הגבירה בעלת הכחות האלהיים ןהתבונה השמימית הנוראים, עטופה ביכולתה להטיל מורא, רכובה על הכחות האלהיים והתבונה השמימית הנאדרים, אנ – נ, מושלמת על ידי כח הנשק המקודש, טבול בדם, נשלף מהרה לעת קרב, ומגן, מונח על הקרקע (?), סביבותיה סערה ושטף מים (מבול), הגבירה הנאדרה, אנ – נ, יודעת היטב כיצד לתכן עימותים, את שהורסת ארצות רבות עצמה בחץ ובחוזק יד, את שמכניעה ארצות.
כארי תשאגי, בשמים ובארץ, את בני האדם תהרסי. כשור בר עצום תנצחי את הארצות העוינות. כארי אימתני תרגיעי את המורדים ואת מי שלא נכנע לך, בכעסך.
גבירתי, בהשיגך את שיעור קומת הרקיע; הנערה אנ – נ, בהיותך מפוארת על האדמה, בהתפרצך קדימה כאל השמש אֻתֻ, המלך, פורשת זרועותיך, רחבות, בהלכך ברקיע עדויה מורא וחת, בלבשך שׂלמת אור יום, וזוהר על הארץ, בהלכך על רכסי ההרים, מפיצה קרני אורה, בשוטפך את שתילי ההרים באור, בהולידך הר מפואר, ההר המקום הקדוש, ב...., בהתחמשך באלה, כשליט מלא גילה, כשליט נלהב (?), בעליצותך בקרב, ככלי נשק הרסני, --- בני שומר [1] פוצחים בשיר לקול הצלצלים, וכל הארצות שרות את שיריהן במתיקות.
אהלל את גבירת הקרבות, ילדתו האדירה של אל הירח, העלמה אנ – נ.
(היא אשר הכריזה) "כאשר אני, האלה, הִלכתי לי ברחבי הרקיע, ועל פני האדמה, כאשר הלכתי לי ברחבי אֵ – לַמ וסֻ - בִּר[2], כאשר הלכתי לי מסביבו של הר לֻ – לֻ – בִּ[3], כאשר פניתי לעבר מרכז רכז ההרים, כאשר אני, האלה, התקרבתי לעבר רכסי ההרים של הר א – בה, הוא לא חלק לי כבוד[4].
מכיוון שלא חלקו לי כבוד, מכיוון שלא הניחו את חוטמיהם על האדמה לכבודי, מכיוון שלא נגעו בשפתויהם בעפר לכבודי[5], אני, במו ידי[6], אמלא את רכס ההרים הזה, אשר פסגותיו ממריאות על, באימתי[7].
על מדרוניו[8] הנפלאים אניח אילי ניגוח, מול עמקיו[9] אניח כלי מצור[10]. סערות אמטיר עליו ואחל ב"שעשועיה" של אנ – נ הקדושה. על פני הרכס כולו אפתח במלחמה ואתכונן למאבק.
את חיצי אכין באשפתם. את ... אבני הקלע עם חבלי. אחל לצחצח את חניתי, ואכין את מוטות ההטלה[11] שלי ואת מגני.
את היערות העבותים אעלה באש. את גרזן המלחמה שלי אשא לעבר עושי הרעה. את גִבּ – לִ[12] המטהר, אשאיר חשוף משניו הקדושות במקורות המים שמהם הן נובעות. את מוראי אפרוש מעל רכס הרי אַ – רַ – תַ[13] שאינם ניתנים למעבר.
כעיר שאַנֻ קללהּ, מי יתן כי לעולם לא ישוקם. כעיר אשר אנ – לל הזעיף אליה את פניו, מי יתן ולעולם לא ירים את צווארו. מי יתן וירעד בהתקרבי אליו. מי יתן וההרים ירעדו בהגיעי עדם, מי יתן ואֵ –בִּה יכבדני ויהללני".
אנ – נ, בתו, ילדתו של אל הירח, לובשת את לבוש המלכות ומקיפה עצמה בעליזות וגיל. את מצחה עִִטרה באימה וזטהר מלא הוד ויראה. סביב צווארה הקדוש ענדה מחרוזת פרחי ורד עשויים אבני קרניליון. את אלת המלחמה שלה שלה שבעה ראשים[14] נופפה במרץ, לימינה, ורצועות של אבני לאפיס לזולי שמה לרגליה[15].
בין ערביים היא באה כיוצאת מתוך הדמדומים, מלכותית, בשביל המוליך אל שער הפלאות[16]. היא הקריבה מנחה לאנ, ונשאה אליו תפילה.
