אזורי המשגה שלך

הם עסוקים מדי בעובדה שהם ישנם מכדי שיבחינו במעשיהם של השכנים. יתכן שנדמה לך כי האדם הנעדר כל התנהגות המעידה על איזורי משגה הוא יצור דמיוני, אך החירות מכל התנהגות הרסנית אינה תפיסה בלתי מציאותית, אלא בגדר אפשרות אמיתית. תפקוד שלם הוא דבר הנמצא בהישג ידך ואתה יכול לבחור בבריאות נפשית מוחלטת ברגעי ההווה שלך, פרק אחרון זה מוקדש לתיאור האופן שבו מתפקדים אותם אנשים המשוחררים מכל איזורי המשגה המחשבתיים וההתנהגותיים, תוכל לעקוב אחר התפתחותו של אדם שאינו דומה לרוב בני האדם ושמאפיינת אותו יכולת מופלאה לחיות כל רגע ורגע באורח יצירתי.

אנשים  המשוחררים בכל איזורי המשגה שונים מן האדם הממוצע. הם אומנם נראים בדיוק כמו כל אחד אחר, אך מצטיינים בתכונות מיוחדות שאף לא אחת מהן היא גזעית, חברתית-כלכלית או מינית. הם אינם משתייכים לסוג מסויים של תפקידים, למישרות מסוימות, למיקום גיאוגרפי, לרמות השכלה, או לסטאטיסטיקה פינאנסית זו או אחרת,. יש בהם איכות אחרת, אך אי אפשר להבחין ביחודם בעזרת הדפוסים המסורתיים החיצוניים שבעזרתם אנו נוהגים בדרך כלל, לסווג אנשים.

הם יכולים להיות עשירים או עניים זכרים או נקבות, שחורים או לבנים, גרים בכל מקום שהוא, ועוסקים בכל עיסוק שהוא. הם מהווים קבוצה מגוונת ובכל זאת יש להם מכנה משותף אחד – חופש מאיזורי משגה.

כיצד תדע שנפגשת עם אדם כזה? התבונן בהם! הקשב להם! אלא הם הדברים שתגלה.

בראש ובראשונה, תראה אנשים האוהבים כל דבר הקשור בחיים – אנשים המרגישים בנוח בעשיית כל דבר שהוא ושאינם מבזבזים זמן על תלונות או שאיפה שדברים יהיו אחרת מכפי שהם. הם נלהבים לחיות ורוצים להפיק מהחיים את כל מה שהם יכולים. הם אוהבים פיקניקים, סרטים, ספרים, ספורט, קונצרטים, ערים גדולות, חוות, חיות, הרים ופחות או יותר כל דבר אחר. הם אוהבים את החיים. כאשר אתה נמצא במחיצתם של אנשים כאלה תבחין בהיעדרן של רטינות, טרוניות, או אפילו אנחות שקטות. אם יורד גשם, זה מוצא חן בעינהם. אם חם, הם שמחים ואינם מתלוננים על כך.אם הם נמצאים בפקק תנועה, או במסיבה לבדם, הם פשוט מקבלים כל מצב כמות שהוא. אין כל העמדת פנים של הנאה, אלא השלמה מפוכחת עם מה שקיים ויכולת פרועה להתענג על המציאות הזאת. שאל אותם מה אינם אוהבים והם יתקשו להשיב לך תשובה כנה. הם אינם נבונים דיים בכדי להיכנס הביתה בגלל הגשם, כיוון שהם רואים בגשם דבר יפה, מרגש, דבר שראוי לחוותו. הם אוהבים זאת. שלוליות אינן גורמות להם לצאת  מגדרם, הם מתבוננים בהן, מתיזים מיים לכל עבר ומקבלים אותן כחלק ממשמעות חיים.  האם הם אוהבים חתולים? כן. דובים? כן. תולעים? כן. אומנם דברים מטרידים אותם כגון מחלות, בצורת, יתושים, שיטפונות וכיוצא באלה אינם מתקבלים באהבה אצל האנשים הללו, אך לעולם לא יבלו את רגעי ההווה שלהם בתלונות על דברים אלה או בצער על המצב. אם המצב דורש שינוי, הם יעמלו כדי לשנותו – ויהנו מן העבודה. נסה ככל שתרצה, תתקשה מאד להעלות דבר-מה שאין הם אוהבים לעשות. הם באמת אוהבי חיים, והם שוקעים בהם בכל מאודם, ומפיקים מהם את מלא ההנאה.

