הקדמה

גליל חותם פרוס (2100 ~ לפני הספירה המקובלת) המלך, כנראה אֻר - נַ -מֻּ, יושב על כס המלכות ומעניק את תואר ותפקיד הנהגת העיר (כנראה העיר אִשׁ- כֻּנ – סִנ) לנציבו הַשׁ – חַמֵר, אותו מוליכה אל המלך האלה המעניקה הגנה לבני האדם במגעם עם האלים ומתווכת בין בני האדם לבין האלים, האלה לַ - מַּסֻ (הרוח המגנה), המתוארת גם כארי מכונף. על הטכס כולו מפקח האל נַ – נָּ שסמלו, הסהר, מתנוסס ומאיר מעל.

דמות האלה לַ - מַּסֻ, בתנוחת תפילה, עותרת ושוטחת תחינתה לפני האלים בעבור בני האדם

אֵנְ – הֵדֻ – אַנָּ[1] הייתה נסיכה אכדית, הכהנת הראשית לאל הירח נַ – נָּ (המוכר גם בשמות סִנ, סֻ – אֵנ, אַ – כִּמ –בַּ -בַּר), בעיר השומרית אֻר. היא הראשונה שידוע כי נשאה בתואר אֵנ, כהנת ראשית לאל אנֻ, תפקיד בעל חשיבות פוליטית גדולה, שהיא זו אשר קבעה אותו ואת משמעותו לדורות, ואשר הוענק לפיכך אחריה, ברוב המקרים, לבנות או לבני המלכים השליטים. היא הייתה בת למלך סַרְגוׂן מלך אכד[2], דודתו של המלך נַרַאמ סִנ, נכדו של סרגון ומחזק הממלכה שהגיעה בימיו לשיא התפשטותה, ואחת הנשים הראשונות בתולדות בני האדם ששמה ידוע ומוזכר ברשומות ולא רק בשל התפקיד שנשאה: היא נחשבת על ידי חוקרי ספרות והיסטוריונים כאדם הראשון שידוע בשמו כיוצר ומשורר. יצירות רבות שכתבה נשמרו והגיעו לידינו, חתומות בשמה, ומהן ניתן ללמוד על חלומות ושאיפות של אישה שחיה לפני חמשת אלפים שנים בעיר ובממלכה שהטביעו חותם על כל האנושות עד ימינו.

שחזור חותמה של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ

הערות:

[1] אֵנ = הכהן או הכהנת הראשית; הֵדֻ = עיטור, עדי, תכשיט; אַנָּ = של (האל) אנֻ. "אל הרקיע והשמיים", וזה השם שניתן לה בעת הקדשתה לכהונה ולא שמה שהוענק לה עם לידתה, שלא ידוע לנו.

[2] סַרְגון מלך אכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המלך החוקי, המלך האמיתי) מי שהשתלט על הערים – הממלכות של דרום מסופוטמיה והרחיב את שטחי שלטונו מערבה ומזרחה, הקים את הממלכה האכדית וייסד העיר אכד, במאות 22-23. אין לבלבלו עם סרגון מלך אשור (סרגון הראשון) ששלט בממלכת אשור בין השנים 1920-1881 ~ ונטל את השם סרגון בשל משמעותו. הערה: כל התאריכים אלא אם כן יצוין אחרת הם לפני הספירה המקובלת.