💡 הידעת??

איך לוכדים מוזיקה בתקליט?

היום, בדיוק לפני 148 שנים, ב-19 בפברואר 1878, רשם הממציא תומס אדיסון פטנט על מכשיר מהפכני בשם "פונוגרף" – המכשיר הראשון בהיסטוריה שהצליח גם להקליט קול וגם להשמיע אותו מחדש.

אדיסון השתמש בגליל מסתובב שעליו נחרטו תנודות הקול באמצעות מחט זעירה. זה היה רעיון מבריק, אבל צורת הגלילים הנפחית והמסורבלת תפסה מקום רב והקשתה על האחסון, הם נשחקו בקלות, והיה קשה מאוד לשכפל אותם בכמויות גדולות.

כאן נכנס לתמונה הממציא אמיל ברלינר, שאמר: "למה גליל? בואו נשטח את זה!" ויצר את התקליט.
וכך נולד ה'גרמופון' (הסבא של הפטיפון), שהפך ללהיט.

אז איך הפטיפון מייצר צלילים?

הסוד הוא גם פיזיקלי וגם מתמטי. החריץ שעל התקליט אינו סדרת מעגלים נפרדים, אלא ספירלה אחת ארוכה מהקצה החיצוני אל המרכז. זו ספירלה ארכימדית – צורה שבה המרחק מהמרכז גדל בקצב קבוע ככל שהזווית גדלה.

אבל הקסם האמיתי נמצא בתוך הספירלה הזו.

לאורך החריץ נחרט "ציור" זעיר של גלי הקול המקוריים:

* צליל גבוה (תדר גבוה) יוצר תנודות צפופות יותר לאורך החריץ.

* צליל נמוך (תדר נמוך) יוצר תנודות מרווחות יותר.

* צליל חזק יוצר סטיות גדולות יותר של החריץ.

* צליל חלש יוצר סטיות קטנות יותר.

כאשר המחט של הפטיפון נעה בתוך החריץ, היא רוטטת בדיוק לפי התנודות הללו. הרעידות הופכות למוסיקה שאנחנו שומעים.

בפעם הבאה שאתם רואים בטלפון שלכם הודעה קולית בוואטסאפ, תסתכלו על הקווים הקטנים שזזים (ה-Waveform) - זה בדיוק ה"ציור" המתמטי שאדיסון גילה לפני כמעט 150 שנה!