המיתוס על המאבק בין האלה אִנַ – נָּ לבין הר אֵ –בִּהְ, עליו מספר שיר ההלל של אֵנ – הֵדֻ – אַנָּ, הוא מיתוס על המאבק בין טוב לרשע בין הצדק לבין הרוע, כפי שאלה באים לידי ביטוי בניסיון של ישויות ביקום למרוד באלים ולא להעניק להם את הכבוד לו הם ראויים. במיתולוגיה השומרית, ובמיוחד במיתולוגיה הבבלית, שהתפתחה על יסודותיה ושימרה. שמיים קדומים לתיאור והסבר אירועים ותופעות טבע, יש מספר שירי עלילה (אפוסים) שבהם מתואר המאבק הזה[1], לעתים הרשע בא לידי ביטוי במעשיו של אחד האלים שסרח, על פי תפישת האלים הראשיים, או ביקש מעמד גבוה יותר; ולעתים הרשע מוצג בדמות של יצור כלשהו, חי או דומם, מחוץ לפנתיאון האלים.[2]
להרים בכלל מעמד מיחוד בדת השומרית. כבר נדון לעיל המושג כֻּר (kur) שמשמעו המילולי "הרים" אך הפך לציין את האדמות שמעבר לגבול שומר ואחר כך שומר ואכד, "הארצות הזרות", מעבר להרי הזגרוס, מקום ממנו תיפתח הרעה, שכן משם עלולים להגיח שבטים עוינים ולהתשלט על אדמות העמקים והרמות הפוריות, ממש כמו שעשו השומרים; ומצד שני מושג שקיבל משמעות דתית ומתאר את העולם שמבר לעולם החיים, זה שמתחת לפני האדמה, גם כן. שהרי למתבונן השומרי והאכדי כלפי שיאי ההרים עטויי השלג התמידי מהעמק הם נדמים לעמודי מסדרון המוביל לעולם זר וקסום, אדירי עצמה בגדלם. משום כך הם גימו את האלים להרים והאנישו את ההרים. האלה נִנ – כֻּ – רָּ, היא אלת ההרים. היא בת לאֵנ – כּ ושמה נקשר בשמו של אֵנ – לִל, שהיה למעשה סבהּ, כה רם היה מעמדה למרות שלא נמנתה עם שבעת האלים הראשיים. היא גם אמו של אל השמש אֻ – תֻ. על כן כאשר ההר מסרב לקבל את מעמדו ביקום ומזלזל באלה, יש לכך השלכות על הסדר העולמי, הנובע מהכחות השמיימיים והתבונה האלהית, כפי שנתנו ליקום; וערעור מה שנקבע בלוחות החרסית של הגורלות אשר הוענקו למשמורת לאנ – כ ובהם מפורש תפקידו של כל אל והמסייעים לו.
לדמותה של אנ – נ נקשרו מיתוסים נוספים המעידים על נכונותה לסכן את עצמה במאבק במי שמאיים על שלמות העולם ולהחשיכו, או לעשות את שעולה על דעתה מבלי לחשוב על התוצאות. כך למשל משלא קיבלה את חלקה על פי רצונותיה בכוחות השמימיים ומהתבונה האלהית, יצאה להשיגו בתחבולות[3]. כאשר ביקשה להתחרות באחותה, אדונית העולם שמעבר לחיים, ירדה לעולם זה אשר מתחת לפני האדמה, למרות הפצרות האלים, סכנה את שלומה וחייה[4], ונחלצה בעור שיניה כאשר בעלה, תמוז, נאלץ לשהות שם מחצית השנה, לאחר שחולצה משם בעזרתו של אנ – כ ומשרתיה,[5], וגם כאן מסופר כי היא עשתה שימוש בערמתה[6] וכי גורלו של תמוז נחרץ למרות אהבתם הרבה בשל מעשיה.