אנ, בהתענגו על כך[17], צעד קדימה ונטל את מקומו. הוא ישב על כס הכבוד של הרקיע ומלאו בנוכחותו[18].
(אנ – נ הכריזה): "אנ, אבי, מקדמת אני את פניך בברכה! הטה אזנך לדברי. הפכת אותי לנוראה[19] שבין אלי הרקיע. בשלך אין למילתי יריב בשמים ובארץ. הענקת לי את ... ואת כלי הנשק[20] ואת אותות השררה.[21]
כדי שהמַעֲמָד [22] הרם והנישא יונח במקומו, כדי שכס השלטון ויסודותיו יונחו יציבים, כדי שעצמת כלי הנשק[23] הנכפף כעץ[24], תנשא, כדי שהאדמה תוחזק בעול כבד פי שישה, כדי שמדרך הרגל יחוזק פי ארבעה[25], כדי להתמיד בפשיטות של רצח ומסעות מלחמה רחבי הקף, כדי להתגלות לפני המלכים האלה ב ... השמים כאור הסהר, כדי לירות חצים בכח הזרוע ולהמטירם על השדות, מטעי הפרי והיערות כשִנֵּי ארבה, כדי שעל אדמת הארצות תעבור המשדדה, כדי שיוסרו המנעולים מעל שערי עריהן והם יפתחו לרווחה, -- המלך אנ, אתה אכן הענקת לי כל זאת, ו ...
שמת אותי לימיננו של המלך כדי שאהרוס את הארצות המורדות. מי יתן והוא, בעזרתי, ינתץ ראשים כְּבַּז לרגלי ההרים, המלך אנ, ומי יתן ואני ... שמך בכל הארץ, כחוט.
מי יתן והא ישמיד את הארץ כנחש בקנו[26], צי יתן ויגרום להם להחליק סביב כנחש[27] הגולש במדרונות ההר. מי יתן והוא יבסס שלטון ושליטה על ההרים, יבחן הרים אלה וידע את גבהם. מי יתן ויצא למסע קדוש למען אנ, וידע את עמקו. האלים ... , מאז שהאלים הראשיים ...
איך זאת שמכל בכל היקום[28], ההר לא ירא מפני? מכל היקום, ההר לא ירא מפני, אני אנ – נ, איך זאת שרכס הרי אֵ – בַּה, מכל היקום ההר לא ירא מפני ? מכיוון שלא חלק לי כבוד, מכיוון שלא הניח את חוטמו על האדמה לכבודי, מכיוון שלא נגע בשפתוין בעפר לכבודי, אני, במו ידי אמלא את רכס ההרים הזה, אשר פסגותיו ממריאות על, באימתי.
על מדרוניו הנפלאים אניח אילי ניגוח, מול עמקיו אניח כלי מצור. סערות אמטיר עליו ואחל ב"שעשועיה" של אנ – נ הקדושה. על פני הרכס כולו אפתח במלחמה ואתכונן למאבק.
את חיצי אכין באשפתם. את ... אבני הקלע עם חבלי. אחל לצחצח את חניתי, ואכין את מוטות ההטלה[29] שלי ואת מגני.
את היערות העבותים אעלה באש. את גרזן המלחמה שלי אשא לעבר עושי הרעה. את גִבּ – לִ[30] המטהר, אשאיר חשוף משניו הקדושות במקורות המים שמהם הן נובעות. את מוראי אפרוש מעל רכס הרי אַ – רַ – תַ[31] שאינם ניתנים למעבר.
כעיר שאַנֻ קללהּ, מי יתן כי לעולם לא ישוקם. כעיר אשר אנ – לל הזעיף אליה את פניו, מי יתן ולעולם לא ירים את צווארו. מי יתן וירעד בהתקרבי אליו. מי יתן וההרים ירעדו בהגיעי עדם, מי יתן ואֵ –בִּה יכבדני ויהללני".
אנ, מלך האלים השיב לה: "הקטנה שלי דורשת את הרס ההר הזה – מה לוקחת היא על עצמה? אנ – נ דורשת את הרס ההר הזה – מה לוקחת היא על עצמה? היא דורשת את הרס ההר הזה, מה לוקחת היא על עצמה?
הוא יצק אימה על מקום משכן האלים. הוא הפיץ יראה בקרב המשכנות הקדושים של האלים הראשיים. הוא יצק את מוראו ואכזריותו על פני האדמה. הוא יצק את המורא והפחד שמטילים רכסי ההרים, זה המורא רב הבוהק, על פני האדמה. גאוותנותו התפרשה והקיפה את תוככי הרקיע.