הם אנשים בריאים ובעלי סיפוק, משוחררים מרגשות אשמה ומן החרדה שכרוכה בשיתוק רגעי ההווה בעטיים של מאורעות שקרו בעבר. כמובן שהם מודים בשגיאות שעשו, ועשויים להישבע שלא לחזור על התנהגות מסוימת שהיה בה משום הרסנות, אך הם אינם מבזבזים את זמנם בצער על שלא עשו דבר-מה, או בכעס על העובדה שדבר-מה שעשו ברגע כל שהוא בעבר אינו מוצא חן בעינהם. חופש מוחלט ברגשות אשמה הוא אחד היסודות העיקריים של אנשים  בריאים. אין הם מקוננים על העבר ואינם מתאמצים לגרום לזולת לבחור ברגשות אשמה על ידי הצבת שאלות מטופשות כגון: "למה לא עשית את זה בצורה אחרת?" או "איך אתה לא מתבייש?" נראה שהם מכירים בכך שהחיים כמו שהם, ומידת העצב הגדולה ביותר לא תוכל לשנות את העבר, הם עצמם משוחררים מרגשות אשמה ללא כל מאמץ, וכיוון שזה טבעי אצלם, לעולם לא יעזרו לזולת לבחור ברגשות אשמה. הם יודעים כי הרגשה רעה ברגעי ההווה רק מחריפה דימוי עצמי חלש, וכי עדיף פי כמה ללמוד מן העבר מאשר להתייסר עליו. לעולם לא תמצא אותם מנסים להשתלט על אחרים באמצעות גערות או נזיפות, וגם לא תצליח להפעיל עליהם את השיטות הללו. הם לא יכעסו עליך, הם פשוט יתעלמו ממך. במקום להתעצבן, פשוט יתרחקו ממך או ישנו את נושא השיחה. השיטות הפועלות כה יפה על רוב ני האדם נכשלות אצל אותם אנשים בריאים. במקום לאמלל את עצמם ואת הסובבים אותם באמצעות רגשות אשמה, יעברו לסדר היום כאשר הם נתקלים בכך.

אנשים משוחררים מאזורי משגה אף אינם דואגים. מצבים המרתיחים את דמם של אנשים רבים כל כך אינם משפיעים עליהם. הם אינם מתכננים תוכניות ואינם דוחים דברים לעתיד. הם מסרבים לדאוג ומתעקשים להיות חופשיים מן הסבר הכרוך בדאגה. הם אינם יודעים כיצד לדאוג, שהרי הדאגה אינה מהווה חלק מאישיותם. אין הם, בהכרח רגועים בכל רגע ורגע מחייהם, אך הם מסרבים לבלות את רגעי ההווה בהתיסרות על דברים שיקרו בעתיד ושאין להם כל שליטה עליהם. הם מרוכזים מאד בהווה ויש להם אות פנימי המזכיר להם שכל הדאגה מתרחשת, בסופו של דבר, בהווה ושעל כן זוהי דרך טיפשית ביותר לחיות אותו.

אנשים אלה חיים עכשיו, לא בעבר ולא בעתיד, הבלתי-ידוע אינו מאיים עליהם והם מחפשים חוויות חדשות ובלתי מוכרות. הם אוהבים ריבוי משמעויות בדברים. העכשיו קדוש להם תמיד והם אינם מתכוננים לקראת אירוע העומד לקרות בעתיד ויושבים ארוכות בחיבוק ידיים בצפיה לאותו אירוע. הרגעים שבין המאורעות מלאי חיים לא פחות מאשר המאורעות עצמם, ויש להם יכולת מופלאה להפיק את מלא התועלת מחיי היומיום שלהם. הם אינם דוחים דברים או חוסכים ליום צרה ולמרות שהחברה אינה אוהדת את התמהגותם, הם אינם מוקיעים את עצמם. הם קוצרים את האושר שלהם עכשיו וכאשר מגיע העתיד הם קוצרים את האושר שמחכה להם בו. אנשים אלה פשוט נהנים שכן הם מבינים את האיוולת שבצפיה להנאה. זוהי הדרך הטבעית לחיות, והיא דומה מאד לדרכם של הילד והחיה. הם עסוקים בחטיפת הסיפוק המיידי, שעה שרוב בני האדם מבלים את חייהם בצפיה לגמול, וסופו של דבר, לעולם אין הם מסוגלים לקבלו.

