6]. ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו. ואל תפנה לתפילת יוצאי דרכים... ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו. ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון... שלא יעשו בתיהן קבריהן" [7].

תפילת כהן גדול בעומדו בקדש הקדשים: יש מן האחרונים שכתב, שהכהן הגדול היה מתפלל בהיכל ולא בקדש הקדשים, שכן, אין ראוי לבקש בקשות גשמיות במקום קדשי הקדשים [8]. אולם מצינו גם תפילות בתוך קודש הקדשים, כגון זו של רבי ישמעאל בן אלישע: "פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים [ביום הכיפורים] וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות, שהוא יושב על כסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונענע לי בראשו" [9]. תפילה אחרת מצינו, שנאמרת על ידי כהן גדול בקודש הקדשים, ונאמרה להצלת ישראל משפיכות דמים ושאר עבירות, כמובא בתרגום יונתן: "ויצילו העדה את ההורג מיד גואל הדם, וישב בעיר מקלטו עד זמן שימות הכהן הגדול שמשח אותו הגדול בשמן המשחה. זאת למה? - בשביל שלא התפלל כהן גדול ביום הכיפורים בקדש הקדשים על שלש עבירות קשות שלא יכשלו עם בית ישראל: בעבודה זרה, ובגילוי עריות ובשפיכות דם נקי. והיה בידיו לבטלם בתפילתו - ולא התפלל, בשביל כן נענש למות בשנה ההיא" [10]. לאור האמור, יש לומר, כי שתי תפילות היו לכהן הגדול: האחת - בקודש הקדשים. שכן היה צריך להמתין עד שהעשן יכסה את הכפורת, וכמבואר במדרש: "'אשכול הכופר': שמכפרת עוונות של ישראל. אמר רבי יצחק: 'אשכול' - שהיתה מתמרת ועולה עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת כאשכול הכופר, המכפרת עונותיהם של ישראל [ככתוב]: 'וכסה ענן הקטרת את הכפורת'" [11]. ומאחר, שהתקרה היתה גבוהה ארבעים אמה, נותר זמן לתפילה עד שהתכסה הארון בעשן. אלו הן התפילות שנאמרו בקדש הקדשים. תפילה שניה היתה, כשיצא הכהן אל ההיכל, שם היתה התפילה קצרה כדי לא להבעית את ישראל.

מעשה שהיה

"מעשה בכהן גדול אחד שהאריך בתפלתו, ונמנו אחיו הכהנים ליכנס אחריו. התחילו הם נכנסין והוא יוצא. אמרו לו: מפני מה הארכת בתפלתך? אמר להם: קשה בעיניכם שהתפללתי עליכם, ועל בית המקדש שלא יחרב?! - אמרו לו: אל תהי רגיל לעשות כן, שהרי שנינו: 'לא היה מאריך בתפלתו', כדי שלא להבעית את ישראל" (בבלי יומא נג, ב). בירושלמי הוסיפו (יומא ה, ב): "שמעון הצדיק היה".

[1] יומא פרק ה, א.

[2] משנה יומא ה, א. יומא נג, ב. רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, א.

[3] יומא נג, ב.

[4] רמב"ם פירוש המשנה ה, א.

[5] מאירי יומא נג.

[6] לפי הירושלמי היה מתפלל שכך תהיה השנה שחונה וחמה, ובנוסף ירד גשם, כי שניהם כאחד טובים.

[7] ירושלמי יומא ה, ב.

[8] משנה יומא ה, א. תפארת ישראל אות כא.

[9] ברכות ז, א.

[10] תרגום יונתן במדבר לה, כה.

[11] שיר השירים רבה פרשה א.

קטע זה נלקח מתוך אתר: "מכון המקדש", למעבר לאתר ליחצו כאן.

תְּפִילַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל השלם - לומר בכל יום

אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל הָאוֹמֵר בַּקָּשָׁה זוֹ בְּכָל יוֹם פָּנָיו מַזְהִירוֹת וְאֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת וְכָל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלּוֹ מְהֻגָּנִים וְתוֹרָתוֹ תִּהְיֶה מִשְׁתַּמֶּרֶת בְּלִבּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וַעֲוֹנוֹת נְעוּרָיו נִמְחָלִים לוֹ וְיִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע וּמִלָּשׁוֹן הָרַע וּמִפֶּגַע רַע וּמֵחַיּוֹת רָעוֹת וּמִלִּיסְטִים וּמִנְּחָשִׁים ומעקרבים וּמֵרוּחַ רָעָה וּמִן הַשֵּׁדִים וּמִן הַמַּזִּיקִין וּמִכָּל הָאוֹיְבִים וּמִכָּל הַשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וְיַרְוִיחַ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל "אֲנִי וְרַבִּי עֲקִיבָא עֲרֵבִים אָנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק טוֹב בָּעוֹלָם הַבָּא כְּדִכְתִיב, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא". וְזֹאת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְאָמְרָהּ בְּכַוָּנָה נָכוֹנָה בְּכָל יוֹם אַחַר תְּפִלָּתוֹ וְה' יְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ אכי"ר.