פירות מציגים לראווה את גניהם הפורחים ואת שפע מיניהם. עציהם רבי ההוד הנם בעצמם מקור לתהיה ופלא של שרשי השמים. בא – בה ... אריות רבים מתחת לחופת העצים וענפיהם המוארים. שם ראמי בר וצבאים בהמוניהם. שם שורי בר רועים בדשא הפורח. היעלים נקשרים לזוגות בינות לברושים על הרכס.
אין את יכולה לעבור דרך האימה והיראה. דרך זוהר הרכס מטיל הפחד. העלמה אנ – נ, אין את יכולה לעמוד נגד כל זאת". כּׂה דִבֵּר.
הגבירה, בזעמה ובכעסה, פתחה את מחסן נשקה, וכחה הדפה את שער אבני הלאפיס לזולי. היא יצרה קרב מפואר וקראה לסערה עזה. אנ – נ הקדושה נשאה ידה לאשפת חציה. היא גרמה לשטף מבול סוחף וגורף שכלו רוע. היא עוררה רוח מלאת רוע נושאת עמה את השברים והסחופת.
גבירתי עמדה מול רכס ההרים והתעמתה אתו. היא התקדמה צעד אחר צעד. היא השחיזה את שני צדי פגיונה, היא תפשה את צווארו של א – בה כמי שקוצר עשב[32]. את שני פגיונה נעצה בקרביו. היא שאגה כרעם.
הסלעים שיצרו את גופו של א – בה הרעישו את צדיו. מצדיו ומגאיותיו ירקו נחשים אדירים את רעלם. היא אררה את יערותיו וקללה את עציו. את עצי האלון קטלה בשדפון. היא המטירה אש כל צדי גופו ואת העשן עִבְּתָה. האלה קבעה את סמכותה על ההר. אנ – נ הקדושה עשתה את אשר ייחלה לו.
היא עלתה על ראש רכס הר א – בה ואמרה: "רכס הרים, בשל גבהך, בשל רומך, בשל היותך כה שובה לב, בשל יפיך, בשל היותך עוטה שלמה קדושה, בשל הגיעך לשמים, בשל שלא הנחת את חטמך על האדמה, בשל שלא נגעת בשפתיך בעפר, הרגתיך והנמכתיך.
כלכוד פיל, לכדתי את חטיך. כ)אלף) שור בר אדיר הכפפתיך לאדמה עד כי נגעו בה קרניך העבות. כ(הכנע)שור אִלצתיך, על כחך הרב, ל(רדת) לאדמה ובפראיות דלקתי אחריך. דמעות שמתי בעיניך לעד. קינות שמתי בלבך. צפרי עצב בונות את קנן על גופך.
בשנית, כולה גיל על אימתה מלאת החיל, היא נשאה דברים של צדק: "אבי אנ – לל הוא שיצק את אימתי הרבה על תוככי ההרים. הוא שהניח את הנשק בימיני. לשמאלי הונח.... כעסי, כמשדדה בעלת שִׁנַּיִם, קרע את ההר לגזרים.
בניתי ארמון ועשיתי עוד רבות. הנחתי את כס המלכות במקומו ויצבתי tאת יסודותיו. לאנשי פולחן כֻּר – גַ'רַ[33] נתתי פגיון ודרבנות[34]. לאנשי פולחן גַ – לַ נתתי נתתי תופים[35]. שיניתי את כיסוי הראש של הכהנים בבצעם את טכסי הפלחן[36].
בנצחוני שעטתי לעבר ההר. בנצחוני שעטתי לעבר א – בה, רכס ההרים. התקדמתי כנחשול גואה, כמים שוטפים הצפתי את הסכר. את נצחוני אכפתי על ההר. את נצחוני אכפתי על א – בה".
על הרס א – בה, הו, ילדתו הדגולה של אל הירח, העלמה אנ – נ, תהוללי.
השבח לנִ – סַבַּ[37].
הערות:
[1] במקור: האנשים שחורי הראש. והוא השם שהשומרים קראו את עצמם. וכך מכנה אותם אנ – הד – אנ בשיריה.
[2] שני אתרים מסמלים את הצפון הרחוק (ס – בר) והמערב הרחוק (א – למ) כלומר: קצווי ארץ.
[3] על שם בני השבטים השוכנים באזור, והכוונה כנראה להרי דרום כורדיסטאן של היום.
[4] במקור: הראה לי
[5] במקור: שפשפו את עפר הארץ בשפתותיהם, כלומר: לחכו עפר
[6] במקור: אישית, באופן אישי, בבחינת "אני ולא אחר".
