~ פרשת וילך ~

"וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.".

(דברים לא א)

ספר דברים

הפרשה נפתחת במילים: "וילך משה וידבר את הדברים האלה". לא ברור לאן הולך משה. בדרך כלל הוא פשוט מתחיל לדבר. מה נשתנה הפעם? אולי, כמו שאומרים באנגלית I'm going to, פה משה הולך לעשות את זה. כי הפעם זה קשה לו. זה לא דיבור רגיל. אלו מילות פרידה של משה מהעם ומהחיים. זה עצוב אבל הגיע הזמן. וכנאה צריך ללכת לעשות את זה.
משה מספר לעם: "וילך משה, וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום. לא אוכל לצאת ולבוא. וה' אמר אלי - לא תעבור את הירדן הזה". משה אומר - אני זקן. אני לא יכול להילחם (במקרא ולצאת ולבוא זה להילחם), ולכן אלוהים ביקש ממני לא להיכנס לארץ המובטחת. הסיפור של משה נוגע ללב אבל הוא פשוט לא נכון. מי שזוכר משה חטא ונענש לא להיכנס לארץ. אלוהים החליט על החלפת דור במנהיגות שתוביל את הכניסה לארץ. אבל אני סולח למשה. לא אכפת לי שהוא מחרטט אותנו. הוא עשה כל כך הרבה, מנהיג דגול. מבחינתי זה שקר לבן שנועד להמתיק את הגלולה. ואני איתו. הוא כל כך מסכן עכשיו ובסך הכל מסדר לעצמו את הפרידה הזו בראש כדי שתעבור לו יותר טוב בגרון.
משה עוד רגע הולך לעולמו ואלוהים מטרחן באוזניו שוב ושוב כמה גרוע הולך להיות אחרי מותו. העם "יזנה" את הברית, ואלוהים יעניש את העם "רעות רבות וצרות". למה אלוהים עושה את זה? למה חשוב לו שמשה ימות בידיעה שמפעל חייו עומד להתמוט? למה לשבור אותו? כנראה שגם לאלוהים קשה. מזכיר קצת כמו ריב ופרידה בין זוג אוהבים. הכל שחור באופק. זו פשוט אהבה עצומה.