מקורת שמהם לומדים על מידת הגבורה:

1) "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם, פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל-הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי-שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן; וּפְנֵי-נֶשֶׁר, לְאַרְבַּעְתָּן"... וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים (יחזקאל א').

2) ברכת גבורה בתפילת שמונה עשרה: "אתה גיבור לעולם ה', מחיה מתים אתה, רב להושיע, משיב הרוח ומוריד הגשם". הרמב"ם במסכת ברכות פרק ה', משנה ב'. "מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים - בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים - בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵןהַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה" (ברכות ה', ב'). מסביר שהגבורה שמוזכרת בברכה היא שה' מוריד לנו גשמים, גבורת גשמים.

הרמב"ם שואל למה ברכת גבורה מוזכרת כאן בברכת מחיה המתים? מה הקשר בניהם?

הוא עונה ומסביר שכמו שברור שתחיית המתים זה בבירור מעשה גדול, שרק האלוקים יכול לעשות ואף אחד אחר לא יכול גם אם ירצה. כך גם הורדת גשמים היא דבר גדול, שיש בו תועלת לעולם, לכן הברכה נקראת ברכת גבורה, והיא כוללת בתוכה גם את תחיית המתים וגם את הורדת גשמים. רואים שהגבורה היא יכולת לעשות דברים גדולים.

3) "הגבורה" היא אחת משמותיו של הקב"ה כמו שנאמר בתלמוד בבלי (מסכת עירובין דף נ"ד, עמוד ב'): "תנו רבנן, כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה". וכך אנו אומרים כל יום בתפילה: "אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם ה'.

4) הרב קוק (ספר "אורות", עמוד ע"ז) הרב קוק רואה את הגבורה כמידה אלוקית אחת ממידותיו של הקב"ה, שהאדם מאמץ לעצמו כשהולך בדרכי ה', במטרה לעשות רצונו. הרב כותב: "וייזכר שכל גבורה נאצלה היא בראשיתה מיסוד גבורה של מעלה... ובהתעוררו ללכת בדרכיו של מקום, ייזכר גם על המידה העליונה הזאת של מה הוא גיבור - אף אתה היה גיבור. "עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם" (מסכת אבות ה', כ').

5) ברכת "אוזר ישראל בגבורה" אנחנו מודים לה' ומברכים אותו שהוא חוגר את עמו ישראל בגבורה כמו חגורה שחוגרת את הגוף, ה' ממש מחזיק את עם ישראל צמוד אליו!

6) ספירת העומר תיקון מידת "גבורה" – מטרת ספירת העומר היא לעבוד על תיקון המידות במשך 49 ימים, כהכנה לקבלת תורה. לכן אנחנו צריכים לתקן בימים אלו את מידותינו, ולעלות את דרגת החומריות והבהמיות שלנו לדרגת אדם. כל שבוע מאופיין במידה לתיקון ובניהם ישנה גם מידת הגבורה.

7) מידת הגבורה היא אחת ממידותיו של הקב"ה, וגילוייה הארציים – נחשבים כמתת שמים, חיובו של איש ישראל להידבק במידותיו של הקב"ה , חל כמובן גם על מידת הגבורה, גבורת הנפש. ובצורה זו חלה אומנם כחובה על כל אחד ואחד.

הרב קוק בפירושו על הברכה אומר: "גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל, גבורה המצטיינת לא בכיבושים שמכבשים את אחרים... אלא גבורה שבעיקרה היא קשורה בכיבוש שהאדם כובש את עצמו" וממשיך ומסביר כיצד זה נעשה בפועל: "גבורת הנשמה האלוהית (היא) הרוח האצילי של האדם, שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות, גבורת "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי ט"ז, ל"ב). שיהיו הכוחות המטים את האדם לצדו הבהמי, מושפעים להיות טהורים ומשועבדים לגבורת הלב, המתמלא עוז טוהר ורגש מלא קודש, בשאיפה עליונה לגבורה של מעלה". (עולת ראי"ה, עמוד ל"ג).

סיכום

הרב קוק קורא לעבודת הגבורה – עבודת הקודש. הוא אומר שכך מתבטאת מידת הגבורה בחיי היום יום: "חיזוק מידת הגבורה היא משימה ראשונה במעלה: צריך למגר את הכעס ואת הגאווה, את הקנאה ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרט" (שמונה קבצים ה', קס"ז).