[7] במקור: אכפיפו ליראתי, למוראי.
[8] במקור: צדיו
[9] במקור: צדיו הקטנים
[10] במקור: אילי נגיחה קטנים בהתאמה לגובה המדרונות וכלים אלה מועדו להרוס חומות בצורות כך שההר נמשל לעוטה חומה מבוצרת שהאלה צנגחו ותהפכו לאבק.
[11] מוט הטלה הוא נשק מעץ ממורט עשוי בזוית שנזרק לעבר האויב או הציד ויש שהוא שב אל הזורק (בומרנג) והדבר תלוי באורכו וזויתו.
[12] אל האש השומרי
[13] רכס הרים שבו, על פי המיתוסים השומריים, היה ממוקם מקדשה של אנ – נ לפני שעברה להגן על העיר ארכ, והוא ידוע באוצרות הטבע שלו ועושרו. ברכס הרים זה קשורים מיתוסים רבים המספרים על מאבק שליטיו להפוך למרכז הממלכות ששלטו באזור וקשורים גם לשליט אנ – מר – כר שהשכיל להפוך את האלה אנ – נ לאלה המגנה של עירו ארכ, ושלו. ר':
http://en.wikipedia.org/wiki/Enmerkar_and_the_Lord_of_Aratta
http://en.wikipedia.org/wiki/Enmerkar_and_En-suhgir-ana
http://en.wikipedia.org/wiki/Lugalbanda_and_the_Anzud_Bird
http://en.wikipedia.org/wiki/Lugalbanda_in_the_Mountain_Cave
[14] במקור: את נשק ה cita בעל שבעת הראשים: אלת מלחמה שלה שבע זרועות (עור, חבל קלוע ?) בראשה.
[15] כלומר: הרצועות הקושרות את מנעליה עשויות אבני חן יקרות.
[16] הסימן הקדום בכתב היתדות הנקרא "דרך שער הפלאות" מסמל את הגחתה של אנ – נ.
[17] במקור: התענגותו באנ – נ עצמה.
[18] במקור: הוא מלא את כס הכבוד של הרקיע (בהוויתו).
[19] זו שמפילה מורא ביותר מבין שאר האלים.
[20] במקור: נשק מסוג cilig
[21] במקור הענקת לי את אותות antibal שהוא כנראה תפקיד ממלכתי ו mansium
[22] כַּן עליו מניחים עמודים במבנה
[23] במקור כלי מסוג cita
[24] במקור: עץ מסוג mubum (ר' רשימת העצים של שומר)
[25] במקור: כדי שהירכיים ישתרעו כעול (כבד) פי ארבעה
[26] במקור: בחגבו, בחרכו
[27] במקור: נחש מסוג sajkal
[28] במקור: על פני הארץ ובשמים
[29] מוט הטלה הוא נשק מעץ ממורט עשוי בזוית שנזרק לעבר האויב או הציד ויש שהוא שב אל הזורק (בומרנג) והדבר תלוי באורכו וזויתו.
[30] אל האש השומרי
[31] רכס הרים שבו, על פי המיתוסים השומריים, היה ממוקם מקדשה של אנ – נ לפני שעברה להגן על העיר ארכ, והוא ידוע באוצרות הטבע שלו ועושרו. ברכס הרים זה קשורים מיתוסים רבים המספרים על מאבק שליטיו להפוך למרכז הממלכות ששלטו באזור וקשורים גם לשליט אנ – מר – כר שהשכיל להפוך את האלה אנ – נ לאלה המגנה של עירו ארכ, ושלו. ר':
http://en.wikipedia.org/wiki/Enmerkar_and_the_Lord_of_Aratta
http://en.wikipedia.org/wiki/Enmerkar_and_En-suhgir-ana
http://en.wikipedia.org/wiki/Lugalbanda_and_the_Anzud_Bird
http://en.wikipedia.org/wiki/Lugalbanda_in_the_Mountain_Cave
[32] מילולית: סוג של עשב המשמש לקליעת סלים (stipa tenacissima).
[33] השם kur-jara נזכר בירידתה של אנ – נ לעולם שמעבר לעולם החיים כשם של דמות שפגשה שם ונזכרת עם דמות אחרת בשם gala-tura אשר בעצת אנ – כ השיבוה לחיים.
[34] או מלמד בקר: מוט שעליו דרבן.
[35] במקור: תופי ub ותופי lilies
[36] במקור: כהני pilipili
[37] אלת הלמידה.