בשיר ההלל שלפנינו[7] מתואר מאבקה של האלה בהר מהרי דרום עראק אשר זלזל בכבודה. יש בתיאור הדברים הדגשת היותה אלת מלחמה נוקמת ונוטרת והדגשת כחה ומעמדה. בגרסא שלפנינו, המבוססת על המיתוס המתאר את האירוע, בידה של אנ – בד – אנ, מתחיל התיאור בהלל לאלה. אז עורכת האלה מסע בעולם עד הגיעה להר אבה, והתנהגותו של ההר, אשר איננו מראה לה את הכבוד המגיע לה, מעוררת את רוגזה. היא אז מתקיפה את ההר על גבהות לבו, על כך כי הוא סבור כי בשל גובהו הפיזי גם מעמדו רם וגבוה משל האלים. היא מתלוננת על לפני האל אנ, ומבקשת את רשותו להרוס את ההר. למרות סרובו של האל היא מתקיפה את ההר והופכת אותו לאבק.
הערות:
על השיר:
P. Attinger, Inana et Ebih, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiatische Archäologie, 88, 1988, 164-195
P. Delnero, Inanna and Ebih and the Scribal Tradition in A Common Cultural Heritage: Studies on Mesopotamia and the Biblical World in Honor of Barry L. Eichler, pp, 123-141
[1] ר' http://www.sacred-texts.com/ane/sum/sum08.htm
[2] כך המיתוס על נסיונה של תיאמת, אלת הים הבבלית הקדומה, אם הדור הראשון של האלים, להשתלט על היקום והפנתיאון, עד כי האלים עצמם נלחמו בה והרגוה, ביד בנה מרדכ. השומרים מספרים כי בני האדם נבראו מאדמה ומדמו של אל ממעמד פחות שביקש למרוד באלים בראשיים מפני שאלה העבידו את האלים הפחותים להנאתם. (ר' "הגרוש מגן עדן: הסיפור האמיתי, בריאת האדם במיתוסים של עמי מסופוטמיה").
[3] על המיתוס על אנ – נ ואנ – כ:
http://www.bibliotecapleyades.net/sumer_anunnaki/esp_sumer_annunaki16.htm
http://hannahpowers.net/2014/03/27/146/
המיתוס על אנ – נ ואנכ:
מקור:
תרגום לאנגלית:
http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=t.1.3.1#
[4] ובכך למעשה קראה היא עצמה תיגר על הסגר ביקום ובקשה לשנותו. עברה שדינה מוות או חידלון קיומי אפילו לאל במעמדה.
[5] על מיתוס על ידרידה של אנ –נ לעולם שמעבר לעולם החיים (מתורגם לעתים כשאול) ואשר לפיכך היא מוצגת על ידי חוקרים בני זמננו כמייצגת את החיים והאור לעומת אחותה א – רש – כ – גל שלדמותה מעניקים החוקרים את כחות האופל, למרות שהראייה של חלוקת התפקידים ביניהן לא הייתה כזו בדת של שומר:
http://www.ancient.eu.com/article/215/
http://www.halexandria.org/dward387.htm
http://www.matrifocus.com/BEL05/spotlight.htm
http://en.wikipedia.org/wiki/Inanna#Inanna.27s_descent_to_the_underworld
M. Cameron, Inanna's Descent: A Sumerian Myth
המיתוס על ירידתה של אנ – נ לעולם שבשליטת אחותה:
מקור:
http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=c.1.4.1&display=Crit&charenc=gcirc#
תרגום לאנגלית:
http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=t.1.4.1#
http://www.sacred-texts.com/ane/ishtar.htm
הגרסאות האכדיות:
http://www.mircea-eliade.com/from-primitives-to-zen/158.html
http://www.gatewaystobabylon.com/myths/texts/classic/ishtardesc.htm
http://www.ancienttexts.org/library/mesopotamian/ishtar.html
המיתוסים על תמוז:
http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=c.1.4*&charenc=j#
שירי דת על ירידתה של אנ – נ לעולם שמעבר לעולם החיים ועל יחסיה עם תמוז:
http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=c.4.08*#
ור' גם:
http://www.witchcraft.co.il/?p=451
[6] Kilmer, Anne Draffkorn. How was Queen Ereshkigal tricked? A new interpretation of the Descent of Ishtar. Ugarit-Forschungen 3 1971, pp 299–309
[7] ר' גם:
P. Delnero, Inanna and Ebi and the Scribal Tradition, in: G. Frame et al (ed), A Common Cultural Heritage:Studies on Mesopotamia and the Biblical World in Honor of Barry L. Eichler, Bethesda, Md : CDL Press, 2011