הרב קוק מוסיף, שמידת הגבורה קשורה למידות רבות נוספות. ולכן הוא רואה חשיבות רבה במידת הגבורה, חיזוק מידת הגבורה אצל האדם מחזקת את המידות הטובות של האדם, והדבר צריך להיות יחד עם חיבור לתורה ולמוסר. הרב קוק גם אומר שמידת הגבורה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי העולם הזה. לאדם יש קושי גדול להתמודד עם הנטיות החומריות שלו (כי הוא בנוי מגוף שהוא מושך לתאוות ולהנאות חומריות ולא רוחניות). לעיתים קיימת אצלו נטייה לברוח מהעולם הזה לעולמות רוחניים מאירים. הרב מכוון אותנו שעלינו להתחבר לעולם הזה, עולם החומר, מתוך גבורת נפש ולפעול בו לחיבורו אל האמת העליונה: "האדם צריך לקנות מידת גבורה בנפשו, ולחבב את העולם המוחשי וכל קנייניו וכל חובותיו החברותיים, עם כל מה שהוא מציץ למעלה... ומשתוקק לאור יותר בהיר ויותר עליון מכל המאיר בגלוי בעולם הזה" (שמונה קבצים א', תקל"ז).

נקודה אישית, שאפשר לקחת

מהסתכלות עמוקה במקורות שהובאו לעיל רואים שמידת הגבורה היא מידה ממש חשובה לאדם, היא עוזרת לו להתמודד עם קשיים ומצוקות. באמצעות מידה זו, לאדם יש חיבור ישיר עם הבורא!! מידת הגבורה כוללת בתוכה מידות נוספות רבות כמו: חסד, שליטה עצמית, אהבת הזולת, נתינה, התנדבות, אדם מעשי, רגישות ועוד... מידה זו מאוד חיונית לאדם בהיבט נוסף היא עוזרת לאדם להגן על עצמו מפני פגיעה באדם אחר – היא לא מאפשרת לאדם שעבד על מידה זו לפגוע באחר, כיוון שהוא מבין יותר טוב את האדם האחר.

קריאת כיוון כללית:

מהסתכלות על עברי בכל מיני סיטואציות מהחיים שהיו לי, אני רואה שמידת הגבורה טבועה בי, ועלי רק לפתח אותה! הבנתי שמידת הגבורה כוללת בתוכה מידות רבות נוספות כמו: שליטה עצמית, הכלת הזולת, נתינה, סיפוק, כוח רצון, כוח רב מעשי!!! הבנתי שנדרש איזון במידת הגבורה. מצד אחד: לדעת להרפות ולשחרר. ומנגד, מצד שני: מידי פעם לשמור על מסגרת יציבה בתפילה ולהגדיר מטרה ספציפית בכל תפילה. הבנתי מתוך הסתכלות רחבה על מידת הגבורה שזה קיים בכל מידה, ותמיד נדרש איזון טוב בין דברים.

קריאת הכיוון שלי לאדם שגם נמצא בייאוש ורגעי משבר היא: דבר ראשון לדבר עם אנשים, ולספר להם על המצוקה. דבר שני, אדם זה צריך לעשות "חשבון נפש אמיתי" ועמוק – גם אם זה דורש הרבה זמן (אצלי בהתחלה לקח לי כמה ימים להבין באמת את המשמעות.) מקווה שלך ייקח פחות זמן... בנוסף, אני מייעץ לך לעשות הרבה עוגנים גם פיזיים וגם רוחניים – במהלך התהליך ישנם הרבה רגעי משבר וקושי! חשוב שבעיקר תעבוד עם עצמך לתיקון מידות אמיתי – מהשורש!!!

עוד עצה אחרונה לסיום... לבוא עם המון כוח רצון ממש ל"טרוף את המטרה" וללמוד להתגבר על כל הפחדים

אני מאוד מעריך אדם זה ומאחל לו המון הצלחה!!!

מקווה לשמוע מכם שהצלחתם!!!

חשוב שבמהלך העבודה הפנימית לנסות להירגע, ולשמוח – ובעיקר ליהנות מהתהליך בחיוך רב!!!

