חשבתם פעם על כך?

לעיתים אנו מרגישים ממש קרובים לה'! ולעיתים ממש רחוקים...

למה זה קורה?

מה המטרה לכך? הרי אנחנו שואפים תמיד להתקדם קדימה!!! אנו גם שואפים לקירבת ה', שלמעשה מתגשמת במהלך התפילה.

מה זה בא ללמדנו?

בשער זה נענה על שאלות אלו. אני מגדיר זאת: "המתח שבין קירבה לריחוק מה' ". - אנו כבני אדם שואפים, משתוקקים וחפצים להגיע לידי ה', לקירבת ה', ולעיתים רבות אנו נתקלים בקשיים...

למעשה, אתגר זה הוא מהלך כל חיינו, אלינו לדעת לאזן בין הדברים. ולהפוך ל"שולטים במצב", ולא להיפך, חלילה.

(אני חושב שרק מנושא זה: "המתח שבין קירבה לריחוק מה' " - ניתן לחבר ספר שלם או אתר נרחב... פה אתייחס לנושא זה כנקודות, ומקווה שאתם הגולשים תרחיבו אותו!)...

מתח זה בא לידי ביטוי בהרבה אפיקים שונים במהלך חיינו: למשל, בחיי זוגיות - לפעמים יש קירבה ולפעמים יש ריחוק. בעבודת ה' - האדם בשאיפה תמידית להתקדם. אולם, לפעמים הוא נופל וחוטא - ובכך הוא מתרחק ולמעשה, מגדיל את הפער בינו לבין בוראו.

בשער זה, אנסה להסביר לכם הגולשים איך בונים ציר התקדמות טוב!. כלומר, איך מתאימים לכל אדם ציר התקדמות - שמתאים לו!!!

לכל אדם יש ציר שונה, יש לו חוזקות שונות ונקודות חולשה שונות...

דבר זה מובן מטבע הדברים, כיוון שלא כל בני האדם נולדו עם אותם תכונות אופי ואישיות.

(חישבו על זה סתם כנקודה למחשבה: עניין זה, שבני האדם שונים אחד מהשני עוזר מאוד לנו כחברה. אחרת היינו משתעממים ומרגישים כמו מכונה שעושה אותו דבר).

השוני הוא זה שמבדיל ביננו

אבל, השוני הוא זה שגם מחבר ביננו!!! השוני הוא מגוון ומאפשר מבט כולל על התמונה מזוית הסתכלות כוללת. ממבט למעלה , ומ"מעוף הציפור". דוגמה נוספת ומוכרת מאוד ב"עבודת התפילה" היא: המחשבה שקהל המתפללים, הציבור, הוא כמו "תזמורת / מקהלה" , כל אדם שונה וכולם באים לידי ביטוי - י-ח-ד בתפילה! אחרת המנגינה = התפילה, "שירת הלב". תשמע אחרת מן הביצוע הערב לאוזן, והנעים... (אמירה זו, יכולה לתת תקווה לאדם שחושב בליבו: "מה אני שווה?" , או "חשוב שבני אדם יתפללו, אבל אני לא....").

למעבר לדף הבא "ציר מלכויות, זכרונות ושופרות", ליחצו כאן.