אנשים בריאים אלה בולטים בעצמאותם. הם עזבו את הקן ולמרות שיש בהם אהבה חזקה ומסירות למשפחתם, הם רואים את העצמאות כעדיפה על התלות בכל מערכת יחסים. הם שומרים על חירותם מציפיות של אחרים כעל בבת עינם. יחסיהם בנויים על כבוד הדדי לזכותו של כל אחד להחליט בעצמו. אהבתם אינה כרוכה בכפיית ערכים על האדם האהוב. הם מייחסים חשיבות רבה לפרטיות, דבר היכול להעניק לאחרים הרגשה של נטישה או דחייה. לפעמים הם אוהבים להיות לבדם, ויעשו מאמצים ניכרים כדי להבטיח את פרטיותם. לא תמצא אותם מעורבים בהרבה מערכות של יחסי אהבה. הם בררנים בבחירת נושאי אהבתם, אך גם יודעים לאהוב בצורה עמוקה ורגישה. אנשים לא בריאים, או בעלי נטיה לתלות מתקשים לאהוב אותם, כיוון שהם כה מחמירים בכל הנוגע לחירותם. בזקיקות הם רואים יחס פוגע הן כלפי הנזקק והם כלפי עצמם. הם רוצים שהאנשים שהם אוהבים יהיו עצמאים, שיבחרו את בחירותיהם בעצמם, ושיחיו את חייהם בדרכם שלהם. הם אומנם נהנים מחברת אחרים ורוצים להיות עימם, אך רוצים עוד יותר שהאהוביהם יהיו ללא קביים וללא משענת. וכך, ברגע שאתה מתחיל להישען על אנשים אלה, תגלה שהם נעלמים, תחילה ברוחם ואחר כך בגופם. הם מסרבים להיות תלויים או להשלים עם תלותו של הזולת בהם במערכת יחסים מבוגרת. הם משמשים מופת לאדם אוהב. לגבי ילדיהם, הם מעודדים אצלם ביטחון עצמי כבר מן הרגע הראשון, בד בבד עם כמות עצומה של חיבה המושפעת על כל צעד ושעל.

תגלה אצלם היעדר מפתיע של חיפוש אחר אישור. כאנשים שהגשימו את עצמם, הם מסוגלים לתפקד מבלי לקבל אישור ושבחים מן הסביבה. אין הם מחפשים כבוד כדרכם של רוב בני-האדם. אלא מצטינים בדעות משוחררות, וכמעט שלא אכפת להם כלל אם מעשיהם או דבריהם מוצאים או אינם מוצאים חן בעיני הזולת. הם אינם מנסים לזעזע את הזולת, או לזכות בהסכמתו. הכוונתם כה מופנמת עד שאינם שמים לב להערכת התנהגותם על ידי הזולת. הם אינם אדישים למחמאות ולאישורים, אך ניראה שפשוט אינם זקוקים לזה. הם עשויים להיות כמעט בוטים בכנותם, כיוון שאינם מרפדים את דבריהם בביטויים זהירים שנועדו לשאת חן. אם רצונך לדעת מה הם חושבים אלא בדיוק הדברים שתשמע  וכאשר אתה אומר להם משהו על אודותיהם, לא יטמוטטו או ישותקו. הם יקחו את המידע שסיפקת, יסננוהו דרך ערכיהם וישתמשו בו לצורך צמיחתם. הם אינם צריכים להיות נאהבים על ידי מישהו, והתאווה המופרזת לאישור מצד כל אחד על כל מעשה שהם עושים אינה מקננת בליבם. הם מכירים בעובדה שתמיד יעוררו התנגדות כלשהי. הם מיוחדים ביכלתם לתפקד כמות שהם, ולא על פי תכתיביו של אדם מבחוץ.