בברכה, אריאל סולומון

תצפית אישית:

האדם צריך להתמודד עם הגבורה בהרבה הביטים: 1) לקום מוקדם לתפילה – ולא להמשיך לישון. 2) להתאמץ ללמוד – גם אם קשה עליו להתמיד ולשקוד. 3) להתגבר מפני עשיית עבירה ולכבוש את היצר שמנסה להסית את האדם לחטוא. 4) להתגבר לא לפגוע באדם. 5) להתגבר מפני תאוות חומריות (אכילה מרובה, קנאה, כעס, וכו'...). לשם התצפית התמקדתי בנושא התגברות בתפילה על קשיים. בחרתי דווקא בנושא זה כי הוא מאוד קרוב לליבי!!! בנוסף, באמצעות תפילה קל לי יותר להביע את עצמי בפני ה' ולהתחבר אליו. אני שואל אותו שאלות – זה עוזר לי להתמודד עם קשיים, ונותן לי רעיונות איך להמשיך במטרותיי, למען עבודה על מידת הגבורה. לדעתי, זה מאוד מקיל את כל התהליך כיוון שתמיד בתהליך של "חיפוש עצמי" לאדם יש עליות וירידות רגעיים טובים שהוא עומד במטרותיו. ורגעים שהוא נופל חזק וממש מתרסק! אין לו כוח להמשיך, הוא מרגיש שמבחינתו הוא ניסה את כל הדרכים ואף אחד לא עזר – והוא מתייאש. בגלל הסיבות האלו התמקדתי בתצפית על מידת הגבורה בתוך התפילה. בתור התחלה הבנתי שאני צריך גיוס מלא של כל כוחות הנפש לטובת המטרה!!!

שלבים של התצפית בנושא "גבורה בתפילה": יצירת מסגרת נוחה לביצוע המטרות

מטרות לפני התפילה:

1) יצירת פינה מתאימה ביותר ונוחה לתפילה

2) לרצות מעצמי את התפילה (באמצעות חיזוק עצמי)

3) להגיע בזמן

4) להירגע ולהסתכל קידמה לעבר ארון הקודש לאט לאט.

5) לראות מה ה' עושה טוב בעולם ולהתפעל

6) לקרוא קטע יומי (תהילים או ספר) ב- חיזוק הקשר עם ה'

7) לשלב כל יום קטע מראש השנה, הודאה לטוב ה'

מטרות בתפילה:

1)להשתדל לנסות להתרכז רק בסידור

2) ממש למלמל את המילים. ולבטא בשפתיים

3) להשתדל להיות עם הציבור

4) לקחת כל יום קטע בפסוקי דזמה וקטע בברכת שמונה עשרה ולכוון יותר, לשמוח, להתרכז, לחשוב על המילים

5) לראות מה ה' עושה טוב בעולם ולהתפעל

6) תמיד לשמוח ולדעת שה' עושה הכל לטובה, הודאה בכל יום על הקשר הבלתי תלוי!😉

7) כוונה למשמעות המילים, להבין את משמעות המילים, ולעשות לעצמי פירושי מילים לתפילה.

מטרות במהלך התהליך:

1) חיזוק וחידוד מידת הגבורה.

2) חיזוק מעשים טובים וצדקה

3)חיזוק מידות ענווה, שמחה, הכרת תודה, הכרת הטוב, התמדה.

4) לעבוד עם עצמי על מידות.

דרכים למדוד: תזכורות, יומן מעקב, טבלה או excel – קביעת יעדים ממש!!! וסדר עדיפויות. "עד לתאריך זה אני רוצה כך". כל שלב אני עושה במשך כמה זמן שצוין, ובודק אם זה היה טוב, מה לשנות, והאם ביצעתי את זה כמו שרציתי. בגלל שיש שתי גישות עיקריות לכוונה לתפילה (שמחה נובע מהכרת תודה! וכאב אמיתי - געגוע נובע מחרטה פנימית עמוקה) לכן בברכות של שבח לומר בשמחה. וברכות של סליחה לומר מתוך כאב פנימי ובכי. והכי חשוב - להיות מיד אחר כך באמונה שה' סולח ומוחל!!!!!!!! ><

1) בתור התחלה אומר לעצמי יאללה בו נתחיל את התהליך! הבנה שזה כמו שריר שצריך אימון (כל פעם להתמקד במשהו אחר) וליהנות מהתהליך.

2) עד עוד שבוע אני מנסה כל יום לחזק את הקשר ביני ובין ה' באמצעות תהילים, פיוטים, שירים.

3) מנסה לשלב את זה במהלך שמונה עשרה.

4) עושה פרשנות משלי לתפילה כל יום קטע אחד (אפשר יותר אם יש כוח).

5) משלב את זה בתפילה במשך 3 ימים.

