~ פרשת משפטים ~

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

(שמות כא א)

ספר שמות

  1. "ויאמר ה' אל משה - עלה אלי ההרה, והיה שם". אלוהים מלמד אותנו שאי אפשר פשוט לעלות על ההר ולקבל את התורה. זו לא משימה שצריך לעשות. צריך קודם 'להיות' על ההר. לשהות בו. כמה קשה לנו היום פשוט 'להיות'. אנחנו כמעט תמיד במקומות אחרים, מפליגים. כנראה שכדי לקבל את התורה צריך לדעת 'להיות'.
  2. אחרי כל הסיפורים האדירים של יציאת מצרים, קבלת התורה, וכל האקשן מגיעה הפרשה שלנו - פרשת שופטים. שעמום רציני של מיליון חוקים משמימים וקטנוניים. משיא האקשן לשיא השעמום. אבל היא באה בדיוק בזמן - אחרי כל הישיאים צריכה לבוא שיגרה. השיגרה, לא רק שהיא ביראה ומרגיעה, היא זו שמעניקה תוקף לכל הסיפורים שלפניהם. מחשבה - תתארו לכם שהיינו כל הזמן בשיא… יש דבר כזה? אז מה היה השיא אז?