אם תתבונן בבני אדם אלה, תבחין שהם חסרים כל כפייה תרבותית. אין הם מרדנים, אך בוחרים את בחירותיהם גם אם הללו סותרות את מעשיו של כל אחד אחר. הם עשויים להתעלם מחוקים בלתי חשובים אם אין בהללו שום הגיון והודפים מעליהם בשקט את המוסכמות המהוות חלק כה חשוב בחייהם של רבים. אין הם יוצאים למסיבות קוקטייל ואין להם ענין בפטפוטי נימוסין. הם אנשים עצמאיים ולמרות שהם רואים בחברה חלק כה חשוב מחייהם. הם מסרבים להניח לה לרדות בהם או להיות עבדים לכלליה. אין הם תוקפים בצורה מרדנית, אך יש להם חוש פנימי האומר להם מתי יש להתעלם ולתפקד באורח צלול והגיוני.

הם יודעים כיצד לצחוק וכיצד לעורר צחוק. הם מגלים הומור בכל מצב ומצב, ומסוגלים לצחוק בנסיבות האבסורדיות ביותר ובנסיבות הרציניות ביותר. הם אוהבים לעזור לאחרים לצחוק וקל להם לבטא את חוש ההומור שלהם. הם אינם אנשים רציניים, שקועים בהרהורים, המתנהלים בכבדות בדרכי החיים כשמבט-אבן קודר שפוך על פניהם. הם אנשי מעשה ולעיתים קרובות גוערים בהם על שהתנהגו בקלות ראש בזמן הלא נכון. אין להם עיתוי מוצלח כיוןן שהם יודעים שבעצם הדבר הנכון בזמן הנכון אינו קיים. הם אוהבים סתירות וניגודים, אך ההומור שלהם אינו עויין, לעולם לא ישתמשו בלעג כדי לעורר צחוק. אין הם צוחקים מבני אדם, הם צוחקים עימם. הם צוחקים מן החיים רואים את העניין כולו כשעשוע, למרות שהם מסורים לתחומים המעניינים אותם. כאשר הם סרים הצידה ומתבוננים בחיים יודעים הם שאינם מתקדמים לכיוון מסוים והם מסוגלים להנות וליצור אווירה שבה אחרים יכולים לבחור באושר. משעשע להיות בחברתם.

אלא הם האנשים המקבלים את עצמם ללא תלונות הם יודעים שהם בני אדם, ושזה כרוך בתכונות אנושיות מסוימות. הם יודעים שיש להם מראה מסוים,והם מקבלים אותו.  אם הם גבוהים – זה בסדר גמור, אבל גם להיות נמוך זה בסדר.קרחת זה בסדר, וכן גם שפע של שיער, הם מסוגלים להיות עם זיעה! הם אינם מרמים בהקשר לאונושיות הגופנית שלהם. הם השלימו עם עצמם ולכן הם הטבעיים שבבני האדם. אין הם מסתתרים מאחורי חומרים מלאכותיים, אינם מתנצלים על הדרך שבה הם ניראים. הם אינם יודעים כיצד להעלב מדבר מה אנושי. הם אוהבים את עצמם ומשלימים עם עצמם. כמו כן, הם מקבלים את הטבע כמות שהוא, ואינם שואפים שיהיה אחר. לעולם לא יתלוננו על דברים שלא ישתנו כגון גלי חום. סופות גשם או מיים קרים. הם מקבלים את עצמם ואת העולם כמות שהם. אין הם מעמידים פנים, אין הם רוטנים הם פשוט מקבלים. לך בעקבותיהם במשך שנים, ולעולם לא תשמע מהם מילה של הלקאה עצמית או תקווה שדברים יהיו אחרים מכפי שהם. תראה אנשי מעשה עסוקים בעשייה. תראה אותם משקיפים על העולם כמו שהוא, בדומה לילד המקבל את עולם הטבע ונהנה מכל אשר בו.