אָנָא ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא חֲכַם הָרָזִים מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת מַגִּיד תַּעֲלוּמוֹת מוֹשֵׁל בָּעֶלְיוֹנִים וְשַׁלִּיט בַּתַּחְתּוֹנִים קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת מַצִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ פְּנֵה אֶל תְּפִילַת עַבְדֶּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲנִי.


יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּשְׁמְרֵנִי מִכָּל רַע כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל וַתֹּאמַר לְצָרוֹתַי דַּי ותִפְדֵנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל שְׁמוּעָה רָעָה וּמִכָּל בּוּשָׁה וּכְלִימָה וּמֵחֶרְפַת אָדָם וּמִבִּיזוּי עָם וּמִכָּל נֶגֶף וּמִכָּל מַשְׁחִית וּמַגֵפָה וּמִכְשוֹל וּמִפֶּגַע רָע וּמֵעַיִן הָרַע וּמִלָשוֹן הָרַע וְתַצִילֵנִי מִיֵצֶר הָרַע וּמִכָּל מַשְחִית וּמַזִיק וּמִכָּל רְגָזוֹת וּגְזֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל חֵטְא וָפֶשַע וּמִכָּל עָווֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשָׁע אכי"ר.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתָרִיב אֶת רִיבֵי נַפְשִׁי בַּיוֹם וְכָל הַמְקַטְרֶגִים אֶת נַפְשִי בַּלַּיְלָה וְתִנְקוֹם אֶת נִקְמָתִי מֵהֶם וּתְקַצֵר יְמֵיהֶם וּתְמַלֵא אֶת עֲונוֹתֵיהם בְּרָע. וְכּוּלָם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וּבַעֲגָלָא וּבִּזְמַן קָרִיב יִכָרֵתוּ מִן הָעוֹלָם וְתַשְׁלִיךְ אֵימָה וַחֲשֵכָה גְדוֹלָה וְתַרְדֵמָה עֲצוּמָה וּבֶהָלָה וְשִיגָעוֹן וְעִיוָרוֹן וְתִימְהוֹן לֵבָב עַל כָּל אוֹיְבַי וְשוֹנְאַי וְעַל כָּל צַר וּמַשְטִין וּמְקַטְרֵג עָלַי וְעַל אַנְשֵי בֵיתִי בֵּין אִיש בֵּין אִישָׁה בֵּין שֵד בֵּין מַזִיק בֵּין רוּחִין בִּישִין וְלִילִין כְדִכְתִיב תִּיפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַּחַד בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְמוּ כָּאָבֶן יִדְמוּ זְרוֹעֲך בִּגְדוֹל וָפַּחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּיפּוֹל. וְעַל כָּל הַקָמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם וּמוֹרָאֲך וּפַּחְדְךָ יִהְיוּ עֲלֵיהֶם שֶּׁיִּהְיוּ מַשְתִקִים מִלְּפָנַי אִם יִרְאוּנִי בְּעַין רָעָה חָלִילָה.


יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶתֵאָלַמְנָה שִפְתוֹתָם מִדַבֵּר, וְתֶחְשַכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וְתֶחְרַשְנָה אָזְנֵיהֶם מִשְמוֹע וּמָתְנֵיהֶם תָמִיד הַמְעַד. חַרְבָּם תָּבוֹא בְּלִבָּם וְקַשְתוֹתָם תִּשָבַרְנָה. הֵמָה יֵבוֹשוּ וַאֲנִי לֹא אֶבוֹש הֵמָה יָנוּסוּ וְאֲנִי לֹא אָנוּס כְּדִכְתִיב קוּמָה ה' וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ וְיָנוּסוּ מְשַנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ אכי"ר.


יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶתַשְלִיךְ אֵימָה וָפַחַד עַל הַבְּרִיוֹת וְתִגְזוֹר עֲלֵיהֶם לַעֲשוֹת רְצוֹנִי כְּנַפְשִי הַחֲפֵצָה וּבְלֵבָב שָלֵם וְקַיֵּים בָּנוּ מִקְרָא שֶכָתוּב "וְרָאוּ כָּל עַמֵי הָאָרֶץ כִּי שֶם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" וְנֶאֶמַר "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דברים יא, כה) אכי"ר:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ אֶלֹקֵי אַבְרָהָם ואֶלֹקֵי יִצְחָק וְאֵלֹקֵי יַעֲקֹב שֶתִפְתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ וְתִיתֶן לִי דֵעָה וּבִינָה וְחָכְמָה וּתְרַחֵם עָלַי וְתָאִיר עֵינַי בְּחָכְמָה בְּחֶמְלָתֶך וּתְלַמְדֵנִי מִידוֹת חָכְמָתֶךָ וּתְבִינֵנִי דְבָרִים עֲמוּקִים בְּתוֹרָתֶךָ וּתְגַלֶה רָזִים סְתוּמִים בְּעֶזְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹש בִּפְנֵי חַכְמֵי עַמֶךָ וְלֹא אֶכָּלֵם בְּתוֹך חֲסִידֵי עֲדָתֶךָ וּתְיַחֵד כַּוָּנַת לִבִּי וַעֲרִיכַת שְפָתַי וְעָזְרֵנִי לִלְמוֹד וּלְלַמֵד לִשְמוֹר לַעֲשוֹת וּלְקֲיֵם אֶת כָּל דִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה אכי"ר.


יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ אֶלוֹהֵי הַמֶרְכָּבָה, שֶׁתַצִילֵנִי מֵרְעָבוֹן וְצִימָאוֹן וּמֵעֵרוֹם. וְהַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִי בְּכָל יוֹם וּתְפַרְנֵסֵנִי בְּנַחַת וְלא בְּצַעַר בְּהֶתֵּר וְלא בְּאִיסוּר, בְּרֶוַח וְלא בְּצִמְצוּם וּתְמַלֵא מֵעֹשֶׁר מַתְנוֹת יָדֶךָ וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל עֲסָקַי וְעִנְיָנַי וּבְכָל מַעֲשֵׂה יָדַי שֶׁיִהְיוּ לִי וּתְנֵנִי לְאַהֲבָה בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְיוֹדְעַי וּמַכָּרַי אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


יְהִי רָצוֹן מִלִפְנֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָׂרֵת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים שֶׁתַּעֲשוּ עִמִי חֶסֶד גָדוֹל וְעִם אַנְשֵׁי בֵיתִי וּלְמַעַן קְדוּשַׁת ה' וּלְמַעַן תוֹרָתוֹ הַקְדוֹשָׁה וְהַטְהוֹרָה וּלְמַעַן קְדֻשַׁתְכֶם תַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה' אֶלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא רַחֲמִים בְּבַקָשָה וּבְתַחֲנוּנִים לְהַשְׁמִיע אֶת תְפִלָתִי וְאֶת תְּחִנָתִי כְּדֵי לַעֲשוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי וּבַקָשָׁתִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְיִמְחֹל לִי אֶת כָּל עֲוֹנוֹתַי וְחַטאתַי וְאַשְמוֹתַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנָיו בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בַּסֵתֶר בֵּין בַּגָלוּי בֵּין בְּמִתְכַּוֵן בֵּין שֶׁלא בְּמִתְכַּוֵן בֵּין בְּדִיבּוּר בֵּין בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּהִרְהוּר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


בְּבָעוּ מִכֶּם בְּמָטוּ מִכֶּם מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים וְהַמֻפְרָשִׁים בִּנְקִיוּת, שֶׁתַּעֲשוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים גְדוֹלִים בִּזְכוּת הַשֵׁם הַגָדוֹל אכתריא"ל יוֹשֵׁב תְהִילוֹת יִשְׂרָאֵל וּבִזְכוּת שִבְעִים וּשְתַיִם שֵׁמוֹת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים תִּיקְחוּ מַפְתְּחוֹת בִּרְשוּת הקב"ה וְתִפְתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי שָׁלוֹם וְשַׁעֲרֵי שַׁלְוָה וְשַׁעֲרֵי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת וְשַׁעֲרֵי עוֹשֶׁר וְכָבוֹד וְשַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְשַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵכֶם וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְיוֹדְעַי וּמַכָּרַי וְתַצְלִיחוּ אוֹתִי וְתַעַזְרוּ אוֹתִי עַל כָּל עֲסָקַי לְטוֹבָה וּכְשֶׁאֶשְׁכַּב לֹא אֶפְחַד כְּדִכְתִיב "אִם תִשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ". וְיִהְיוּ חַיַי מְתוּקִים מִדְבַשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים וְתִהְיוּ עִמִי לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל וּלְהוֹשִׁיעַ וְלִסְמוֹך כִּתְקוּפַת הַשֶׁמֶש בְּתַמוּז וּכְמְלוּאַת הַלְבָנָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

"יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהלים יט, טו)


אָנָּא ה´ אֱלֹקִים אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלִּיט בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים קָרוֹב ה´לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: קַבֶּל וּשְׁמַע נָא בַּקָּשָׁתִי וְאֶת תְּפִלָּתִי כִּי יָחִיד וְאֶבְיוֹן אֲנִי וְקַבֵּל קוֹל תַּחֲנוּנַי וְהַשְׁלֵךְ אֵימָה וָפַחַד וְרַעַשׁ וּבֶהָלָה וּמְהוּמָה וּשְׁאָגָה וְתַרְדֵּמָה וְשִׁגָּעוֹן וְעִיוַורוֹן וְכָל מִינֵי הַכְנָעָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. וְנֶזֶק וּמַזִּיק וְלִילִין וְלִילִית וְשֶׁדִּין וְִּשֶדָתִּין וְכָל כַּת דִלְהוֹן וְרְוּחִין דְדַכְרִין שֶמְהֹן וּדְלָא דַכְרִין שֶמְהֹן וְכָל כַּת דִלְהוֹן וְכָל בְּרִיָּה שֶׁיָּקוּמוּ עָלַי לְרָעָה וּמְבַקְּשִׁין רָעָתִי וְיָבוֹאוּ לְהַזִיקֵנִי בְּשׁוּם נֵזֶק שֶׁבָּעוֹלָם הֵן מִנֵּזֶק גּוּף הֵן נֵזֶק נִשְׁמָתִי. הֵן בְּפֹעַל הֵן בְּמַחְשָׁבוֹת רָעוֹת לְטָרְדֵנִי מִן אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל פֶּגַע רַע וּמִכֹּל דָּבָר רַע הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וּלְיִצְרָא דַּעֲבֵרָה שֶׁיָּקוּם עָלַי לְהַחְטִיא וְלַטָּמֵא אוֹתִי (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית)[1]* אָנָּא הַשֵּׁם הַגָּדוֹל קר"ע שָׂטָ"ן בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, כַּכָּתוּב "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (פָּסוּק זֶה יֹאמַר ג´ פְּעָמִים) שֶׁלֹּא יִרְאוּנִי וְאִם יִרְאוּנִי לֹא יָזִּיקוּנִי כְּדִכְתִיב "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח (בְּרֵאשִׁית יֵט, יא)- הַפָּתַח לִמְצֹא וַיִּלְאוּ גָּדוֹל וְעַד מִקָּטֹן בַּסַּנְוֵרִים הִכּוּ הַבַּיִת פֶּתַח אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים וְאֶת" (פָּסוּק זֶה יֹאמַר ג´ פְּעָמִים).


וְאִם יִקְרָאוּנִי לֹא יָגִּיעוּנִי, מֶלֶךְ הַמְּרוֹמָם גְעוֹר בָּהֶם וּסְתוֹם וְחָתוֹם פִּיהֶם כּאַבְנָא. וּקְצוֹץ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָזּיקוּנִי וְשֶׁלֹּא יִגְרְמוּ לִי רָעָה וַהֲפֹךְ עֲצָתָם רָעָה מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא יַבְהִילוּנִי וְלֹא לְכָל אָדָם שֶׁעִמִּי וְאִתִּי בֵּין בַּבָּיִת בֵּין בְּשָׂדֶה בֵּין בְּיַם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה לְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּמְאֹדִי וְיִהְיֶה שְׁמֶךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְהֶחָזָק וְהַמְפוֹרָש שֶׁל ע"ב "וַיִּסַּע" "וַיָּבֹא" "וַיֵּט" עִמִּי (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) וְלֹא עִמָּהֶם וְיֵבוֹשׁוּ הֵמָּה וְאֶל אֵבוֹשׁ אָנִי, יֵחָתּוּ הֵמָּה וְאֶל אֶחָת אָנִי, יֵבוֹשׁוּ שׂוֹנְאַי בְּאֵימָה וּפַחַד וּרְעָדָה וּבְחַלְחַלָה וַאֲנִי אֵשֵׁב לָבֶטַח אִתְּךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לְבַב כִּי בְּךָ אֲנִי בּוֹטֵחַ וְהֵם יָפוּצוּ כַּקַּשׁ לִפְנֵי רוּחַ כְּדִכְתִיב "קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ (במדבר י, לה)".


שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל. יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר, אֶת נַפְשֶׁךָ. יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.


בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ מטטרון שַׂר הַפָּנִים כִּי שִׁמְךָ כְּשֵׁם רַבְּךָ וְעַזְרִיאֵל וּרְפָאֵל וּמִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁתַּעַמְדוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים שֶׁתְּבַקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים עַל צַד הַחֵן וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים לִפְנֵי בָּעַל הָרַחֲמִים לִשְׁמוֹעַ וּלְהַשְׁמִיעַ אֶת תְּפִלָּתִי וְאֶת תַּחֲנוּנַי שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן מְקֻבָּל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְכָל הַמְּקַטְרְגִים יִהְיוּ מוּכְנָעִים וּמֻשְׁפָּלִים תַּחְתָּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם רְשׁוּת לִקְרַב בְּכֹל גְּבוּלִי הֵן בְּעֵת הַתְּפִלָּה הֵן בְּעֵת לִמֻּדָי הֵן בְּכָל שְׁאָר צְרָכַי וְלַעֲשׂוֹת בַּקָּשָׁתִי, וְלִסְלֹחַ וְלִמְחוֹל עָלַי וְעַל עווֹנוֹתַי וְחַטֹּאותָי וְאַשְׁמוֹתַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בֵּין בְּאוֹנֵס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּהִרְהוּר בֵּין בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה וּבֵין בְּגִלְגּוּל אַחַר אֲנִי (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) עֶבֶד ה', וַעֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל ע"ב (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) וְשֶׁל מ"ה (יו"ד ה"א וא"ו ה"א) הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַמְפֹאָרִים וְהָמְפוֹרָשִים בִּנְקִיּוּת וּבְטָהֳרָה שֶּׁתִּקְּחוּ אֶת כָּל מַפְתְּחוֹת הַחָכְמָה וְהַבִּינָה וְהַדַּעַת וּמַפְתֵּחַ הַפַּרְנָסָה וְהַכַּלְכָּלָה רֶוַח וְהַצָּלָה, וְהַכְתִּיּרוּנִי בָּהֶם כָּל יְמֵי הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה וְתִהְיֶה לִי לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל. כָּל יָמַי יָאִיר קַרְנִי וּמַזָּלִי כַשֶּׁמֶשׁ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְכַיָּרֵחַ בַּחֲצִי חֹדֶשׁ בְּמִלּוּאָהּ וְתַצְלִיחֵנִי בְּמַעֲשַׂי וּבְכָל דְּרָכַי וַיִּהְיוּ דְבָרַי מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים בֱּאָזְנֵי כָּל שׁוֹמְעֵי דְּבָרִי וְהַמַּזְכִּירִים יִזְכְּרוּנִי לַטּוֹב כָּל הַיָּמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


וּמַשְׁבִּיעַ (וּמְבַקֵּשׁ) אֲנִי עָלֶיךָ (מִמֶּךָּ) אהובי''אל הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הָאַהֲבָה וְעַל הַחִבָּה לְבַקֵּשׁ עָלַי רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֵי כָּל רוֹאַי וּבְעֵינֵי כָּל מְאַהֲבָי בֵּין שֶׁהֵם עַל הַשָּׁמַיִם אוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וַתְּהִי הַשָּׁעָה הַזֹּאת וְהַיּוֹם הַזֶּה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הקב"ה, עֵת רָצוֹן ועֵת רַחֲמִים ועֵת יְשׁוּעָה וּמְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וּרְפוּאָה שְׁלֵמָה וְחַיִּים טוֹבִים אֵלַי אֲנִי (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) וּמַשְׁבִּיעַ (וּמְבַקֵּשׁ) אֲנִי עָלֶיךָ (מִמֶּךָּ) מטטרו''ן עֶבֶד ה' שֶׁשִּׁמְךָ יוֹצֵא כְּשֵׁם רַבְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶפְצִי וּרְצוֹנִי וְאֵמָתִי מֻטֶּלֶת עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁיַּזְכִּירוּ אוֹתִי לְטוֹבָה וְשֶׁתִּהְיֶה קוֹמָתִי נָאָה וּפָנַי מַזְהִירוֹת וּמַצְהִיבוֹת וְשֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתִי שְׁמוּרָה וַעֲרוּכָה בְּלִבִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר לָמַדְתִּי וְעָתִיד לִלְמֹד וְשֶׁתִּהְיֶה דַּעְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת עָלַי וְתַצִּילֵנִי מֵאָדָם רַע וּמִפֶּגַע רַע וַתִּסְגֹּר פִּיּוֹת הַמְדַבְּרִים עָלַי עָתָק וְהַחוֹשְׁבִים רָעָתִי, תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וּפַחַד, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, ארארית"א רח"ש תמי"פ בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אָמֵן.

קטע זה נלקח מאתר: "סגולת אמת". למעבר לאתר, ליחצו כאן.