תולדותיה ופעלה של אֵנ – הֵדֻ - אַנָּ

אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ הייתה הכהנת הגדולה של כל ערי הממלכה של מסופוטמיה[1] ומקדשיה באלף השלישי. היא מונתה על ידי אביה, המלך סרגון ומלכתו תַשׁ – לֻל – תֻמ לכּׂהנת במקדש העיר אֻר, בשל חשיבותה וריחוקה מבירתו אכד, שהרי בערי הממלכה בדרום חיו שומרים, בני עדם שונה משלו, ושליטי הערים האלה שאפו לעצמאות מירבית ועל כן בביקשו לנער מעל עצמם את עול השלטון המרכזי.

היא השכילה להפוך את תפקידה לתפקיד ממלכתי השולט על כל המקדשים בכל הערים, על כוח האדם שלהם (ובמקדשים פעלו גם הסופרים, הלבלרים שהיו אמונים על המנהל כולו), על ההקצבות שניתנו להם, ככהנת ראשית של כלל האלים והאלות, ובמיוחד של ראש האלים, אַנֻ, שאת רצונותיהם ומאווייהם רק ביכולתה היה לפרש ולתרגם בדברים שהביאה לפני העם, ואת המעשים שהאלים האלה דרשו מהמון העם לעשות רק היא יכלה לפרט ולדרוש בשמם. ואלה הם המעשים שירצו את האלים ובעזרתם ניתן לזכות בשביעות רצונם.

אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ הותירה אחריה את אסופת היצירות הספרות שלה, כולן חתומות בשמה ובחותמה, ובהן חיבורים המתארים את דבקותה באלה אִנַ – נָּ, אלת המלחמה והפריון ומגנת העיר אֻרֻכּ; מספר שירי הלל כדוגמת אלה שהיו חלק מהפולחן במקדשי שומר, והם נחשבים כניסיון חלוצי לבסס רעיונות תיאולוגיים בצורה שיטתית בימים בהם הפך השלטון העצמי של מדינות – ממלכות לשלטון של ממלכה אחת שאיחדה תחת מנהל אחיד את כל ערי המדינה והתפשטה מעבר לגבולות מסופוטמיה, והביא לזיהוי של אלים מקומיים שונים זה עם זה, ושל אלים שמיים (אכדיים) עם אלי שומר. כך נוצר פנתיאון בו לכל תרבות ולכל אל היה מעמדו ונשמרו המיתוסים הקדומים של כל הערים והעממים, מלוכדים לכדי יצירת מערכת דתית ואמונית כוללת.

מינויה של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ נחשב למהלך פוליטי שנון של אביה, שכך הצליח לקבוע את מעמדו בעיר אֻר, מרכזה הפוליטי והתרבותי של דרום מסופוטמיה. טרם מינוי זה לא היה כהן ראשי על כל המקדשים של הממלכה, ותפקיד הכהן של מקדש העיר לא חרג מטעסי הפולחן של האל המגן על העיר בלבד.

על מעמדה ותפקידה שמרה אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ עד עליית אחיה רִ –מֻשׁ לשלטון, שבתקופת שלטונו סרבה לתמוך במורדים בו בעיר אֻר ובדרום הממלכה, ועל כן הוגלתה. אך לאחר זמן מה, לאחר שפעלה ללא לאות להוכחת התמיכה של האלים בבית אביה וזכותו לשלטון, והתעמתה עם הדברים שנכתבו על ידי מתנגדי בית סרגון, כאילו מעשי אחיינה הביאו לקללה על אכד וכי אינם לרצון האלים בטענה כי רצון האלים ידוע רק לה בשל מעמדה ותפקידה ורק היא מבינה את משמעות הרצון הזה וכיצד לקיימו בעולם, הושב לה מעמדה על ידי אחיינה, נַרַאמ סִנ, שהשכיל לדכא את המרידות ולתפוש את כס השלטון. את גירושה מאֻר וחוויותיה עד לשובה לעיר כתבה במזמור "קשירת כתרי הלל לאִנַ – נָּ".

אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ והקורות אותה ידועים ממקורות ארכיאולוגים וממסמכים. שלוש חותמות הנושאות את שמה, שהיו שייכות למשרתיה (האחד למנהל האחוזה, השני לסופר (לבלר) והשלישי לספר שהיה אחראי על ייפויה) , נחשפו בבית הקברות המלכותי של אר. בנוסף, דסקית עשויה מקלצית הנושאת את דמותה ושמה נחשפה אף היא במעון הרשמי של הכהנים והפקידות הבכירה של אֻר (במבנה הנקרא גִ – פָּרֻ בתוך מערך המקדש) בשנת 1925 לספירה המקובלת, ועליה חרותה כתובת המתארת את מעמדה ותפקידה[2]. נחשף גם פסל דמותה של הכהנת הראשית לאלה אִנַ - נָּ, בחפירות שנערכו בלרסה ׁׁׁ(החפירות בשכבה המתוארכות לשנים 2000-1800 ~) ומשערים כי הוא מציג את דמותה, משום שאֵנ – הֵדֻ – אַנָּ זכתה אחרי מותה להערצה ולמעמד דמוי אלהי. כך גם נמצאו עותקים של כתבי אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ אשר תוארכו כמה מאות שנים אחרי מותה, שכן כתביה הועתקו ונלמדו בנִפֻּר, אֻר ולַגַשׂ, ומכתובות רבות עולה כי הייתה לכתבים אלה משמעות וחשיבות כמו כתבי המלך.

כתביה מלמדים על תפקיד הכהן הראשי וכל בעלי התפקידים במקדש העיר, המנהל והארגון של הטכסים, הפולחן היומיומי וזה המיוחד לעתי חג, דרך התנהלותם, משמעותם הרוחית, תפקידו של כהן ראשי כמיצג האל עלי אדמות, כבעל או אישה לאל (בהתאמה למין הכהן), פענוח רצון האל לבני האדם, תוך הענקת תובנות להתנהלות בני האדם כך שרצון האל יעשה בעולם, ומצד שני כל סימן ואות לרע יפתרו וייעלמו.

מפת שומר

מפת ממלכת אכד ושכנותיה (שנת 2300)

החפירות בעיר אֻר

שחזור העיר אֻר ומבנה המקדש[3], מקדשי ערי שומר והממלכות שקמו אחריה הוקמו ליד חומת העיר והתנשאו הרבה מעל בתיה, שהיו בתים רבי קומות. הם היו מבנים גבוהים, שגרם מדרגות חיצוני שנתמך בסולת עפר הוביל אל שיאם, מגדל שנקרא "זִ – גֻ – רַט". המקדש היה מערכת מבנים, אולמות וחדרים, ובהם מגורי הפקידות והכהנים ואולמות התפילה והטכסים כולל חדר ההתיחדות של הכהן או הכהנת עם האל או האלה אליהם הוקדשו ולכבודם נבנה המקדש, האל המגן על העיר.

שחזור מבנה המקדש של אֻר, בתקופת ממלכת בבל הקדומה, שנת 1890~

שחזור תכנית העיר אֻר, על מערך המקדש, הארמון החומה ופתחיה לנמל

שחזור מבנה ה"גִִ - פַּרֻ" (מקום מגורי הכהנים במקדש)[4], כפי שהיה בתקופת המלך האכדי אַמַר - סִנ (בֻּר – סִנ), (שלט בין השנים 2045-2049~)

שחזור תהלוכה דתית ליד מקדש אר: בכל עיר, אחת לשנה היה פסל דמות האל המגן על העיר, האל שלשמו הוקם המקדש, מובל ברחבי העיר, לקול שירה ונגינה, האנשים באיור העליון עומדים בתנוחת תפילה, ידיהם משולבות, אולי המלך, או שליט העיר ומשפחתו, למעלה: דמויות שמיות; למטה: דמויות שומריות

דמויות שומריות (חרסית ואבן גיר) נושאות תפילה (שנים 3000-2500 ). לשומרים היו תפילות רבות לכל אירוע ולכל אל, לכל עת (טכס במקדש או תפילה אישית בכל מקום) ומזמורים שהושרו ללחן ולקול כלי נגינה[5]

נסיכה אכדית: על פי שחזור דמותה של המלכה פֻּ – אַבִּ ("מילתו של (המלך) אבי, חוקו ודבריו של המלך אבי"), המסתמך על גלימותיה, תכשיטיה, עדייה ותמרוקיה, שנמצאו בקברות המלכים באֻר, ועוד ממצאים שנחשפו בקברים אלה. שתוארכו לשנת 2600 ~)

מימין: שחזור דמות בת למעמד האצולה בשומר על פי דוגמאות הגלימות של כהנים ובני מעמד האצולה בפסלונים, תבליטים ותגליפים והממצאים מקברות המלכים של אר ; משמאל: תבליט דמותה של אִנַ – נָּ, אלת המלחמה והפריון, מכונפת וחמושה, לרגליה ארי, עטויה גלימת מלכות.