הם מעריכים את עולם הטבע. הם אוהבים להיות בחוץ בטבע ולהתרוצץ בין כל הדברים שלא נשחתו ונשארו במקוריותם. במיוחד אוהבים הרים, שקיעות חמה, נהרות, פרחים, עצים, חיות  וכמעט את כל החי והצומח. הם אנשים טבעים ללא כל טקסיות ויומרות והם אוהבים את טבעיות היקום. אין הם עסוקים בחיפוש אחר בתי מרזח, מועדוני לילה , מסיבות, כנסים, חדרים מלאי עשן סיגריות ודומיהם, למרות שהם מסוגלים להפיק את מלא ההנאה מפעילויות אלה. הם חיים בשלום עם הטבע, אם תרצו עולמו של אלוהים, למרות שהם מסוגלים גם לתפקד בעולם שהוא יציר כפיו של האדם. הם יודעים להעריך את אשר התיישן בעיני אחרים. לעולם לא נמאס להם לראות שקיעה או לצאת לטיול ביער, ציפור במעופה מהווה עבורם מראה מרהיב שוב ושוב. לעולם לא יתעייפו מלהבונן בזחל או בחתולה הממליטה את גוריה. הם יודעים להעריך דברים שוב ושוב ותמיד באופן ספונטאני. ישנם אנשים החושבים שזה מלאכותי, אך אותם אנשים בריאם אינם שמים לב למחשבותיהם של אחרים. הם עסוקים מדי בהתפעלותם מן העושר העצום של האפשרויות המצעות להגשמה עצמית בהווה.

יש להם עין חדה להתנהגות הזולת ודברים הנראים מורכבים ובלתי ניתנים להבנה בעיני אחרים ניראים להם צלולים וברורים. הבעיות המשתקות אנשים כה רבים אינן מצליחות אלא להטריד מעט את אותם אנשים בריאים. חוסר מעורבותם הרגשית בבעיות מאפשרת להם להתגבר על מכשולים הנשארים בבחינת קיר אטום אצל אנשים אחרים. יש להם גם עין חדשה לגבי התנהגותם שלהם והם מבינים מיד מה אנשים אחרים מנסים לעשות להם. הם מסוגלים למשוך בכתפיהם ולהתעלם בעוד האחרים כועסים וסובלים משיתוק. לעולם לא יתבלבלו או יבואו במבוכה ודברים הנראים לרוב בני האדם כחידות סתומות ומטעות, נראים בעיניהם כמצבים פשוטים בעלי פיתרונות מיידיים. הם אינם מתרכזים בבעיות הצצות בעולמם הרגשי לגבי אנשים אלה, בעיה היא בסך הכל מכשול שיש להתגבר עליו ולא השתקפות חיובית או שלילית של אישיותם. הערכתם העצמית קיימת בתוכם ולכן כל עניין חיצוני מקבל טיפול אוביקטיבי ואינו מאיים בכל דרך שהיא על ערכם כבני אדם. זוהי התכונה הקשה ביותר להבנה, כיוון שרוב בני האדם מניחים בקלות למאורעות, לרעיונות ולאנשים מבחוץ לאיים עליהם. אולם אנשים בריאים אינם מסוגלים להניח למשהו לאיים עליהם ותכונה זו כשלעצמה עשויה לאיים על אחרים.

לעולם אין הם נלחמים מלחמות סרק. אין הם מצטרפים לתנועות ולמחאות שונות רק על מנת לרומם את עצמם. אם המאבק עתיד לחולל שינוי הם יאבקו, אך לעולם לא ימצאו לנכון לצאת למאבק שווא. אין הם קדושים מעונים. הם אנשי מעשה. הם גם יודעים לעזור. כמעט תמיד עסוקים הם בעבודה שתביא יותר הנאה ופחות סבל לחייהם של אנשים אחרים. הם לוחמים בחזית התמורה החברתית. אך הם אינם לוקחים עימם את מאבקיהם למיטה בכל לילה כקרקע פוריה להיווצרות כיבים, מחלות לב או מחלות גופניות אחרות. אין הם מסוגלים לחשוב בצורה סטריאוטיפית. לעיתים קרובות אינם מבחינים בהבדלים פיזיים בבני אדם, כולל הבדלים גזעיים, אתניים, צורניים ומיניים. אין הם אנשים שטחיים השופטים בני אדם על פי מראם. למרות שלעיתים הם עושים רושם של רודפי תענוגות ואנוכיים. הם מבלים זמן רב מאד בשירותם של אחרים. מדוע? מפני שהם אוהבים לעשות זאת.

אין הם אנשים חולניים. הם אינם מניחים לכאבי ראש או להצטננויות לשתק אותם. הם מאמינים ביכולתם להיפטר ממחלות מסוג זה ולעולם לא יתלוננו באוזני אחרים על הרגשתם הרעה, על עייפותם או על המחלות הפוקדות את גופם באותה שעה. הם גם מטפלים בגופם. הם אוהבים את עצמם ולכן אוכלים היטב, עושים דרך קבע תרגילי ספורט ( כדרך חיים ) ומסרבים להתנסות ברוב המיחושים ההופכים אנשים כה רבים לחסרי אונים לזמן זה או אחר. הם אוהבים לחיות היטב והם עושים זאת.

