פתח דבר

הקובץ 'ליקוטים' מתייחס למימד הרוחני ולמימד המעשי.

"אל לנו לנהל את חיינו כמעשה שבשגרה" הפציר בנו ניטשה, ולפניו סנקה הסביר כי "כל ימי חיינו עלינו ללמוד כיצד לחיות". כדי למצות את חיינו כחיים ריבוניים ומלאים של משמעות, איכות והגשמה עצמית, עלינו ללמוד. ללמוד ולחשוב.

הכתוב בקובץ זה מביא אסופה של מילים ומשפטים שביחד מביאים את רוח המעשה החינוכי במדרשת מיצר - השאיפה למימוש היכולות והנטיות הגלומות באישיות החניכים, חניכתם לאזרחות דמוקרטית פעילה וטיפוח תרבותי של אישיותם באמצעות מסעות מודרכים במיטב המחשבה והיצירה האנושית. לצערנו השדה החברתי והפוליטי מופקר יותר ויותר למתלהמים ולקיצוניים. לקנאים. דווקא לאור זאת חשוב להבין כי ישנה מחויבות עליונה לאקלים חברתי ואינטלקטואלי שיגן על הצעירים מפני דיכוי מחשבתם, פגיעה בגופם וחילול כבודם. החינוך ההומניסטי מבקש להחיל על הכול את הנורמות הבסיסיות של כבוד האדם ושוויון ערך האדם וזוהי שכבת הבסיס במכינה הכוללת:

א. גישה אינטלקטואלית שמבוססת על פתיחות דעת ורוחב דעת, על חשיבה אוטונומית ורפלקטיביות ביקורתית, על הנמקות הגיוניות וראיות עובדתיות; ב. עמדה מוסרית המייחסת ערך אנושי שווה לזולת, חותרת לצדק חברתי ולשכנות של שלום ונוהגת באחרים בכבוד, בהגינות ובהתחשבות; ג. אזרחות דמוקרטית פעילה הניכרת במעורבות אכפתית ואחראית, בפלורליזם, בסובלנות ובריסון עצמי; ד. עושר תרבותי הנסמך על סקרנות פעילה, רוחב אופקים, עומק חווייתי, מחויבות לאיכות ופתיחות לשונות; ה. "אזרח העולם" אשר לצד מעורבותו בתרבותו המקומית (לאומית, דתית ואחרת), מרחיב את דעתו בתרבותן ובמצבן של חברות אחרות ומגלה רגישות ואחריות לנושאים של אתיקה בין-לאומית ואקולוגיה גלובלית.

השם 'ליקוטים' מעיד על עצם פעולת האיסוף הפשוטה. כדי להזין את רוחנו עלינו ללקט מן הספר, מן השדה ומן הזולת. לעולם לא מסתיימת פעולת הליקוט, ולעולם אינה מספיקה. עם זאת, כשם שהדבורה יונקת צוף מפה ומשם - הדבש הוא מעשה היצירה השמור רק לה, כך גם קובץ זה - לא יותר מקצת מזון לבבות פועמים וחיים.

מלאכת האיסוף והעריכה נעשתה ברשלנות כמעט מכוונת. בתשוקה למילים ובציפייה למה שיביאו איתן. עם זאת, חלקי הקובץ מהווים שערים לפי נושאי הלימוד במכינה. הבחירה להיכנס בשער, ואולי להגדירו, היא זכות בלעדית לבוחר לעשות זאת. הסדר לא ממש משנה.

שער ראשון: אמנות החיים - השער הפותח שמביא עמו את בסיס ביותדנו בני אדם שבוחרים בכל יום מחדש ללמוד איך ראוי לחיות את חיינו.

שער שני: יהדות ואמונה - הכוח המכוון אותנו הוא מכלול אמונותינו, החיבור השורשי והתרבותי ליהדות הוא העוגן הערכי המספק תחושת שייכות עמוקה.

שער שלישי: אדם ואדמה - האדמה היא הקשר החיים שלנו. מתוכה באנו, עליה אנו חיים את חיינו ואליה יום אחד נשוב. חובתנו לתהות לגביה, לכבד ולשמור עליה - היא מקומנו.

שער רביעי: אדם וחברה - האדם הוא חלק מהחברה, בלעדיה הוא אינו קיים. בשער זה מובאים קטעים על אופן כינונה של החברה הישראלית ואנוכחלק ממנה.

שער חמישי: שבילי גבורה - דווקא בזמנים של עימותים ומאבקים יכולים לבוא לידי ביטוי גילויים מופלאים של אומץ לב, אחווה ורעות.

שער שישי: חינוך - אנו מאמינים שבכוחו של דיאלוג חינוכי של צעירים ומחנכים, ובכוחם של הצעירים עצמם לקדם עתיד הולך ומשתבח עבור החברה הישראלית.

הערה: הרבה מחניכי שואלים אותי לגבי רשימת קריאה מומלצת. רשימת המקורות יכולה למלא תפקיד זה. חלקית אמנם, אך עדיין רשימה.

זה המקום להודות לכל מי שלוקח חלק במעשה החינוכי במכינה - חניכי המכינה, בוגריה וצוות המורים, המחנכים והמנהלה. תודה מיוחדת לחניכיי על ההשראה באיסוף החומרים לקובץ זה.

ליעד סולנקו, ראש מכינת מיצר