6) תפילה מתוך געגוע (צער על חטאים ) - במשך יום אחד! וכשמסיים לא לחשוב על צער - אלא רק על העתיד וגעגוע - לשנות תחושה עוד באותו יום!

7) לסיכום, לחרוט כל שלב במוח ובלב ולסכם את השלבים. תפילה של שמחה שכוללת את השלבים עד עכשיו. (ואז אפשר לשמוח שמחה אמיתית באמת בלי דאגות וצער)!!!

8) להמשיך לכתוב עוד שלבים.

תוצאות התצפית: בהתחלה הבנתי שאני נכנס לתהליך עם עצמי על עבודת מידת הגבורה בתפילה. הגדרתי לעצמי שבוע שבו אני מחזק את הקשר ביני לבין ה' באמצעות אמירת תהילים, פיוטים, שירים. כדי שהתהליך יתקדם ויעזור גם לי להתמקד (אני מאוד אוהב להיות ממוקד על מטרה מוגדרת ומסודרת), רשמתי ביומן כל יום במשך השבוע תזכורת להתמקד בזה. לאחר כל יום סימנתי שעמדתי ביעד! (זה גם נותן כוח, הרבה הצלחות קטנות, נותנות כוח להמשיך). עשיתי סיכום לעצמי בכתב. (מצורף הסיכום).

לאחר שחיזקתי אצלי בכלל את הקשר לה', שילבתי במשך 3 – 5 ימים את מסקנותיי בתוך ברכות מסוימות בתפילת שמונה עשרה. בברכות כמו: אתה קדוש, מודים, אבות, גבורות, שים שלום, הודאה. במשך השבוע הזה היה לי מאוד קשה, כיוון שהרגשתי מיואש וחסר סיכוי, עלתה בראשי המחשבה אפילו "למה אתה משקיע בזה עכשיו יש דברים חשובים אחרים"? "אתה מנסה כבר שנים לחזור לקשר לה' ולהתגבר בתפילה וזה לא מצליח – למה שעכשיו זה כן? נכנסתי לדיכאון עמוק כיוון שאף אחד לא באמת יכול להבין את רגשותיי באופן מלא – ולעזור לי חוץ מה'! אני ממש כמעט נשברתי. כדי להתמודד עם אמירות אלה נעזרתי בעוגנים רבים שיצרתי בתחילת התהליך. כדי לעזור לי להבין שמידת הגבורה טבועה בי ועליי רק לפתחה! דבר זה נתן לי כוחות מחודשים!!! בנוסף התגברתי על כל הפחדים והחששות שהיו לי לגבי תחילת התהליך. וכדי להתגבר על הייאוש עשיתי כמה פעולות: 1) התפללתי לה' למחרת מתוך בכי פנימי עמוק, התפילה כללה זעקה עמוקה "ה' תעזור לי" רק אתה יודע מה היה, ורק אתה היחיד שיכול לעזור לי – בבקשה תעזור לי! קשה לי כבר להתמודד!!!. [תפילת זעקה כמו "זעקה אחרונה, תפילה אחרונה" וגם קצת לרגע "תפילה קשה"]. ניסיתי להוציא את כל הכאב והתסכול בבכי, באמצעות סיפור לה' על כל התהליך והנפילות שלי. 2) חיברתי לעצמי תפילה אישית לחיזוק עצמי. 3) שמעתי שירים שמעודדים אותי באופן אישי. 4) סיפרתי לחבריי על הבעיה, דבר שעזר לי לפרוק ולשחרר. התעמקתי והבנתי – שעליי להחליף את הכאב והתסכול בתפילה לגעגוע דבר שיקל עליי במשך התהליך.

במהלך חג הפסח הבנתי שאני טוב באמת בפנימיותי גם אם לא התקדמתי – אני בתהליך וזה טוב!!! אווירת חג הפסח, חג החירות אפשרה לי להיות יותר רגוע ולא לחוץ משגרת החיים היום יומית. באתי לבית הכנסת שבו אני מתפלל בשכונה שבה אני גר. נכנסתי בלי מטרה מאוד מוגדרת: "אני רוצה ככה וככה בתפילה" אלא פשוט הסתכלתי על ארון הקודש, ודמיינתי את ה' שם. דמיינתי שהוא פשוט מקשיב לי, והוא שמח בי!

