נהוג לסווג את כאבי השרירים הקשורים למאמץ גופני לשניים:
o כאבים מידיים המופיעים בזמן המאמץ או מיד אחריו וקשורים לאספקת דם לקויה בשרירים ולהצטברות חומרי פסולת. כאבים אלה חולפים זמן מה לאחר סיום המאמץ.
o כאבים מושהים המופיעים זמן מה אחרי סיום המאמץ הגופני או האימון ונמשכים מספר ימים. השרירים, שבהם מורגשים הכאבים מאופיינים בנפיחות וקשיות, טווח התנועה בהם קטן והיכולת למתיחתם מוגבלת. בדיקות מקרוסקופיות של רקמת השריר הצביעו על בצקת, דלקת ונמק ברקמת השריר. תופעות אלה מתרחשות בעוצמה רבה 24 - 48 שעות לאחר המאמץ וחולפות בהדרגה תוך 3 - 7 ימים.כאבים מושהים מופיעים אחרי פעילות גופנית בלתי שגרתית בעומס גבוה מעל הרגיל. הכאבים שכיחים יותר לאחר עבודה אקסצנטרית (נחיתות רבות, ריצה בירידה וכד'). הסברה היא, שעומס כזה גורם לנזקים מיקרוסקופיים ברקמת השריר וברקמת החיבור שעוטפת אותו. הטיפול הטוב ביותר, שניתן להמליץ עליו, הוא המשך פעילות. אמנם, מספר שעות אחרי גמר הפעילות הכאבים חוזרים, אך במשך כמה שעות חלה הקלה. מבחינה מכאנית לא ברור מדוע פעילות גופנית גורמת להפחתת כאבים. כטיפול מונע לכאבים מושהים, מומלץ על חימום לפני הפעילות והרפיה בסופה. למרות ההמלצה אין בנמצא מחקרים רבים התומכים בסברה זו וכמו כן לא תמיד "זה עובד".