קפיצת הדרך

מאת הרב שי שמעון כהן - צפת

בפרשת השבוע, מסופר על החתונה הראשונה בתורה - חתונת יצחק ורבקה. לשם כך נשלח אליעזר, עבד אברהם, לבית הכלה המיועדת, וכשדיבר עם משפחתה, אמר בין היתר: "ואבוא היום". על כך מפרש רש"י: "היום יצאתי והיום באתי" - "מכאן שקפצה לו הדרך". וכך יכל לצאת מארץ ישראל, ולהגיע לחרן באותו יום.

השאלה המתעוררת, היא כפולה. ראשית, ה' לא עושה ניסים סתם. אם כן, למה זכה אליעזר לקפיצת הדרך, וכי לא יכל להמתי בסבלנות עד שיגיע לחרן? ושאלה נוספת. מה 'בער' לאליעזר לספר זאת למשפחת רבקה? האם לא חשש שבכך הוא יערער את אמינותו?

על כך יש שני הסברים. ההסבר הפשטני, מבוסס על כך שאברהם נתן את כל נכסיו ליצחק החתן, ורשם על כך שטר מתנה. איזה תאריך יהיה רשום בשטר? אפשר לרשום את תאריך כתיבת השטר, אבל כך ייצאו הנכסים מבעלות אברהם באופן מיידי, וזה הרי מיותר. לחילופין, אפשר לרשום בשטר את התאריך המשוער שבו יגיע אליעזר אל היעד. אבל אז, השטר נראה כשקר...

כדי לפתור את הבעיה, רשם אברהם את התאריך הנוכחי. אך אליעזר הגיע אל היעד מיידית, וכך לא יצאו הנכסים מבעלות אברהם, לחינם. כשהגיע אליעזר למשפחת רבקה, חשש שיאמרו שהשטר הוא כמו שיקרי, שכן נכתב בו תאריך מאוחר. לכן הזדרז ואמר "היום יצאתי והיום באתי". ממילא, אין כאן ולו אבק של שקר.

ההסבר העמוק יותר, שרבקה נמשלה לשושנה בין החוחים. כאשר השושנה נמצאת בין הקוצים, משקים גם אותם, לצורך השושנה. כך גם ברוחניות, זכו כל משפחת רבקה לשפע רוחני, בזכות רבקה. ממילא, ברוחניות, הם לא יסכימו שתיעשה שום פעולה שתשחרר אותה מהם, לפני שתהיה סיבה מוצקה לזה. זו הסיבה, שאליעזר לא יכל לצאת לדרכו, לפני שהגיע זמנה של רבקה להתחתן. אך כשהגיע המועד, עשה ה' קפיצת הדרך, כדי שלא תישאר שם זמן מיותר. כשהגיע אליעזר למשפחת רבקה, הוא חשש שהם ינסו לדחות את יציאתה. ולכן הבהיר להם מיד, שה' עשה נס מיוחד, כדי שלא תישאר במקומה הנוכחי, אפילו רגע אחד מיותר.

ה' עשה נס מיוחד, כדי שרבקה לא תשאר בביתה אפילו רגע אחד נוסף. כך גם בנוגע אלינו. אמנם אנחנו בגלות, אך ה' יעשה כל מה שדרוש, כדי שלא נשאר בגלות אפילו רגע אחד מיותר. נעשה אנחנו את מה שתלוי בנו, ונוכל להיות בטוחים שגם הוא יעשה את מה שתלוי בו!

(לקוטי שיחות א')