במהלך התפילה הרגשתי שמחה גדולה והתרוממות! הרגשתי שאני מצליח לאחר שנים של "ככה ככה" שכללו עליות וירידות. אני שוב מצליח!!! חזרתי לקשר עם ה' שמחתי שמחה גדולה מאוד – שאפילו קשה לי לתאר אותה כאן שאני כותב. [הרגשה נפלאה, וסיפוק פנימי גדול]. הרגשתי מחובר לתפילה של הכלל וגם מחובר לה' – קשר מתוק שאני מאחל שיהיה לכל אחד!!!!!.

עוד נקודה שגיליתי במהלך התפילה היא שכל אדם יכול להגיע לזה – הוא פשוט צריך להבין קודם מה המשמעות של תפילה בכלל (דיבור ישיר עם הבורא, רק אתה והוא). לאחר מכן, הוא צריך לתקן אצלו את מה שמונע זאת ממנו. אצלי זאת הייתה מידת הגבורה – לאחר שהתגברתי על כל פחדיי השגתי את מטרתי!!!!!!! כמובן שאמשיך לעבוד על נושא זה כיוון שיש בו מאוד עומק ויש בו עוד רובדים נוספים שעליי לעבוד ולחזק, ולגלות אצלי.

להמשך לדף "הגדרת כוח התפילה", לחץ כאן.

מצורפת כוונת מזמור צ"ג שמחולקת לשתיים: א.) פירוש ב.) כוונה - בסוגריים המרובעות מופיעות כוונה של המתפלל בעת אמירת מזמור זה. + מסקנה שלי לגבי המזמור. מטרת מזמור זה היא בירור עצמי לגבי התפילה.

מזמור צ"ג מדבר על שבח לה', לעתיד לבוא כל העולם יכיר במציאות ה' בעולם. ועל התגלות ה' וגבורתו.

ולכן רואים מפה שמזמור זה הוא על גבורת ה'.

מבנה המזמור (מתחלק ל 3):

1) שבח כללי - ה' מלך גאות (הוד וכבוד) לבש ה' - עוז התאזר (= גבורה). ה' ייסד ובנה את כל העולם. כסא ה' חזק ויציב מקדם עד עכשיו.

2) שבח והוראה לעתיד - נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם [אפשר לפרש שכל בריה אומרת שבח ומודה לה', שזה הקול שלה - ביחד יוצרת הרמוניה ותפילת שבח!!!

בנוסף, אפשר גם לומר שכל אחד יש קול שונה, ולמעשה כולם (חוטאים, רשעים, בינוניים, צדיקים) באים לידי ביטוי יחד - שזו משמעות של גבורה וגם + תפילה.. ישאו נהרות גליהם.

דוד המלך אומר לנו במזמור הזה: שכל העולם והבריות ישבחו ויהללו את ה'.העולם יגיע לתיקון פנימי עמוק - כולם ישבחו את ה'. קולות השבח וברור מציאות ה' בעולם - יהיו חזקים ורבים יותר מקולות גלי הים, ומהשוברי גלים - כולם יגידו שה' הוא אדיר ויכירו במלכותו, ובגבורתו!

3) עתיד- ואז כולם יגידו ביחד הבטחותיך (ה') נאמנו להתקיים - כמו שהבטחת יש גילוי ה' בעולם והופעת שכינה בעולם! לביתך (בית המקדש) יאה הקדושה (זה מקום הופעת ה' בעולם) - ה' לאורך ימים!!!!

למה מזמור זה חשוב בעיניי? מסקנה: מזמור זה חשוב מאוד בעיניי, והוא מלמד על התגברות וכוח רצון (רואים זאת ממבנה ומשמעות המזמור). אני אומר מזמור זה כשאני רוצה להודות לה' ולשבח אותו. תוך כדי שאני מדמיין את גלי הים את מציאות ה' בעולם, האנשים, המקדש, וההרגשה הכללית - עונג על ה' גבורת ה' מתגלה בעולם במלוא הבהירות!!!

מזמור זה מערב את כל הציבור כמו שצויין לעיל, ולכן: 1) כולם מעורבים בו - תפילת ציבור. 2) לאדם המתפלל קל להתחבר למשמעות מזמור זה בכל מצב שלא נמצא בין אם חטא ובין אם לא, בין אם חוזר בתשובה, או בין אם כבר מצא חיבור לה'!!!!

הקבלה לשירת הים - מראה שזה מזמור של שבח!!!

תמונה זו נלקחה מתוך אתר "דעת", מכללת הרצוג, למעבר לאתר ליחצו כאן.

להמשך לדף "הגדרת כוח התפילה", לחץ כאן.