פרק 7: כושר אירובי (כושר לב ריאה).
כושר אירובי (כושר לב ריאה) משקף את היכולת של מערכות הדם והנשימה לספק "דלק" בפעילות גופנית ממושכת ולסלק לאחר מאמץ את התוצרים הגורמים לעייפות.
היום ברור מעל לכל ספק, שלכושר האירובי ישנה השפעה חיובית על בריאות האדם. אימון לשיפור הכושר האירובי ישפר את היכולת להתמיד במאמץ נתון לאורך זמן, ואף עשוי להפחית את הסיכון לחלות במחלת לב. אבל, השינויים הביולוגיים, שנגרמו על ידי התרגול הגופני, האחראי להיווצרות שני יתרונות אלה, אינם זהים. השיפור ביכולת להתמיד במאמץ לאורך זמן נגרם כתוצאה מהאצה בהעברת החמצן וניצולו, בעוד שהפחתה בסיכון למחלת לב עשויה להיות תוצאה של שינויים במטבוליזם של שומני הדם או במכניזם ההתקרשות של קרישי הדם.
מחלות לב וכלי הדם הן הגורם הראשון למוות בכל הארצות המתועשות, שיעורן כמחצית ממספר מקרי המוות. מחלות אלה הן: מחלות לב כליליות, יתר לחץ דם, התקפי לב, מחלות כלי הדם ההיקפיים, ליקויים של חלקי הלב ובהם שסתומי הלב ושבץ מוחי.
השכיחה מבין המחלות היא מחלת לב כלילית (מחלת העורקים הכליליים). במחלה זו מתרחשת הצרות או חסימה של העורקים המספקים דם לשריר הלב. המחלה נובעת מטרשת עורקים (פגיעה בדופן הפנימי של כלי הדם), שבעקבותיה מצטברים במקום חומרים שונים הגורמים לעיבוי האזור עם סכנה להצרות וסכנה גוברת לסתימה על ידי קריש דם. טרשת עורקים יכולה לגרום לאוטם שריר הלב, שתוצאתו היא התקף לב.
מחלת לב כלילית מוכרת כיום כמחלת ילדים (מחלה שתחילתה בילדות), למרות שסימניה מופיעים בגיל מאוחר יותר.
להלן גורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית:
o יתר לחץ דם (לא ברור עדיין בדיוק מה הסיבה להיווצרות של יתר לחץ דם).
o עישון סיגריות.
o שומני הדם - רמות גבוהות של כולסטרול.
o גיל - הסיכון עולה עם העלייה בגיל.
o גורמים גנטיים.
o מין - הסיכון של גברים גבוה בהרבה משל נשים.
o השמנת יתר.
o סוכרת.
o לחץ נפשי - הסיכון גבוה יותר אצל אנשים חסרי שקט, לחוצים ותחרותיים.
o העדר פעילות גופנית.
העדר פעילות גופנית הינו אחד מגורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית. נשאלת השאלה: במה חשיבותה של הפעילות הגופנית כמפחיתה גורמי סיכון להתפתחות מחלות לב ?
בעקבות פעילות גופנית אירובית חלים השינויים הבאים בגורמי הסיכון:
o ירידה ברמת השומנים "הרעים" בדם.
o הפחתה בלחץ הדם אצל הסובלים מיתר לחץ דם.
o גמילה מעישון - אנשים הנכנסים למשטר של פעילות גופנית נוטים להיגמל מהר יותר.
o הפגת לחצים נפשיים.
o שיפור ביעילות עבודתו של הלב כך שעבור מאמץ נתון הלב בעצמו צורך פחות חמצן.
o ירידה ב - % השומן בגוף.
חשוב לציין שלא נדרשת פעילות גופנית בעצימות רבה, בכדי שתושג רמה כלשהיא של הגנה בפני מחלות לב כליליות. הגנה זו הנובעת מאורח חיים פעיל הינה חולפת, אלא אם אורח חיים זה נשמר ברצף לכל אורך השנים.
פעילות גופנית כגורם מפחית שומן ומשקל.
למרות שמניעת השמנה הינה בעיקרו של דבר עניין של השגת איזון בין ההוצאה להכנסה של קלוריות, הטיפול באדם השמן כרוך בתוכנית פעולה מסובכת יותר. לאנשים השמנים באורח מתון (עודף של 10 - 15 ק"ג ) הפחתה יומית של 250 קלוריות בתזונה + פעילות אירובית מתונה, שתביא להוצאת 400 קלוריות תיצור גירעון של 650 קלוריות ליום שהם 4550 קלוריות לשבוע, שעשויים להביא לשרפת 500 גרם שומן. פעילות רצופה כזו במשך 20 - 30 שבועות תביא לחזרה למשקל הרצוי.
ברמות גבוהות יותר של השמנה יש צורך בטיפול יסודי תחת פיקוח רפואי.
סיכום: פעילות גופנית אירובית, שמטרתה פיתוח כושר לב ריאה יכולה להביא לתוצאות חיוביות ב - 3 תחומים והם:
1. שיפור ביכולת להתמיד במאמץ נתון לאורך זמן, או לבצע משימה נתונה מהר יותר = בהספק גבוה יותר = שיפור ההישגים הספורטיביים.
2. שיפור הבריאות הגופנית על ידי הפחתת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.
3. הפחתה בכמות השומן בגוף שתגרום לתחושה פיזית טובה ולדימוי גוף חיובי יותר = איכות חיים אישית טובה יותר.