מאפיין נוסף של אנשים אלה המתפקדים בצורה מלאה הוא כנותם. אין להם תגובות חמקניות ואין הם מעמידים פנים או משקרים. הם רואים בשקר סילוף של המציאות ואינם מוכנים לשתף פעולה בהתנהגות שיש בה משום הונאה עצמית. למרות היותם אנשים פרטיים, יסרבו לסלף דברים על מנת להגן על הזולת. הם יודעים שהם נתונים לשינויים בעולמם הפרטי ושדברים אלה אמורים גם בזולת. וכך ינתנו לעיתית בדרכים הנראות כביכול אכזריות, אך למעשה בסך הכל הם מרשים לזולת לקבל בעצמו את החלטותיו, הם מטפלים בצורה יעילה בקיים ולא בשאיפה להיות אחרים מכפי שהם.

אנשים אלה אינם מאשימים. הם מופנמים בהכוונת אישיותם ומסרבים להטיל על אנשים אחרים את האחריות למעשיהם או לאישיותם. אין הם מבזבזים זמםן רב בדיבורים על אחרים ובהתרכזות בהצלחותיהם או בכישלונותיהם של אחרים. אין הם מדברים על אנשים, אלא עם אנשים. אין הם מאשימים אנשים, אלא מסייעים לאחרים ולעצמם לייחס את האחריות לכתובת הנכונה, אין הם מרכלים או מפיצים מידע זדוני על אנשים, שכן עסוקים הם מדי בחייהם המלאים מכדי שיוציאו את זמנם במזימות הקטנוניות הגודשות את חייהם של אנשים כה רבים.אנשי מעשה עושים. מבקרים מאשימים ומתלוננים.

סדר, ארגון או שיטה אינם מטרידים אנשים אלה, יש להם בחייהם משמעת עצמית אך אין להם צורך להתאים אנשים וחפצים למסגרות המתאימות ביותר לרצונם. אין הם מציגים לאחרים דרישות. הם רואים כל אדם כבעל זכות בחירה ומתיחסים לאותם דברים קטנוניים המוציאים אנשים אחרים מגדרם כאל תוצאות החלטותיו של מישהו אחר ותו לא. אין הם סבורים כי העולם חייב להיות כך או אחרת, אין הם מוטרדים בשל חוסר סדר או חוסר נקיון. הם חיים בצורה יעילה ואם אין הכל מתאים בדיוק לרצונם, אין הדבר טורד את מנוחתם. הארגון עבורם אינו אלא אמצעי שימושי ולא מטרה בפני עצמה, בשל היעדר נברוזת הסדר הם יכולים להיות יצירתיים. הם מטפלים בכל נושא בדרכם המיוחדת, בין אם זה בישול קערת מרק או כתיבת דין וחשבון ובין אם זה כיסוח דשא. הם מפעילים את דמיונם ומגלים גישה יוצרת לכל דבר, אין הם חייבים לעשות דבר מה בדרך מסוימת דווקא. אין הם מעיינים במדריכים או שואלים מומחים, אלא תוקפים את הבעיה לפי ראות עיניהם, זוהי יצירתיות ואין איש מביניהם שלא חונן בה.

אלא הם אנשים המצטינים בדרגות אנרגיה גבוהות. נראה שדרושה להם פחות שינה מאשר לאחרים ובכל זאת ממלאים אותם החיים בהתרגשות. הם עושים דברים והם בריאים, הם יכולים לאצור בתוכם כמות עצומה של אנרגיה על מנת להשלים משימה, כיוון שהם בוחרים להיות מעורבים בה כבפעילות מלאת סיפוק באותו רגע. מרצם אינו בלתי טבעי, אלא תוצאה של אהבת החיים וכל הפעילויות הטמונות בהם. אין הם יודעים טעמו של שיעמום. כל אירועי החיים מציגים להם הזדמנויות לעשיייה, למחשבה, להרגשה ולחוויה והם יודעים כיצד להפעיל את מרצם בכל מצב. אילו נאסרו היו מפעילים בעת המאסר את מוחם בדרכים יצירתיות כדי למנוע את השיתוק הנובע מחוסר עיניין. השעמום אינו קיים בחייהם כיוום שהם מכוונים את האנרגיה שלהם – אותה אנרגיה שיש גם לאנשים אחרים – לאפיקים המועלים שלהם.