מימין: דמותה של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ בראש תהלוכת הכהנות כפי שהובלטה על גבי הדסקית עשויה קלצית הנושאת את חותמה, שערה קלוע בדוגמת צמות המיוחדת לכהנות ; משמאל: תבליט דמות הכהנת הגדולה לאל הירח, נַ - נָּ, המיוחס לדמותה של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ

למעלה: דמות גבס של כהנת שומרית, מבט מהצד ומבט מלפנים, ידיה משולבות בתנוחה שבה מוצגים כהנים ואלים, בידה גביע מים זורמים, כסמל לחיים, שערה קלוע בדוגמת צמות המיוחדת לכהנות (2600-2300); למטה: דמות עשויה בהט של כהנת לאִנַ – נָּ, מארי, עיר – מדינה אמורית שהושפעה מהתרבות והדת השומריים, ובידה גביע המים. האלף הראשון. השליט על המים, כל מקורות המים המתוקים ומי הימים נינ נאל אנ – כ, אשר מקדשו שעל פני האדמה, בעולם בני האדם, (שכן לכל אל היה מקדש בעולם האלים, ומקדש שיצג אותו בעולם המוחשי) הוקם בעיר ארכ, ונקרא, בשל היותו אדון המים המעניקים חיים, אַבּ –זֻ, לאמר: מי התהום או המים המעניקים ידע.

סַרְגון מלך אכד ושושלתו[6]. גם נכדו נַרַמ –סִנ, אשר שיקם את הממלכה והרחיב את גבולותיה, מנה את בתו, אֵנ – מֵ – נַ – נָּ (הכהנת הגדולה בעלת מתת הכחות השמימיים והתבונה האלהית (מֵ) של האל אַנֻּ) לכהנת גדולה אחרי מות דודתו, ובכך הידק את הקשר שבין הדת לממלכה, ובין הכהונה המייצגת את האל עלי אדמות לבין השלטון והלגיטימציה לשלטון.

דסקית הקלצית הנושאת את דמות אֵנ – הֵדֻ – אַנּ . נוסח הכתובת על הדסקית (מצדה השני) : "אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ. כהנת לנַ – נַָָּּּ. רעיה לנַ – נָּ. בת לסרגון. מלך העולם (וכּיש). במקדש האלה אִנַ – נַּ. באֻר. עשתה... קראה לו בשם...של האל אֵנֻ".

גליל החותם של אַ – דָּ, מנהל משק ביתה של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ: התבליט מראה שור מותקף על ידי ארי, גיבור מלחמה מהעיר כּיש, הלבוש מדי תקופת סרגון, ואת הגיבור המיתולוגי אֵנְכִּדֻ, ובידו פגיון, נלחם בביזון. ולמטה שני אריות. הכתובת מצדו השני של הגליל אומרת: "אַ – דָּ, מנהל משק ביתה. של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ."

גליל החותם של הסופר (לבלר) של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ: התבליט מראה תאו ושני שוורים זה מול זה, מצדו השני שוורים מתקיפים ארי. הכתובת אומרת: " אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ. בת לסרגון. ... הסופר..... הוא משרתה"

לבלר (סופר) שומרי

הערות:

[1] מיוונית : Μεσοποταμία הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות", לאמר: "הארץ אשר בין הנהרות", האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל והוא חלקו המזרחי של הסהר הפורה. אחר כך, בתקופה ההלניסטית ציין השם גם את חלקו הצפוני של האזור בין הנהרות, ועד דרום אנטוליה. האזור הקרוי במקרא אֲרַם נַהֲרַיִם, ארץ מוצאו של אברהם, אבי העם העברי, נמצא בין הפרת והחָבּוּר (חָבוֹר המקראי) צפונית מערבית למסופוטמיה, וכולל את סוריה ודרום אנטוליה של ימינו.

[2] על הדסקית ור' גם

[3] ר' גם סדרת הסרטונים של arte

[4] ר' גם:

http://www.odysseyadventures.ca/articles/ur%20of%20the%20chaldees/ur_article02gip.html

[5] ר' דוגמאות לתפילות שומריות:

http://realhistoryww.com/world_history/ancient/Misc/Sumer/Prayers2.htm

http://www.thenagain.info/Classes/Sources/SumerPrayer.html

על התפילות לסוגיהן, כולל תפילות, תחינות, קינות , שירי הלל, ותרגומן,

על מנהג התפילה ותנוחת הידיים.

[6] ממלכת אכד המשיכה להתקיים, על ידי שליטים אכדים, בחלק מהשטחים שכבש נרמ סנ עד שנת 2022~.