בפרק זה נתמקד בתיאור התנועה מבלי להתייחס לסיבתיות שגרמה לתנועה. נתמקד בכלים מתמטיים העוזרים לנו לתאר את התנועה.
נתייחס לשתי גישות: גישה מתמטית המתארת תנועה לאורך קו ישר בלבד וגישה וקטורית המרחיבה את ההתייחסות לתיאור התנועה במישור או במרחב.
לפני שנתחיל בתכני הפרק, ענו על השאלון הבא- תרגילית- תיאור מיקום (בסיס)
המילה מיקום מתארת את המיקום של גוף (היכן הוא נמצא), שימו לב, לומר שחפץ נמצא כאן או שם זה חסר משמעות.
בתיאור מיקום של גוף חייבים להתייחס למרחק מנקודת ייחוס וכיוון, כלומר בתיאור מיקום חייבים לכלול אינפורמציה של גודל וכיוון
זוהי הנקודה שממנה אנחנו מודדים את כל המרחקים, חייבים להגדיר נקודת ייחוס לפני שניתן לתאר מיקום. היא יכולה להיות כל נקודה שנבחר, אך כדאי לבחור נקודה שתקל על המדידות והחישובים
דוגמה: בתיאור תנועת מכונית על כביש, נוכל לבחור את נקודת ההתחלה של הנסיעה כנקודת הייחוס
מערכת המורכבת משני צירים (במישור) או שלושה צירים (במרחב) המאונכים זה לזה. הצירים המקובלים הם:
x - ציר אופקי
y- ציר אנכי
z- ציר הניצב למישור שיוצרים הציר האופקי והציר האנכי
(x, y) או (x, y, z) כל נקודה מתוארת על ידי קואורדינטות
יתרונות- קלה להבנה ולשימוש, מאפשרת חישובים פשוטים יחסית.
!על מנת לתאר תנועתו של עצם, קודם עלינו לדעת לתאר את מיקומו כתלות בזמן. איך מודדים זמן? התשובה לכך היא מיידית- בעזרת שעון
!ואיך מודדים מרחק? התשובה לכך גם היא מיידית בעזרת הסרגל או המטר
שתי התשובות התייחסו לאופן כיצד מודדים (באופן אופרטיבי), מבלי להכנס למהות של מהו זמן או מרחק, בתהליך המדידה אנו מבצעים תהליך שבו אנחנו משווים גודל פיסיקלי מסוים לגודל המוסכם באופן חברתי, המהווה ייחוס לתכונה של הגודל הפיסיקלי הנמדד
הגישה המתמטית מתמקדת בתיאור תנועה חד-ממדית. תנועה המתקיימת לאורך קו ישר.
מאפיין עיקרי : שימוש בערכים חיוביים ושליליים לתיאור כיוון התנועה
הגישה הוקטורית מאפשרת תיאור תנועה בשני ממדים או שלושה ממדים באמצעות וקטורים
מאפיינים עיקריים: שימוש באלגברה וקטורית ופירוק התנועה למרכיבים בכל אחד מהצירים*
בחרו בגישה שאליה תרצו לעבור
בפרק זה תמצאו את המושגים הבאים:
נקודת ייחוס, מערכת צירים קרטזית, מהירות ממוצעת, מהירות רגעית, וקטור מיקום, וקטור ההעתק, חשבון וקטורי, חיבור וקטורי, חיסור וקטורי, וקטור מהירות, וקטור תאוצה