סקרנותם גובלת בתוקפנות, לעולם אין הם יודעים די. הם מחפשים עוד ועוד ורוצים ללמוד בכל רגע ורגע מרגעי ההווה שלהם. לא העשייה ה"נכונה" או ה"בלתי נכונה" היא המעניינת אותם, אם אינם מצליחים  או אם לא הפיקו את התועלת המירבית, יזנחו את המעשה מבלי לשקוע בחרטה עמוקה. הם שוחרי אמת במובן של לימוד, תמיד משתוקקים הם ללמוד עוד ועוד ולעולם לא יראו בעצמם מוצר מוגמר. אם נמצאים הם בחברה השל ספר, ירצו לדעת הכל על שיער וספרות. לעולם לא יחושו יהירות או יתייחסו בהתנשאות לבני אדם ואין הם מציגים לראווה את אותות הכבוד שלהם כדי לזכות בשבחו של הזולת. הם לומדים מילדים, מסוכני בורסה ומחיות. הם רוצים לדעת עוד ועוד על מקצועות כמו רתכות, טבחות, זנות או ניהול חברה גדולה. הם אינם מלמדים אלא לומדים. לעולם לא ידעו די צרכם ואין הם יודעים כיצד לנהוג בסנוביות או בעליונות, כיוון שמעולם לא חשו זאת. כל אדם, כל חפץ, כל מאורע מהווה הזדמנות לדעת יותר והם תוקפניים בהתענינותם, אין הם ממתינים למידע שיגיע אליהם, אלא רודפים אחריו. אין הם חוששים לשוחח עם מלצרית, לבקש מרופא השיניים שיספר להם מהי הרגשתו כאשר תוחב הוא את ידיו לפיהם של אנשים במשך היום כולו או לשאול משורר לכוונתו בשורה זו או אחרת.

אין הם חוששים להיכשל. למעשה הם מקדמים את פני הכישלון בבריכה. אין הם מזהים הצלחה במשימה כלשהי עם הצלחתם כבני אדם. כיוון שהערכתם העצמית נובעת מתוכם, יש ביכולתם להשקיף על כל אירוע חיצוני בצורה אובייקטיבית – כעל דבר מועיל או בלתי מועיל. הם יודעים כי הכשלון הוא בסך הכל דעתו המישנית בחשיבותה של אדם אחר ושאין כל סיבה לחשוש מפניה, שכן אין בכוחה להשפיע על הערכתם העצמי ובכך הם מוכנים לנסות כל דבר, להשתתף בכל פעילות מפני שהיא משעשעת ולעולם לא יחששו שמא יהא עליהם להצדיק את עצמם. לעולם אין הם בוחרים בכעס, אף לא באחת מצורותיו המשתקות. בהתאם לאותו היגיון (שהפך אצלם לדרך חיים ) אין הם אומרים לעצמם שעל אחרים לנהוג אחרת וכי אירועים מסוימים צריכים להיות שונים מכפי שהם. הם מקבלים את הזולת כפי שהוא ומשתדלים לשנות מאורעות שאינם מוצאים חן בעיניהם. וכך אין הכעס אפשרי לדידם, כיוון שאין להם ציפיות. אנשים אלא מסוגלים להיפטר מכל רגש הרסני ולטפח רגשות המקדמים את אישיותם.

אנשים מאושרים אלא מגלים היעדר מעורר הערצה של התגוננות. אין הם משחקים או מנסים להרשים את הזולת, אינם מתלבשים בדרך מסוימת כדי לזכות באישור הזולת ואינם טורחים להסביר את עצמם. יש בהם  פשטות וטבעיות והם אינם מתפתים להקים מהומה על לא מאומה. אין הם וכחניים או פולמוסנים חמומי מוח, הם מציגים את עמדותיהם, מקשיבים לדברי הזולת ומכירים באיוולת שבניסיוו לשכנע מישהו אחר להיות כמותם. הם פשוט יאמרו:" זה בסדר, אנחנו פשוט שונים. איננו חייבים להסכים". הם מוכנים לעבור הלאה לסדר היום מבלי לנצח בוויכוח או לשכנע את מתנגדם בטעותו.  אין הם חוששים להשאיר רושם רע, אך אינם משתדלים לעשות זאת.

