כנסים ופסטיבלים

בכנס הראשון שהתקיים ביום שישי ה 14/07/1944 השתתפו כ-200 רוקדים, ב14 להקות, וצפה בהם קהל של 3,500 איש. על הבמה הופיעו הלהקות ב-22 ריקודים, מהם רק 6 היו ריקודים מקוריים. הכינוס עסק בהנחת התשתית ליצירת תרבות עממית, כאשר ריקודי עם הינם המרכז. וכן עסק ביצירת תרבות עממית בהקשר עם התחדשות לאומית. היצירה של מחולות העם התחילה בכפר, בהתיישבות העובדת והפך ליצירה ריקודית לאומית חשובה.

במרכז התכנית , כפי שהדברים כתובים ב"תוכניה" של הכינוס הראשון, עמדו ארבעה סוגי ריקודים:

• ריקודים מהגולה וריקודים הנהוגים בארץ.

• יצירות והצעות לריקודים חדשים (ריקודי עם ישראליים מקוריים).

• ריקודי קבוצות תימנים מתל אביב ומראשון לציון.

• ריקודי עמים שונים.

בכינוס הראשון הוצגו שתי הצגות תנכ"יות: "רות" ו"שיר השירים". הן הוצגו על פי תיאור המארגנים, ב"סגנון עממי המוני". הבחירה של "מגילת רות" שעיצבה גורית קדמן, בהשתתפותם של יותר מ-100 חברי קיבוץ דליה, מתקשרת לחזרה לארץ מולדת. והבחירה במסכת "שיר השירים" מתקשרת לשיר הלל לנופי הארץ ולתושביה הקדומים.

בכנס דליה הראשון הופיעו שני חידושים חשובים:

• צעדת "שיכול חילוף" שהופיעה בריקודה של רבקה שטורמן ה"גורן", בריקוד של אלזה דובלון "מים מים" ובריקוד "הבו לנו יין". כן זכה להצלחה הריקוד "מחול עובדיה" של ירדנה כהן.

• ריקודיה של שרה לוי-תנאי בהשראת ריקודי יהדות תימן "סוויטה בנוסח תימני" וריקוד קבוצת התימנים מתל אביב ומראשון לציון בהדרכת סעדיה דמארי ורחל נדב.

כנס המחולות בקיבוץ דליה, 1958

את הסרט צילם יואל לוטן "יולק", ממשמר העמק

קריינות: מנחם שלח. גם הוא ממשמר העמק,

עריכה מוזיקאלית: אורי גבעון משער העמקים.

אפשר לראות את התיאטרון בימי תפארתו, את מחנה הרוקדים והמבקרים (את כנסי המחולות בדליה, ובעיקר את הראשונים, שהיו בשנות ה 40, מכנים היום "הוודסטוק של דור הפלמ"ח), וכמובן את ריקודי העם על במת התאטרון, שכנס דליה היה אבן דרך בהתפתחותם.