~ פרשת מסעי ~

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם: בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן."

(במדבר לג א)

ספר במדבר

הפרק האחרון בספר במדבר הוא למעשה הפרק האחרון בתורה (ספר דברים כולו הוא נאום שנושא משה לפני הכניסה לארץ). לפני הכניסה לארץ התורה מציינת במעין יומן מסע של כל התחנות שעבר עם ישראל במדבר: חצרות, רתמה, רימון פרץ,לבנה, חשמונה, עציון, יוטבתה, תחת, דיבון גד, מואב ועוד הרבה. למה זה חשוב? דווקא משום שבסיפור של עם ישראל יש הרבה ניסים, מלחמות, ניצחונות, משברים, מנהיגים ודרמה. מעבר לכל זה יש הרבה זמן של "סתם". שעמום. ואלה החיים. מי שמספר רק על השיאים והדרמות משקר. לכן זוהי 'תורת אמת' - יש בה הכל.
נקודה למחשבה: הארץ המובטחת היא מובטחת מראשיתה ועד היום שהרי בשום שלב בהיסטוריה עם ישראל לא התיישב בכל הגבולות המשורטטים בתורה (הכוללים חלקים נכבדים מירדן, מסוריה, מלבנון). אולי זוהי תפקידה של הארץ - להיות מובטחת. להיות רעיון של געגוע נצחי. יש מצב שגם אנחנו המתגוררים בה - אמורים לרצות להיות ולהתגעגע אליה כי היא לא שלנו ואין לנו בעלות עליה.
חשבו על הנקודה הקודמת בהקשר של אהבה וזוגיות. להיות ביחד ולהתגעגע אחד לשני..