ערכיהם אינם מקומיים. אין הם מזדהים עם המשפחה, השכונה, הקהילה, העיר או המדינה. הם רואים את עצמם כשייכים לגזע האנושי ( מובטל אוסטרי אינו גרוע בעיניהם יותר ממובטל קליפורני). אין להם רגש לאומי למקום כלשהו, הם רואים את עצמם כחלק מן האנושות כולה. אין הם שמחים לראות במות אויבם, כיוון שהאויב אינו פחות אנושי מבעל הברית. אין הם מאמינים בגבולות הזדהות שנחתמו ביד אדם. הם פוסעים מעבר לאותם גבולות מסורתיים, ועל כן נוטים להדביק להם תוויות של מורדים או אפילו בוגדים.

אין להם גיבורים או אלילים. הם רואים בכל בני האדם יצורים אנושיים ואינם מייחסים לאיש יותר חשיבות מכפי שהם מייחסים לעצמם. אין הם תובעים שהצדק ייעשה על כל צעד ושעל, זכויות היתר של אחר אינם מהווים אצלם סיבה לאומללות. במשחקי חברה הם מקווים להצלחת המתחרה בהם ואינם שואפים שמשחקו יהיה חלש כדי שיזכו בניצחון קל, הם רוצים להיות חזקים ומנצחים בזכות עצמם ולא להיבנות על כישלונותיהם של אחרים. אין הם טוענים שכל אחד חייב לזכות בהזדמנות שווה, אלא מחפשים את אושרם בתוך עצמם. אין הם מבקרים ואינם שמחים לאידו של הזולת, הם עסוקים מדי  בעובדת קיומם שלהם מכדי שיבחינו במעשיהם של השכנים.

והחשוב מכל, הם אנשים האוהבים את עצמם. דוחפת אותם התשוקה לצמוח ותמיד יטפלו בעצמם יפה כשהדבר בידם. אין אצלם מקום לרחמים עצמיים, דחייה עצמית או שנאה עצמית. אם תשאל אחד מהם "האם אתה אוהב את עצמך?" מיד תקבל את התשובה, "כמובן שכן!" הם באמת יצורים נדירים. כל יום אצלם מלא שמחה. הם אנשים שלמים, החיים בכל אחד מרגעי ההווה שלהם. אין הם משוחררים מבעיות, אך אינם סובלים מן השיתוק הנובע מבעיות, קנה המידה של בריאותם הנפשית אינו – האם אני מועד? אלא – מה אעשה כאשר אמעד?, האם אשכב על הארץ ואקונן על שנפלתי? לא, הם קמים על רגליהם מנערים את האבק מבגדיהם וממשיכים לחיות. אנשים משוחררים מאזורי משגה אינם רודפים אחר האושר, הם חיים והאושר הוא גמולם.

המובאה הבאה מן הירחון "רידרס דיג'סט", העוסקת באושר, מסכמת את הגישה לחיים פוריים שעליה דיברנו כאן.

"אין דבר בעולם ההופך את האושר לפחות ניתן להשגה מאשר הניסיון למצא אותו. ההיסטוריון ו'ייל דוראנט תיאר כיצד חיפש את האושר במסעות ומצא עייפות ,בעושר – ומצא חוסר הרמוניה ודאגות. הוא חיפש את האושר בכתיבתו וזו רק ייגעה אותו. יום אחד הוא ראה אשה יושבת ומחכה בתוך מכונית קטנטנה ובזרועותיה ילד ישן. איש ירד מרכבת, ניגש אליהם, נישק בעדינות את האשה ואחר כך את התינוק. הוא עשה זאת ברוב רוך כדי לא להעירו. המשפחה נסעה לה והשאירה את דוראנט בהארה מדהימה לגבי טבעו של האושר. הוא נרגע וגילה כי "כל פעולה נורמאלית של החיים טומנת בחובה הנאה כלשהי"

אם תנצל את רגעי ההווה שלך כדי להפיק מהם את מלא ההגשמה האישית תימנה על האנשים הללו ושוב לא תהיה משקיף בלבד. איזה רעיון נפלא – שחרור מלא מאזורי המשגה שלך! אתה יכול לבחור בזאת ברגע זה – אם רק תבחר!