אוכל!

אחד הנושאים המדוברים בפרשת השבוע, הוא רשימת בעלי החיים הטהורים, שמותר לאוכלם. יש בזה שני סימנים, ראשית, על הבהמה להיות מפרסת פרסה, דהיינו שהפרסה בקצה הרגל שלה, חצויה לשניים. שנית, היא מעלה גירה. תחילה בולעת כמויות של אוכל, ואחר כך פולטת ולועסת בנחת.

מה המשמעות של זה? כדי להבין זאת, נבאר תחילה את משמעות האכילה בכלל. כשאדם אוכל, הוא לא רק ממלא את צורכי הגוף הגשמיים. יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. הוא בעצם לוקח חתיכה מבהמה גשמית (למשל), ומעלה אותה. כעת היא לא חתיכת בהמה, אלא חתיכת בן אדם! זוהי בעצם עבודת האכילה, לקחת את הגשמיות שסביבנו, ולרומם אותה. כמובן, עבודה זו, דורשת זהירות מיוחדת. כשעוסקים בעניני קדושה, הסיכוי לטעות הוא קטן יחסית. אך כשעוסקים בגשמיות, כיצד נידע שאיננו טועים? לשם כך נתנו לנו שני סימנים.

ראשית, על האדם לשים לב, שאינו עושה "מה שמתחשק לו", אלא מה שהוא צריך לעשות. לזה רומזת הפרסה, שמפוצלת לשנים - ימין ושמאל. יש אנשי ימין, שאוהבים לתת ולעזור. יש גם אנשי שמאל, קפדניים יחסית, שמקפידים על הסדר והמשמעת. אך דווקא הפרסה המפוצלת מעידה על כשרות. לעיתים ימין, ולעיתים שמאל, הכל בהתאם לצורך.

שנית, גם אחרי קבלת החלטה, יש ללעוס אותה שוב ושוב. לא להיות נעול על מה שהחלטתי, אלא להישאר תמיד עם ראש פתוח וחוש ביקורת מפותח, וכך להיות בטוח (יחסית), שאכן צועד הוא בדרך האמת.

לקוטי שיחות ב'